שיחה:חישוב הקץ

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 3 ימים מאת Idan hcadash בנושא חישוב הקץ בנצרות ומקורות אחרים

מה יוצא דופן בחישובי הקץ של הרב חיים דוד הלוי? בברכה Shayakir 22:46, 25 יוני 2005 (UTC)

אין דרכם של רבנים לעסוק בחישובי קיצין, שהרי נאמר "תיפח עצמן של מחשבי קיצין". רב בישראל העוסק בחישובי קיצין הוא תופעה יוצאת דופן. דוד שי 22:56, 25 יוני 2005 (UTC)
אין זה נכון כלל וכלל, על אף האיסור של חישוב הקץ תופעה זו הייתה נפוצה מאוד לאורך ההיסטוריה היהודית, לדוגמא:רבי אברהם הלוי, שלמה מולכו, שבתאי צבי, רבי אברהם אבי החיד"א, רבי מרדכי ואטו, רבי יעקב מנטינו וכן הלאה. בברכה Shayakir 23:02, 25 יוני 2005 (UTC)
עיסוקם של שלמה מולכו ושבתאי צבי בחישובי קיצין רק מדגיש את היות הרב חיים דוד הלוי יוצא דופן, שהרי אין דרכם של רבנים ללכת בדרכם של משיחי שקר. בכל מקרה, כדאי שתרחיב את הערך. דוד שי 23:13, 25 יוני 2005 (UTC)
ושוב איני מסכים איתך, חישובי קיצין בוצעו גם על ידי רבנים שהשתייכו לזרם המרכזי ביהדות, דוגמא מובהקת לכך היא חישובי הקץ של יעקב מנטינו, מי שהיה מגדולי המתנגדים לשלמה מולכו. לגבי הרחבת הערך אני יראה מה אני יכול לעשות בנידון. בברכה Shayakir 23:17, 25 יוני 2005 (UTC)
למחשבי הקץ צריך להוסיף גם את רס"ג ואת הרמב"ם, שלמרות הסתייגותו מחישוב הקץ כתב בכל זאת (באגרת תימן?) חשבון כלשהו. עזר - שיחה 01:17, 12 בינואר 2010 (IST)תגובה

הרב מרדכי אליהו[עריכת קוד מקור]

האם בעקבות זה [1] נכון להוסיף אותו לרשימת מחשבי הקיצין? גחנמת - שיחה 09:47, 22 ביולי 2010 (IDT)תגובה

מה הקשר? לפי המסופר הרב אליהו זצ"ל לא עסק בחישוב קץ כלשהו, אלא רק בהפצרה ותפילה. לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי, אמר ה' - שיחה 13:52, 2 בינואר 2011 (IST)תגובה
כל השמות הללו שכביכול עסקו בחישובי הקץ - שגוי.
רק נביאים יכלו עקרונית לעסוק בזה.
ונבואה פסקה.
הם עסקו ב
זמנים המסוגלים לגאולה....
השיבוש נועד להגחיך אותם וזה ברור. 2A01:6500:A052:3526:8482:9D22:29A7:FF6C13:32, 2 בינואר 2024 (IST)תגובה

חסר שזועק לשמים[עריכת קוד מקור]

אין כלל פרוט על הגאונים והראשונים שחישבו קיצים . כגון כל הפרשנים על ספר דניאל פרק אחרון, כגון: רסג, רשי, ועוד ועוד כמו כן חסר פירוט על שיטתו והסברו של הרבי מליובאוויטש בנושא כפי שפורט בספר הקץ. ינון גלעדי - שיחה 02:47, 28 במרץ 2013 (IST)תגובה

עיקרון אי הוודאות שמתואר כאן הוא של הייזנברג ולא שרדינגר. ובכלל, מדוע להכניס מדע לתחום שהוא מיתולוגי/מיסטי 208.120.46.123 06:21, 22 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

צודק. שיניתי כך שיהיה נכון לפחות מבחינה פיזיקלית. רותם - שיחה 11:33, 6 בינואר 2015 (IST)תגובה

דרשות לא הגיוניות וסיפורים מוזרים[עריכת קוד מקור]

חישוב הקץ בא בד"כ להתמודד עם הנצרות, כדי להוכיח שהמשיח עדיין לא בא, שהרי לא הגיע זמנו. כל הסיפורים על אליהו שמגלה את הקץ וכדו' מעשי פלאות, הומצאו כדי להמחיש דברים, או להתמודד עם סיפורי מופתים ומקורות של הנוצרים. למעשה כמעט כל דרשות חז"ל מהמקרא, הם אסמכתות ולא מקור באמת, מאותה סיבה של התמודדות עם הנצרות (הנצרות הקדומה הייתה כמו ה"חרדים" היום ויותר). כך גם הסיפורים...עיין שבת קנב'. בויכוח עם הצדוקים המטרה לא היתה האמת, אלא למנוע מהם למשוך את הציבור אחריהם ע"י פשט הפסוקים המשתמעים לשני פנים. לכן היה צריך לסיים את הויכוח ע"י שימתם ללעג, גם כשהטיעון נגדם לא אמת. העיקר שיהיו נלעגים. (כמה סיפורים שם). עיין גם קנג'. כנ"ל.

קישור עם ערך באנגלית[עריכת קוד מקור]

אני תוהה אם לא ראוי לקשר את הערך הזה עם הערך באנגלית en:Messianic Age, אף על פי שהאחרון אינו עוסק רק ביהדות. --EldadHe - שיחה 10:39, 14 במאי 2017 (IDT)תגובה

השנה שהחפץ חיים לא טרח לחשב[עריכת קוד מקור]

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (18381933) היה בטוח שהגאולה תבוא הרבה לפני שנת 2087 (ה'תתמ"ז), ולכן אין צורך לוודא את נכונות לוחות השנה לאחריה "ואין לנו לדאוג כ"כ יותר כי בודאי בעת ההיא וגם הרבה קודם יהיה הגאולה".[1]

לפי דעתי זו לא רק הבעת תקווה, אלא ממש הימנעות מפעילות הלכתית בגלל המחשבה שמשיח יבוא כבר בשנת ה'תתמ"ז. אני חושב שזה ראוי להיות בתוך הערך, אולי לנסח קצת אחרת. Idan hcadash - שיחה 08:58, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה

וודאי שאין כאן רק הבעת תקווה אלא הערכה מושכלת עם השלכות מעשיות ביותר. אני בעד החזרת המידע לערך, ואין לי בעיה עם הניסוח. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 09:19, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
בן עדריאל האם אתה מסכים שזו לא רק הבעת תקווה? Idan hcadash - שיחה 14:18, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
לא, אי לא מסכים, וכמו שכתבתי מלכתחילה (ציטוט חוזר של הדברים לא ישכנע אותי יותר...)
לדעתי אתם קוראים לא נכון את נימת הדברים – יהודי נמנע מלדאוג למה שיהיה בעוד מאתים שנה, כי עד אז בטוח כבר יבוא משיח. זה לא חישוב או קביעה של הקץ, אלא תקוה, שמתבטאת בחוסר הצורך לדאוג כל כך רחוק. אגב, זו לא 'הימנעות מפעילות הלכתית', אלא רק החלטה לא לטרוח להעתיק לחיבורו את הלוחות המתוקנים של הפרי חדש לשנים הללו, ואין לה שום השלכות מעשיות. אשמח לשמוע מה דעת בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה. בן עדריאלשיחה • ה' בשבט ה'תשפ"ד 14:34, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
מסכים עם בן Tshuva - שיחה 14:38, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
גם אני מסכים עם גישתו של בן עדריאל. דוד שי - שיחה 14:41, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
על פניו, הקטע הזה בביאור הלכה עולה בכל פעם שמדברים על חישוב הקץ. לדוגמה כאן (בסוף), כאן וכאן. נראה לי שזה שווה אזכור בערך, גם אם זה לא חישוב של ממש. Idan hcadash - שיחה 15:41, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
לדעתי זה לא חישוב קץ אלא תקווה וציפייה ותו לא. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 15:56, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
לדעתי זה שווה איזכור בדף השיחה של הערך, אך לא בערך עצמו. נער הייתי וגם זקנתי ואני מכיר את הקטע הזה בביאור הלכה לא מאתמול, ובתוך עמי אנוכי יושב וזכיתי ללמוד עם מספר לא מועט של למדנים משלל חוגים, ומעולם לא שמעתי אחד מהם שיתייחס לחישוב הזה ברצינות כ"קץ" שחזה הרב ישראל מאיר הכהן ברוח הקודש, כי אם כהבעת תקווה וציפייה ותו לא, ורק הזכירו את זה כקוריוז וכאנקדוטה, שהנה עומד להגיע התאריך המוזכר בביאור הלכה בהקשר לביאת משיח. שנזכה כולנו לגאולה האמיתית והשלמה במהרה, Nahum - שיחה 17:09, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
החפץ חיים לא ראה וצרך להעתיק את הלוחות של הפרי חדש אחרי שנת תתמ"ז כי הוא האמין מאוד חזק שהגאולה תהיה במהרה בימינו, כמו שכל יהודי מאמין (אולי קצת יותר מכל יהודי). זה לא חישוב הקץ ולא שייך לערך הזה. מי שמעלה את הקטע הזה בהקשר של חישוב הקץ טועה או שהוא סתם רוצה להזכיר את זה בתור פרט טריוויה מעניין. טריוויה לא בוויקיפדיה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"ד • 17:17, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
פשוט. שמש מרפא - שיחה 21:41, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה
אכן, בפרט החפץ חיים, שנודע בציפייתו לגאולה בימיו ממש, פשוט הביא כאן את הנחתו שהיא קרובה.
אני כן חושב שכללית מכמה ביטויים שלו, ניתן ללמוד שהוא ראה בהתפתחות היישוב בארץ ישראל פעמי גאולה. אבל לא ברמת חישוב קץ קונקרטי. david7031שיחה • ו' בשבט ה'תשפ"ד • 22:37, 15 בינואר 2024 (IST)תגובה

חישוב הקץ בנצרות ומקורות אחרים[עריכת קוד מקור]

האם כדאי להוסיף פרק לחישובי הקץ שאינם יהודים? באנגלית לדוגמה יש ערכים שלמים על כך, כגון "רשימת תאריכים חזויים לאירועים אפוקליפטיים" (אנ') או "תחזיות וטענות למועד הביאה השנייה" (אנ').

יש כמה חישובים ידועים. כגון שנת 500 שנחזתה בידי היפוליטוס מרומא, סקסטוס ואירנאיוס; חישובו של יואכים מפיורה לשנת 1260; חישובו של כריסטופר קולומבוס ב"ספר הנבואות" שלו לשנת 1650; חישוביו של אייזיק ניוטון לקץ שיבוא בשנת 2060 (וכידוע כתבי היד של החישובים הללו נמצאים כיום בספריה הלאומית בישראל); וגם תחזיתו של בן-עמי בן-ישראל לקץ בשנת 1977.

אתייג את דבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, saifunny, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, פיטר פן, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP,איתמראשפר, נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמן, Shimon.treבעלי הידע בהיסטוריה ואת אמרי אביטן, Shaun The Sheep, Tshuva, יאיר הנווט, hagay1000, בן-ימין, דגש חזק, סיון ל, Danny-w, Polskivinnik, קפקא, DimaLevin, TergeoSoftware, איתן ברוך, יצחק צבי, פיטר פן, איתמראשפר, נתן טוביאס, נרשמתי כמה פעמים!!בעלי הידע בדת. Idan hcadashשיחה 17:08, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה

@Idan hcadash מדוע לא? Biegel • תייגו אותי במענה לדברישיחה 18:10, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
לערך יש נושא והוא מובע בפתיח "ביהדות, חישוב הקץ או חישובי קיצים הוא חישוב מועד קץ הגלות ותחילת הגאולה, ימות המשיח, תחיית המתים או אחרית הימים." לכן השאלה איננה רק על האם לכתוב פרק נוסף בתת-נושא X אלא האם לשנות את הגדרת נושא הערך.
לצערי הרב יש לכותב הנכבד הנמרץ והמשקיע שהציע את ההצעה דפוס לפיו הוא מערבב תכנים על בסיס קשר אסוציאטיבי ללא הבנת תחום הדעת הרלוונטי המאפשר והמחייב איך וכיצד להבדיל בין אותם דברים שכביכול הינם אותו דבר אבל הם לא.
נושא הערך כאן הוא המינוח במחשבת ישראל הנקרא חישוב הקץ או חישובי קיצים והוא איננו זהה לפעולת חישובי קיצים בדתות אחרות הגם שלקורא מן הצד עשוי להידמות שכן. זה נקרא לעשות סלט.
מה שלגיטימי לעשות הוא לפתוח ערך כללי. כאשר הערך פה יכול להיות מוצג בערך הכללי כערך מורחב של חישוב הקץ (יהדות)
הערנו על כך כבר בבלגן שעשו בתבנית:נבואה אבל ויקיפדיה הפכה מאנציקלופדיה של תוכן לתוכן בידורי קרי הווי ורעות רוח. אנשים כותבים ושמים יחד כל מה שהם אוהבים בלי שום אחריות על שמירה על מתודות מקצועיות. והנה אנו רואים כאן שהמגמה ממשיכה. זו לא שאלה נקודתית בלבד עליכם להבין מה המשמעות של פתיחת הסדר הקיים בצורה כזו ומה עוד תמצאו שמה על בסיס הפעולה הזו. ומה ילמד באופן שגוי הקורא מצורת הצגת מידע זו. מי-נהרשיחה 18:57, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
אני נוטה להסכים עם מי נהר - לא עם האשמותיו ועלבונותיו, כמובן, אלא עם טענתו שאפשר ורצוי ליצור ערך-אב על חישובי קיצין באופן כללי, וממנו לקשר לערך הזה שיהפוך לחישוב הקץ (יהדות) ולערכים נוספים על חישובי קץ העולם בדתות אחרות. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 20:17, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
יותר מחצי מתגובתו של מי נהר מיותרת. היא מתחברת לדפוס שיש לכותב בהעברת ביקורת ללא שום גיבוי לעמדתו (המשפט האחרון אירוני ומודע לעצמו, כן).
עכשיו לחצי הרלוונטי: זו בדיוק הסיבה שהעליתי את השאלה בדף השיחה: רציתי לברר מהי הגדרת הערך. לפי שמו - לא ברור שמדובר במונח ממחשבת ישראל דווקא. לפי הפתיח - הוא ניתן לשינוי כמובן כך שיקיף את הנושא כולו, במבט פחות אתנוצנטרי.
נדמה לי שאכן יהיה הגיוני יותר ליצור ערך רחב יותר הכולל גם החישובים הנוצריים ואלו שבתרבות הפופולרית (כגון תופעת 2012), ואת הדף הזה להעביר לדף ההפניה חישוב הקץ (יהדות).
לאחר מכן אולי יהיה אפשר להוסיף גם תבנית ניווט מתאימה, שלצערי תכלול גם ערכים של גויים ולא רק את היהודיים. Idan hcadashשיחה 20:39, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה

חישובי קץ באגדות חז"ל[עריכת קוד מקור]

שאלה נוספת: האם כדאי להקדיש פרק לאגדות התלמודיות על חישובי הקץ הכושלים של בני שבט אפרים לפני יציאת מצרים, שגרמו להם להקדים את יציאתם, ואת חישובי הקץ הכושלים של בלשאצר, אחשוורוש ודניאל בימי גלות בבל (בבבלי מגילה יא ב)? אני מניח שיש עוד קצת חומר כזה, שאינו מדבר על הקץ האחרון אלא קיצים קודמים. Idan hcadashשיחה 17:18, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה

לדעתי - בהחלט כן, זה רלוונטי. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 20:05, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
  1. ^ ישראל מאיר הכהן, ‏ביאור הלכה סימן תכז סעיף א, טקסט דיגיטלי באתר ספריא