שיחה:חסידות דאראג

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת נרו יאיר בנושא מנהגי החסידות
הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־29 בינואר 2011
הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־29 בינואר 2011


האם כל חצר חסידית, תהייה קטנה כאשר תהייה צריכה להיות מיוצגת כאן?. אם הייתי כותב על קבוצת רוכבי אופניים המונה מספר מאות איש היו מוחקים את הערך תוך שניות בגלל אי חשיבות. נכון שזה לא בדיוק אותו דבר, אבל היכן הגבול? עדן - שיחה 11:36, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

ההבדל אינו בכמות האנשים המשתתפים - הרי ערכי אישים הם על איש אחד בלבד. השאלה היא אם יש למושא חשיבות אנציקלופדית. מאותו ים נמהר שבו החליטה האקדמיה לחקור את החסידות, והיא יצאה מכלל חוג שמעניין את עצמו לחוג שמעניין את האחרים, היא הפכה, על כל תתי זרמיה (למעט הקוריוזיים שבה) לבעלי חשיבות. לכן, לדעתי, יש חשיבות לערך. בןאישאחד - שיחה 12:17, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
גם אם נחליט שהתעניינות אקדמית מראה על חשיבות של תחום, הרי שגם באותו תחום יש חשוב יותר וחשוב פחות. חצרות חסידיות יש לאין שיעור, במיוחד במציאות בה אין קריטריון ממשי להתמנות לרב'ה וכל הרוצה ליטול את השם אדמו"ר בא ונוטל. כדי להצדיק ערך, צריך להראות חשיבות כלשהי של החצר. הוכחות יכולות להיות היסטוריה מפוארת או מכוערת (לא קיים בחסידות של דור אחד), פופולריות אדירה ("מעריצים רבים" - מיעוט רבים שניים? מי יודע), שיטה תיאולוגית בולטת (אין מילה על דרכה של החסידות בערך), חשיבות פוליטית (ברור שאין) וכו'. טרם ראיתי סיבה להשאיר את הערך. ‏DGtal16:28, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
דווקא לחסידות דארג יש יחודיות מעניינת, מדובר באדם (האדמו"ר) שלא ירש את החצר מאביו, אלא הקים אותה בעשר אצבעותיו, והיא כיום חצר בת מאות משפחות עם מוסדות משלה, ת"ת, ישיבה, כוללים וכו'. מדובר בתופעה שאין דומה לה בדורנו, שגם הצליחה לקומם עליה מתנגדים רבים. בקיצור, יש בהחלט מקום לערך. חסיד11 - שיחה 23:27, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מה עם חסידות מישקולץ? גם היא נוסדה יש מניין לאחרונה פריץ - שיחה 23:51, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
לחסידות מישקולץ אכן יש ערך. בניגוד למישקולץ, כאן מדובר בחסידות בינונית עם מאות משפחות. אני מסכים בגדול עם חסיד11. יש כמה דוגמאות נוספות, אבל כמדומני שדאראג היא הגדולה ביותר. נרו יאירשיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"א • 19:39, 23 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
מצטרף לדברי DGtal, חסיד11, ונרו יאיר. המעט שיש לי להוסיף לדיון הוא א.באופן אישי יצא לי לשמוע על חסידות דאראג מספר פעמים (אני אפילו לא זוכר מתי ולמה) אבל בהחלט יותר מאשר מספר חסידיות אחרות שיש להן ערך בויקיפדיה ומוזכרות בקט' של חצרות חסידיות. ב. אם החצרות שאליהן התייחסתי בסעיף א' קיימות כבר בויקי איני רואה צורך למחוק גם את זו. ג.אני מקווה שהערך הנוכחי יורחב וישופר כך שייתן מענה לשאלותיו וטענותיו המצויינות של DGtal.
אם יש חסידויות אחרות שהוקמו יש מאיין על ידי מי שאינם צאצאי אדמורים (וניתנה כאן דוגמה אחת) היחודיות המעניינת כבר לא יחודיות וכבר לא מעניינת. אם כך זו לא תופעה שאין דומה לה בדורנו, יש דומה לה. אז מה חשיבות החסידות? עדן - שיחה 11:23, 24 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
גם אני לא רואה את החשיבות בערך זה. לא השתכנעתי לגבי הייחודיות, ומבחינת הרקורד נראה שעתידה (ובכללו ההצדקה לערך אנציקלופדי) עוד לפניה. נריה - שיחה 10:27, 28 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
חצרות, יש אמנם שהוקמו יש מאין, אך חצרות עם חסידים רבים כ"כ, אין. חסיד11 - שיחה 09:28, 30 בינואר 2011 (IST)תגובה

מה פירוש[עריכת קוד מקור]

"הם הקימו עבורו חצר חסידית בשם דאראג, על שם..." האם האיש הפך לאדמו"ר בניגוד לרצונו ואפילו לא בחר את שם חסידותו בעצמו?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 09:42, 23 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

צודק, תיקנתי. טיפוסי - שיחה 02:18, 28 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

מה אתה שח?! האדמו"ר מדאראג היה משגיח בישיבת חוג מחנה אברהם תחת ניהולו של הרב אונגר זצ"ל והיה פסיכולוג גדול וכך קנה לעצמו המון חסידים, פעם אחת בטמצא שיעור של הרב אונגר נכנס האגדמור מדאראג להיכל וכולם קמו, והרב אונגר כמעט קיבל התקף לב[דרוש מקור], אח"כ הוא פתח את החסידות וגנב מהישיבה את כל החסידים, בימיה הראשונים של החסידות הם עבדו קשה לגייס כמה שיותר חסידים ואף שילמו על כך למצטרפים[דרוש מקור], ומאז ועד היום עדיין לא התאוששה הישיבה של הרב אונגר


שטויות!!!! האדמור היה לפני כן משגיח רוחני מוביל מאוד שלפני הגעתו לישיבה הישיבה כולה מנת בקושי 3 עשורים של בחורים ובשיא פריחתה בעת כהונתו היא הייתה מונה למעלה מ-200 בחורים כך שלומר שהוא גנב זה קצת דמגוגיה זולה, כמו"כ עובדתית זה לא נכון כי סדר הדברים היה כך: הוא עזב את הישיבה מסיבות רפואיות שהיה צריך לעבור פרוצדורה רפואית בחו"ל ולאחר שחזר תלמידיו לשעבר מהישיבה רצו לדבוק בו כי אהבו אותו ומנהלי הישיבה ויוצי האחיתופל שלהם מנעו זאת מהבחורים ואיימו שמי שיילך לביתו של המשגיח ייזרק, וזה חזר להם כבורמרנג והם מצאו את עצמם עם ישיבה מרוקנת, ואז החלו להזיל דמעות תנין ולצעוק את צעקת הכבשה הגזולה כאילו גנבו להם את הבחורים מהישיבה. ואכן מאז ועד היום הם לא הצליחו למצוא בן אדם שיעמיד להם את הישיבה ולהחזירה למה שהיה (אולי באשמת המנהלים הנ"ל).

חס וחלילה![עריכת קוד מקור]

חסידות זוהי או אחרת יכולה להיות קטנה או גדולה, מה זה באמת משנה, חסידות זו חסידות עם עבר ועם אתיד - (אני לא בטוח בשום עתיד של שום דבר) אבל בכל אופן דעתי היא התנגדות נחרצת למחיקת הערך.

היסטוריית החסידות יכולה להיות גדולה ואנו לא יודעים עליה הרבה לכן גם לא נכתב עליה הרבה!

אני כתבתי את הערך משכנות הרועים - גם חסידות, הערך היה קטן, הוא הועמד בפני איחוד לתוך העדה החרדית התנגדותי וההתנגדות של עוד ויקיפדים רבים מנעה זו והערך קיבל עצמאות. הערך אינו גדול - אם כי הוא יותר גדול מהערך על חסידות דאראג.

אבל זוהי דוגמה לכך שאנו לא חייבים למחוק כל ערך שלא נכתב בו הרבה עם כי ישנם ערכים שנכתבו בהם אף פחות והם לא הועמדו בפני הצבות מחיקה.

אולי מחר או בעוד שנה יבו ויקיפד או אנונימי וישכתב את הערך כולו וייתן את כל החומר הדרוש לערך על חסידות זו.

אין צורך

אין צורך

אין צורך

אין צורך

אין צורך...

אין צורך במחיקה!

תודה...

כיכר השבת - שיחה 18:37, 30 בינואר 2011 (IST)תגובה

מהות החסידות[עריכת קוד מקור]

חוץ מזה שיש יחוסים , לא מוסבר מה מהותה של החסידות. מה המסר שלה . במה היא מיוחדת בעבודת ה' ולמה היה צריך לקום הענף 149.78.236.92 11:15, 5 ביוני 2015 (IDT)תגובה

אתה יכול לומר את זה על רוב החסידויות היום. רובן המוחלט של החסידויות לא טוענות שיש להן איזשהו מסר בומבסטי שאין בשום חסידות אחרת. יש אדמו"ר, מי שרוצה יכול להיות חסיד שלו ומי שלא - שיהיה בריא. נרו יאירשיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ה • 13:25, 5 ביוני 2015 (IDT)תגובה

התחדשות החסידות כיום[עריכת קוד מקור]

חסר מאד בציון הדרך של החסידות כי בהתחדשותה כיום היא נוסדה על תלמידי ישיבת חוג חתם סופר שישראל משה רוזנפלד לקח איתו כשפרש מניהול הישיבה שבראשות הרב יצחק שלמה אונגר 95.86.65.123 23:51, 26 בפברואר 2017 (IST)תגובה

באמת למתבונן מהצד נראה שבאמת "נגנבו" בחורים מישיבתו של הרב אונגר וכו' אך מי שיחקור קצת את התנהלות הדברים יגלה דברים מעניינים, א'-כל דבר שלא מוכר ושגרתי גורר אחריו תגובות לכאן ולכאן במידה ויש מי שדואג לסחוף את הדעות לצד מסויים אז רוב הדעות באמת חושבות כמהו כי הם אינן יורדות לפרטי המקרה אלא מה שנראה כלפי חוץ וכפי שהצד שרוצה להציג את דעתו מציג, וזאת מה שעושה התקשורת בישראל שמה שהיא רוצה היא מסקרת בע-נ-ק ומה שלא בקושי מקבל חצי כותרת, לגופו של עניין חסידות דאראג נוצרה באמת גם מבחורים מישיבת חוג חתם סופר כי בשנת פתיחת החסידות כבר היו אברכים שהתחתנו שבע, שמונה שנים לפני הפתיחה, הם באמת בוגרי חוג חתם סופר אך לא תלמידי הישיבה כבר, בישיבה עצמה היו כאלה אנשים והם היו רוב אנשי צוות הישיבה שלא ראו "בעין יפה" את הקמתה של החסידות ודאגו להעיף מהישיבה את הבחורים שרובם כלל לא חשבו לעזוב את הישיבה, הם גם דאגו לגרור את ראש הישיבה הרב אונגר להתנגדות זו, לדומגא: הרב אונגר שימש כמסדר חופה וקידושין בחופת בנו בכורו של האדמו"ר מדאראג שהתקיימה כחודש לאחר פתיחת החסידות, כמובן בשביל להגיע למצב זה של התנגדות של חלק מהאדמורי"ם דאגו כל מיני "אנשים טובים" לסלף מהאמת פה ושם כמובן שלכל דבר היה איזשהו בסיס אך כל אחד יודע שהדברים משתנים באיך שמורידים את זה לפני השומע, האנשים האובייקטיבים באמת לא השתכנעו והלכו לבדם לחקור את הנושא רובם שבו לאחר מחקר הוגן וירידה לפרטי פרטים ומגע עם חסידי דאראג הצעירים עם מבט חיובי על החסידות החדשה,לדוגמא האדמו"ר מאמשינוב שליט"א כשבאו אליו כמו לאדמורי"ם אחרים ללכלך על דאראג שמע את כל דבריהם ואמר שהוא יבדוק את הנושא כעבור תקופה אמר: לרוב דבריהם אין שחר, והוא בעד החסידות הצעירה (בהמשך אף לקח לחתן בחור חסיד דאראג) מה גם שהיו באמת אנשים שהתנגדו לעצם העריקה של אחד מבני משפחתם לטובת חסידות אחרת, חדשה ולא מוכרת אך ככל שעבר הזמן גילו שבחסידות החדשה לא הרסו את ילדיהם ונכדיהם (כיום גם ניניהם) כפי שהם חשבו בהתחלה ובאמת ההתנגדות שככה ולפעמים במקומה תפסה הערצה, ב'- הפרישה מהישיבה ופתיחת החסידות לא היו בסמיכות אחת לשניה כלל. בבקשה לדייק. עיר האבות - שיחה 03:03, 7 בינואר 2018 (IST)תגובה
אתה גם נכנס לדיון שהסתיים מזמן, גם מאריך וגם לא מביא מקורות. אין טעם בידע אישי ללא מקורות. נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 11:56, 7 בינואר 2018 (IST)תגובה
אני הבאתי את אותם מקורות שכולם הביאו... אגב: אם כתבה מאתר אינטרנט כזה או אחר זה מקור, אז אני יעלה את דברי לפוסט וכדו' ואז יהיה לזה מקור...(שוב נכנסנו לענין סיקור תקשורתי עיין לעיל)עיר האבות - שיחה 19:49, 7 בינואר 2018 (IST)תגובה
כתבה היא מקור, פוסט אנונימי ודיוני סרק בדפי שיחה זה כלום. נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ח • 20:20, 7 בינואר 2018 (IST)תגובה
מה שעושה הכתב יכול כל אחד לעשות וזה מה שבעצם אני עשיתי...פשוט חקרתי(הגם שאני לא מאמין לעצמי שאני כותב את הדברים, כי לדעתי התקשורת ברובה המכריע לא חוקרת דברים כלל לעומק אלא באופן שטחי, וכשהיא כבר כן חוקרת היא נוטה תמיד לצדדים פוליטיים כאלו ואחרים). בכל מקרה אני הגעתי להסביר למה זה לא רק שחסר מאד בציון הדרך וכו' אלא שהדבר לא מדוייק כלל.עיר האבות - שיחה 19:03, 8 בינואר 2018 (IST)תגובה
יש בכל זאת כמה הבדלים. למשל: הוא פרסם וחשף את עצמו לביקורת ולתביעות דיבה. אתה לא. בכל מקרה - זה לא נושא ששייך לערך ספציפי. אלה הכללים כאן, וגם אתה, כמו כולם, כפוף להם. נרו יאירשיחה • כ"א בטבת ה'תשע"ח • 20:46, 8 בינואר 2018 (IST)תגובה

ביקורות[עריכת קוד מקור]

נרו יאיר בעריכה הזאת[1] הוסרה פירוט ביקורת על החסידות ועל המייסד. זה אינו משהו שולי אלא חלק מרכזי בהיווסדה של החסידות. הייתה ביקורת גדולה עליהם הוא היה מנודה מחצרות אדמורים ומהשמחות שלהם, יתירה מזאת אדמורים גם לא רצו להשתדך עם ילדיו כמנהג החסידים. אני יודעת את זה בבירור אך למרבה הצער אתרים חרדיים לא נוהגים לכתוב על זה ולכן לא מצאתי מקורות משמעותיים אולי פורומים וכדומה, זה משמעותי גם לערך על המייסד שגם בו מלבד הסרת הגיוגרפיה הוסרה הביקורת. שתי הסיבות שהופיעו, הן מדוייקות ואכן עם השנים שככה הביקורת. יעלי - שיחה 21:31, 28 ביוני 2017 (IDT)תגובה

ראו למשל פה[2]. זה אמנם שאולזון המשונה משהו, אך ניתן לראות את רוח הדברים. יעלי - שיחה 21:46, 28 ביוני 2017 (IDT)תגובה
לא הסרתי את עצם הביקורת, למרות שהיא רלוונטית יותר לערך על האדמו"ר (מלבד מה שלא ברור לי למה צריך שני ערכים לחסידות שיש לה רבי אחד בשושלת, עד מאה ועשרים). מה לדעתך חסר כרגע? נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ז • 21:52, 28 ביוני 2017 (IDT)תגובה
היא רלוונטית לשניהם. מה שחסר כרגע זה מקור טוב אך את זה יהיה קשה להשיג. יעלי - שיחה 22:01, 28 ביוני 2017 (IDT)תגובה
לא הסרתי מקור כלשהו. הביקורת על עצם הקמת החסידות כמובן זניחה, הביקורת הגיעה מצדם של מי שנפגעו. את החלק הזה של הביקורת ניסחתי כמקובל אצלנו באופן מתון, אנא שקלי שוב אם הניסוח שלי אינו עדיף. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ז • 22:15, 28 ביוני 2017 (IDT)תגובה

Google Alerts קרס מרוב פעמים שהוזכרתי כאן... אני חושב שהביקורת היא רק סימפטום לאי-הנוחות הכללית שעורר השחקן החדש במגרש הצפוף, אי-נוחות זו וההתנגדות שנבעה ממנה שככו כשהתייצבה חצר טובה והגונה ולא התגלתה ככת כושלת. ניתוח כזה חשוב שיופיע בערך, אבל כל עוד אין מקור לכך, זו תחושת בטן של הרחוב ומי שיחפש סוג כזה של ידע ימצא אותו ברחוב. (אני חושב כך גם לגבי "הכשר שידוע לכולם שהוא הכי טוב"). באנציקלופדיה אמור להגיע מידע מוצק ומבוסס. זה חבל שלא נמצא מקור, אני מניח שהמונח דאראג כן השתרבב לאיזו סקירה ואן-לירית, ויום אחד מישהו ימצא את זה. ביקורת - שיחה 17:31, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה

אתה חושב שכדאי להסיר את המידע שגם אני וגם אתה וכל מי שמכיר, יודע שהוא נכון, מכיון שלא מצאנו עדיין מקור טוב? אני חושבת שמה שמנוסח כרגע בערך הוא מתון וטוב וידוע כל כך שיהיה חבל אם לא יהיה בערך. יעלי - שיחה 17:40, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה
ביקורת, הביקורת לא נבעה דווקא מקיומו של שחקן חדש, אלא על דרכה של החסידות ועל הוראות לא שגרתיות של האדמו"ר לחסידיו (הוראות לבחורים לעזוב את חסידות האם שלהם לטובתו והנהגת מנהגי פרישות), שחקנים לא מעטים בממדים שונים מצטרפים כל העת למגרש הזה ולא ספגו ביקורות. מובן שעם הזמן נאלץ עולם החסידות להכיר בחסידות הזו כעובדה מוגמרת אך הביקורת לא נעלמה, היא פשוט חדלה לצוף. בהקשר להערה של נרו יאיר, אני מסכים עם טענתו בהחלט, שני הערכים חופפים לגמרי ומגישים לקורא את אותו תוכן. כיוון שמדובר בחסידות חדשה הרי שעתה כל מהותה של החסידות היא הרבי הנוכחי, לעתיד לבוא כשיהיה המשך לשושלת יהיה מקום לערך נפרד על הרבי, הייתי מציע לאחד את הערכים. Motyshif - שיחה 20:17, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה
מה זה נקרא "נאלץ עולם החסידות?" אני לא חושב שמצוקת שידוכים במשפחות הרבי'ס גרמה אילוץ כזה... מצטרפים אנשים כל העת אבל אותם "ממדים שונים" עושים את ההבדל, רבים מגיעים כבונוס רוחני ופחות מטרידים את מנהיגי הקהילות, נדיר שבא אדם וטוען להנהגת חסידות וגם מצליח למשוך אחריו אנשים. הגיוני שיחששו מכך, ויטענו שניצל את מעמדו בישיבה לשם כך, אבל כשראו שזה מחזיק יפה יישרו קו עם המציאות וקיבלו אותו, זו התנהלות יפה - לא מובנת מאליה - וראויה לציון, של העולם החסידי. ביקורת - שיחה 20:48, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה
ביקורת, מה אתה אומר לגבי כפילות הערכים? נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ז • 21:15, 29 ביוני 2017 (IDT)תגובה
זה רק זמני, ברגע שתהיה שושלת של 12 דורות הכל ישתנה. ביקורת - שיחה 00:07, 30 ביוני 2017 (IDT)תגובה
עד מאה ועשרים יש לו עוד למעלה מיובל. אז 12 דורות?! נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ז • 00:15, 30 ביוני 2017 (IDT)תגובה
לא חושבת שצריך לאחד, זו חסידות בתהליך התפתחות מואץ והוא האדמו"ר והמייסד כך ששניהם זכאים. לא שזה יהיה נורא אם יאוחדו שניהם לא ערכי יסוד יותר מידי חשובים, אבל למה את כל הפורצדורה הכל נמצא על מקומו בשלום. אגב הם מחתנים מישהו\הי, עברתי שם וראיתי תאורה ושלטים ובמה. יעלי - שיחה 00:49, 30 ביוני 2017 (IDT)תגובה

חסידות דאראג בעבר???[עריכת קוד מקור]

ראשית יש לציין כי קיימת סתירה מביכה, תחת הכותרת חסידות דאראג בעבר ישנו נסיון לצייר כביכול הייתה קיימת בעבר חצר בשם דארג, ומספר שורות לאחר מכן תחת הכותרת בישראל נכתב במפורש שישנה ביקורת על החסידות שנוצרה יש מאין? בנוסף תמוה מה זאת אומרת רבי שמואל פרנקל... כיהן כאדמו"ר בקאמאד (הונגרית: Komádi) ובדאראג שבהונגריה. לא לבש בגדי אדמו"ר. הוי אומר העורך הבין שיקשה עליו להוכיח את 'אדמורותו' של הרב לכן מיהר לציין שלמרות היותו אדמור לא לבש בגדי אדמור, עד כמה שידיעתי מגעת רב חסידי אינו אדמור, אדמור הוא כינוי לאדם שאנשים נוהים אחריו ללמוד דרכים בהנהגת ד' לאור תורת החסידות (לכן האדמו"ר מדארג אכן אדמו"ר כי יש לו חסידים, בשונה מאדמורים בחסידויות זעירות שאומנם יש להם שולשלת מפוארת אך אין להם חסידים), זאת אומרת שאדמור אינו שם עצם אלא כינוי לתופעה, ממילא גם אם הרב הנ"ל היה תלמידו של רבי חיים מצאנז אין זה הוכחה לאדמורותו, על מנת לזכות בתואר אדמור יש להנהיג קהילת חסידים וזה כנראה לא היה במקרה דנן. ישנה גם כותרת "מנהגי החסידות" למרות שכאמור מעלה זהו מנהג האדמור (בחסידויות וותיקות ישנם מנהגים שונים שהונהגו על ידי מספר אדמורים שונים בשולשת לכן ברבות השנים נוצרו מנהגי החסידות). חסר תקנהשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח • 11:25, 18 במאי 2018 (IDT)תגובה

כבר קיימנו את הדיון הזה ביחס לערך הרב שמואל פרנקל. אלפסי עוסק בו באריכות באנציקלופדיה לחסידות שלו וכותב בפירוש שהיה אדמו"ר עם חסידים רבים. בפעם הבאה אני מבקש שתבדוק לפני שאתה מוחק מידע בהיקף כזה ולא תסתפק ב"כנראה". בכל מקרה הדיון הזה צריך להתקיים בדף השיחה של הרב פרנקל. נרו יאירשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח • 13:42, 18 במאי 2018 (IDT)תגובה
נרו יאיר צודק. פספסתי את שמואל פרנקל להבא אזהר יותר, האם ישנו קישור לספרו של אלפסי (כי נראה לי שחלק מהמקורות מתבססים על הספר שהוציאו בחסידות שמסתבר שהוא מגמתי) ומה בדבר הסתירה. חסר תקנהשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח • 14:32, 18 במאי 2018 (IDT)תגובה
איזו סתירה? שלא לבש בגדי אדמו"ר? זה לא נראה העיקר. עבדתי קשה לנכש את הערך ההוא. נרו יאירשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח • 15:12, 18 במאי 2018 (IDT)תגובה
הסתירה הזו: ...בעת הקמת החסידות, היא ספגה ביקורת בעולם החסידי משתי סיבות עיקריות: האחת בעולם החסידי מקובל כי חסידות עוברת בירושה מאדמו"ר לבנו או במקרים מיוחדים לחתנו או לנכדו, נדיר מאוד שאדם פותח חסידות יש מאין. אם הייתה חסידות כזו בעבר על מה ביקרו אותה. בנוסף ביצעתי תיקונים קוסמטיים בערך האם הם פסולים בעיניך כי ראיתי ששחזרת הכל, או שלא עברת על כל התיקונים. חסר תקנהשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח • 15:19, 18 במאי 2018 (IDT)תגובה
הרבי מדאראג מן הסתם יאמר שזה לא יש מאין, מתנגדיו יאמרו שמדובר בפער של מעל מאה שנה ומי יודע כמה דורות, והוא אפילו לא בן אחר בן. לא דקדקתי בשינויים הקוסמטיים. נרו יאירשיחה • ד' בסיוון ה'תשע"ח • 15:57, 18 במאי 2018 (IDT)תגובה

אני לא יודע מאין האובססיה הזאת להדגיש את 'ההתנגדות' שהיתה אז בתחילת שנת כהונתו לאדמו"ר אני זוכר כי היה מדובר בקומץ אנשים מקהילתו של הרב אונגר שצרה עינם במשגיח שעזב זה לא מכבר מסיבות רפואיות בכלל את הישיבה ותלמידיו שדבקו בו ביקשו להסתופף בצילו והצרו את צעדיהם וזרקו את הבחורים הנ"ל מהישיבה ואח"כ הם ביכו על כך שהאדמור מדאראג 'גנב' להם את הבחורים, וכן הם עשו כל מיני דברים מבישים שלא היה מבייש קנאי ממוצע (כגון הוצאת שם רע לבחורים לפני שידוכים וכדו')

מנהגי החסידות[עריכת קוד מקור]

עיר האבות נראה שכבודו בקי במנהגי חסידות דאראג. אשמח אם תבהיר האם המנהגים הרשומים כאן יסודם בחצר דאראג הקדומה או שהם הנהגותיו של האדמו"ר כיום. חסר תקנה - שיחה 14:40, 21 במאי 2018 (IDT)תגובה

חלקם יסודם בחצר כמו זו שעליה כתבתה את הערתך (ה' מלך), וחלקם הונהגו ע"י האדמו"ר כיום. עיר האבות - שיחה 14:51, 21 במאי 2018 (IDT)תגובה
כי חשבתי שצריך לתקן למנהגי האדמו"ר כיוון שהוא החל את מסורת המנהגים הללו. חסר תקנה - שיחה 15:41, 21 במאי 2018 (IDT)תגובה
נרו יאיר טעם או הסבר למנהג אין מקומו בדף? עיר האבות - שיחה 14:36, 27 במאי 2018 (IDT)תגובה
איזה טעם? אגב, אין צורך לתייג אותי בדפים שאני עורך בקביעות. נרו יאירשיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 14:37, 27 במאי 2018 (IDT)תגובה
ההסבר לאמירת ה' מלך, סליחה על התיוג לא הייתי בטוח אם אתה עוקב אחרי הדף. עיר האבות - שיחה 14:49, 27 במאי 2018 (IDT)תגובה
אני מאמין שהקוראים יבינו גם בלי ההסבר הזה שאומרים "ד' מלך" כדי להמליך את ד'. נרו יאירשיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ח • 15:21, 27 במאי 2018 (IDT)תגובה

אכן בשנים האחרונות האדמו"ר הודיע כי אט אט הוא עובר למנהגי סבו האדמור בעל האמרי שפר מדאראג (לאחר חקירה ודרישה מאחד הנכדים אדם זקן בשם ציטרון בארה"ב שזוכר את מנהגי הקהילה מהעיר דאראג בהונגריה).