שיחה:חורב (רשת חינוך)

תודה לרב נחמיה פיונטק (הספרן בישיבת חורב) על עזרתו בכתיבת הערך. ובהצלחה לכל הלומדים!!

אתר האינטרנט

http://www.gal-ed.org.il/Yeshivat-Chorev/

הוספתי, תודה. DGtal 11:40, 15 בינואר 2007 (IST)

מלחמת עריכה

מספיק כבר עם המלחמות! אולי תדברו ותחליטו! ‏atbannett‏ 16:47, 1 ביולי 2007 (IDT)

מסכים. לדעתי כהצעת פשרה ניתן לרשום שההכרה הינה נמוכה יחסית (לבתי ספר אחרים). נמוכה למדי פשוט לא נכון עובדתית! יונה בנדלאק 20:02, 1 ביולי 2007 (IDT)

אני הסרתי את פירוט היתר בעניין החוברות של תלמידי השביעית מהערך. הנימוקים: (א) חוסר פרופורציה. מוסדות חורב קיימים למעלה משבעים שנה והעמידו בוגרים ובוגרות חשובים לרוב, בכך צריך לעסוק הערך ולא בחוברות שמוציאים תלמידי השביעית. משפט אחד השארתי למרות שגם הוא מיותר לדעתי. מאותה סיבה, התמונות בערך צריכות להיות של מבני בתי הספר ואולי גם של מבנים ואישים מההיסטוריה של מוסדות חורב, ולא תמונות של החוברות שאינם מוסיפות דבר לקורא. (משימה לחופש). (ב) לזה יש לצרף: הטעיית הקורא - העלול להתרשם לא נכון כאילו זה פסגת הישגי בית הספר והישיבה. (ג) סידור התמונות כבקטלוג מעלה ניחוח קל של פרסומת או יחצ"נות שהיא אסורה בוויקיפדיה בבל ייראה ובל יימצא. (ד) לא הוצג מקור חיצוני שייתן סימוכין לחשיבותן והשפעתן של החוברות האלה. אני בטוח שהן חשובות מאוד לתלמידי השביעית, אבל במבט מבחוץ יכול להיות שאינן מצדיקות סיקור בהיקף נרחב כזה. (ה) למי שכתב בדף השיחה שלי "הספר הזה בכל שנה מבוקש על ידי בית הספרים הלאומי שמקבלים שני עותקים" כדאי לדעת שבית הספרים הלאומי מקבל על פי חוק שני עותקים מכל ספר שיוצא לאור בארץ.

אשר למשפט "לימודי החול בעיקר קשורים ללימודים ריאליים, ופחות ללימודים הומניים. אין דגש על לימודי הומאניסטיקה וההיכרות של תלמידים עם התרבות הכללית (ספרות, היסטוריה וכדומה) היא נמוכה יחסית" - הוא פסול משתי סיבות: (א) אין לו סימוכין - לא לנכונותו ולא לחשיבותו. (ב) בדרך כלל יש לפרט מה יש, ולא מה אין. כותבים מה אין רק אם יש לזה משמעות, ולא הובהר כאן מה משמעות הדבר.

ולסיום הערה לסדר - אני נימקתי את כל פעולותיי בתקציר העריכה, הנימוס והנוהל התקין מחייבים לפתוח בשיחה, או לפחות להסביר מדוע הנימוקים שלי לא תקפים *לפני* שמשחזרים חזרה. נתנאל 18:47, 2 ביולי 2007 (IDT)

ככותב הערך וכתלמיד ב"חורב", מצאתי לנכון להשיב על טענותיך:

אתה צודק שצריך להוסיף חומר היסטורי מצולם וכן תמונות של המוסדות,אך לא בכך יש להסתפק. ספרי המאמרים של כיתות י"א הוא אחד הפרוייקטים המרכזיים של "חורב" כיום; הספרים נשלחים לכל 120 חברי הכנסת ולעשרות ראשי ישיבות ואישי-ציבור דתיים. הישיבה משקיעה הן ממון רב והן שעות רבות בעבודה על הספרים. אני חושב שבערך העוסק ב"חורב" יש מקום לצרף תמונות של פרוייקט זה, שהוא מרכזי בישיבה.

ובאשר לנושא הלימודים: כתלמיד בחורב אני מעיד על כך שבחורב לימודי ספרות נלמדים באופן מצומצם בכיתות ז'-ח'-ט'. אין מגמת ספרות, או תקשורת. המגמה היחידה שאינה ריאלית היא מגמת ארץ ישראל שקמה לפני כחמש שנים. לכן המשפט בערך הוא מדוייק ויש להשאירו. אריאל 17:34, 3 ביולי 2007 (IDT)

כתלמיד חורב לשעבר, אני מסכים שאין מגמת ספרות או מגמה ראלית אחרת (היתה אפשרות לעשות בגרות 5 יחידות בהיסטוריה למי שרצה...) בכל מקרה, הטענה לא נכונה. זה שלא למדו מגמה הומנית, זה לא אומר שהנושאים לא הועברו בדרכים אחרות ולכן האימרה שהידע מועט למדי לא נכון. ומה זה בדיוק "נמוכה למדי"? הערכים צריכים להיות אינפורמטיביים ו"נמוכה למדי" לא מוסיף כלום לערך. כהצעת פשרה "נמוך יחסית" נראה מתאים יותר ומשווה ביחס לבתי ספר אחרים/ממוצע ארצי. --יונה בנדלאק 19:49, 3 ביולי 2007 (IDT)

(נתנאל) ברשותכם נפצל את הדיון לשני הנושאים השונים:

תמונות של החוברת

אריאל, אני לא מפקפק בעובדה שהחוברת חשובה מאוד בעיני האנשים בתוך חורב. אני מבקש לראות שהיא חשובה בעיני האנשים מחוץ לחורב, ולכך עוד לא ראיתי ראיה. מלבד מה שלא ענית לשאר טענותיי א-ד למעלה. השאיפה החיובית שלך להרחיב על מפעלות תלמידי השביעית בישיבה גורמת ליצירת ערך לא פרופורציונלי ולא מאוזן שנראה רע לקורא שאיננו מכיר את חורב, ושכרנו יוצא בהפסדנו. אני רוצה להדגיש שאני לא מבקש להסיר כל התייחסות לחוברת, אלא לצמצם את ההתייחסות למידותיה הראויות - משפט אחד מספיק בהיקף הנוכחי של הערך. הצמצום הוא אבן פינה בכתיבה אנציקלופדית, וכל המוסיף גורע. נתנאל 09:15, 6 ביולי 2007 (IDT)

מה לא לומדים בחורב

גם אם נניח שהמשפט נכון עובדתית (מה שלא הוכח) עדיין לא נענו טענותיי: מה הראיה שזה חשוב, ולמה צריך לציין מה *לא* לומדים. מהמשפט הזה משתמעת נימה של ביקורת על הישיבה, ובכן ביקורת אנחנו מביאים רק בשם אומרה. נא לתת סימוכין חיצוניים לכל העניין או לוותר עליו. תודה, נתנאל 09:15, 6 ביולי 2007 (IDT)

* הדבר בהחלט חשוב, כאשר מדובר בתופעה יוצאת דופן בנוף של בתי הספר התיכוניים. כמו כן (וכאן אכן יש צורך בסימוכין), ייתכן שמקור הסלידה מתחומים כגון אמנות, פילוסופיה וכו' הינו דתי-אידאולוגי, ובמידה והדבר נכון, מדובר במאפיין חשוב מאוד של המוסד הלימודי המדובר. Abstraction 02:17, 15 באוקטובר 2007 (IST)

לא נכון. בהרבה תיכונים לא לומדים אומנות מפני שאין לזה הרבה ביקוש. ממש אין קשר לדת או לא. כנ"ל פילוסופיה אני לא מכיר בית ספר שמלמד מגמת פילוסופיה אז לבוא ולהגיד שבחורב זה בגלל דת-אידאולוגיה. בנוסף ניתן לראות שרוב המגמות הינם מדעיות (מחשבים, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה) וכמעט ולא קיימות מגמות "אומניים" לכן זה לא ממש רלוונטי. יונה בנדלאק

תפיסת תורה עם דרך ארץ והישיבה כיום

לענ"ד דעתי הישיבה לא נטשה את שיטת הרש"ר הירש כפי שמוצג בערך. היא הכילה אותו בתוך תפיסה יותר רחבה הנובעת בעיקרה מתורת הרב קוק, הקבלה והחסידות. לגבי ההכלה אין זו דעתי הפרטית, כבר ראיתי כמה השוואות והקבלות בין תפיסת הרב לתפיסת הרש"ר, וכן כחלק מהביקורת העצמית של שיטת "תורה עם דרך ארץ", יש מממשיכיה שהוסיפו את הפן הקבלי מיסטי לתפיסה (אם רוצים הרחבה ושמות, אני יכול להשיג).

בתקופה בה הייתי תלמיד בישיבה (לפני שנתיים) דיברו הרבה למשל על כך שהיהדות מקיפה את כל החיים, והיא מתבטאת בין בישיבה, בין באונ' ובכל מקום אחר. הראייה, שהישיבה עצמה מנהלת סדר יום חצי קודש חצי חול ומעולם לא שמעתי מראש הישיבה שום נימה בדיעבדית לעניין (להיפך).

המשפט "המוסדות מזוהים בעיקר עם הזרמים האדוקים יותר בקרב הציבור הדתי לאומי" נשמע לי מאוד לא נכון. דווקא הפלורליזם וגיוון הדעות הפוליטי מורגש בישיבה (שוב, בתקופה שהייתי שהייתה לא מזמן).

אשמח אם הנוכחים בישיבה כיום יאששו או יפריכו את דברי.

אני מסכים עם דעתך לגבי המשפט "המוסדות מזוהים עם הזרמים האדוקים". כתלמיד הישיבה כעת, יש גיוון גדול ופלורליזם הן בהעסקת המורים והן בקבלת התלמידים.

אכן המשפט אינו נכון. מה שקרה זה שכמו כל האוכלוסייה גם הדתיים עברו לדעות יותר ימניות מה שבא ביחד אם התחזקות דתית. אך לא מדובר על שינוי במדיניות הישיבה התיכונית. --יונה בנדלאק 18:36, 13 ביולי 2007 (IDT)

הערך על הישיבה

שלום!

רציתי לדעת למה אין ערך על ישיבת חורב לבד, אלא הוא מובלע בתוך הערך הכללי על מוסדות חורב. לדעתי, כתלמיד, אפשר לכתוב על הישיבה הרבה יותר מאשר בתת ערך קטן

תודה רבה ―84.110.231.70 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום לך. אתה מוזמן להוסיף ולכתוב בערך, עד שנגיע למצב שנצטרך לפצל אותו לערכים שונים. ‏עמיחי 18:34, 6 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה ―84.110.231.70 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בבקשה. ובינתיים למה שלא תירשם? ‏עמיחי 18:38, 6 בפברואר 2008 (IST)

שלום כפי שבוודאי ראיתם הוספתי הרבה פרטים רבים ככל שיכולתי על הישיבה. האם זה מספיק כבר כדי שיפצלו את הערך על הישיבה לערך נפרד?

יונתן

נ.ב. כמו שהצעתם לי נרשמתי לוויקיפדיה כעת.

שאלה: האם אפשר להסביר לי כיצד מוסיפים תמונות לערך ואיך אני מוסיף קישורים בתוך וויקיפדיה למילים שאני כותב בערך

תודה רבה Jonathan.rottenberg 20:16, 6 בפברואר 2008 (IST)

אני רואה שבאמת הוספת הרבה פרטים, אבל לדעתי הם לא דברים ייחודיים שיש עניין שיופיעו בערך- ברוב הישיבות יש תפילה בימים נוראים, חודש אדר משמעותי, טיולים שנתיים וערבי כיתה. אז למה שזה יהיה כתוב דווקא בערך הזה? הדס 15:08, 7 בפברואר 2008 (IST)

שלום

אני לא כתבתי את הפרטים על הישיבה כדברים הייחודיים רק לה. Jonathan.rottenberg 00:06, 8 בפברואר 2008 (IST)

האם לא הגיע הזמן לפצל את הערכים?? מבב - שיחה 09:03, 12 באפריל 2012 (IDT)

לא, לא בטוח שיש הרבה מה לכתוב על כל אחד בנפרד. וחוץ מזה מדובר על אותו מוסד שמפוצל מטעמים אידאולוגים. -יונה בנדלאק - שיחה 10:48, 12 באפריל 2012 (IDT)

מזוהים עם "תורות" מרכז הרב

לא ברור לי למה כתוב שהמוסדות אינם מזוהים עם תורת הרב הירש, אלא עם "תורות מרכז הרב". אם התורות הנ"ל, זה התנהגות הנוער שנצפתה במאבקי תוכנית ההתנתקות, אז הנוער (בנים ובנות) של חורב די רחוק מזה, ק"ו המורים והמורות. אבל יותר מכל זה - מספר הבוגרים המגיעים אחרי השמינית לישיבת מרכז הרב, עומד על אפס בדרך כלל (כנ"ל לישיבת הר המור). כדא שחסידי תורת הרב קוק (על פי פרשנותם המצומצמת) יפסיקו לנכס לעצמם רבנים ומוסדות חינוך.--שפ2000 - שיחה 16:12, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

מה הבעיה? היסודי והאולפנא מונהגים (בתיאוריה) בתורתו של הרש"ר הירש, ואילו הישיבה- א.הרב דור למד במרכז הרב ב. רוב הר"מים והאברכים למדו בישיבות שהולכות לפי תורת הרב קוק. (ואם זה לא מספק אותך, תקפוץ לביהמ"ד ותסתכל בארון הספרים שם) אפק - שיחה 11:35, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

אז שלפחות לצמצם את "תורות מרכז" לישיבה. וכמו שהרב דור למד במרכז הרב, היו יכולים לקחת כל ר"מ שלמד במקום אחר. לישיבה אין אידיולוגיה של "מרכז הרב" במוצהר. וכיוון הבוגרים יעיד. --שפ2000 - שיחה 19:34, 1 בספטמבר 2008 (IDT)

הוספתי על האולפנא

ראיתי לנכון להוסיף קצת על סדר היום החינוכי, וכן על מסלול הבינתחומי. ―ליאורה ד. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוגרים

מדוע אין ערך של בוגרים ידועים כמו בכל מוסד מכובד? ―Evedashem (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מוזמן להוסיף -יונה בנדלאק - שיחה 20:58, 20 ביולי 2009 (IDT)

האם אתה מסוגל להצביע במפורש על בוגרים ידועים כלשהם? נראה כי אף על פי שמדובר במוסד בעל שם טוב, לא יצאו ממנו מדענים, אמנים או אנשי רוח דגולים (פוליטיקאים ועסקנים לא נחשבים לצורך העניין). כמובן, אשמח אם תוכיח שטעיתי.

הניהול החדש של חורב יסודי

מישהוא יודע מה שם המנהלת החדשה? --מבב - שיחה - הזמנה להצגה - רגע לפני תקיפה 18:27, 4 בספטמבר 2012 (IDT)

עדכון חדשות

שלום רב, ראיתי בערך שיש איזכור לכך שהאולפנה מקום רביעי בבגרות ב 2009. מדובר בידיעה חשובה מאוד. אך אבוי, הציטוט בה מאתר החדשות ynet שבור, מה שגורם לכך שהטענה לא מגובה בציוץ. לדעתי צריך לעדכן את התוכן בערך עם פריט מידע חשוב זה על היכולות הנהדרות של המכינה בכל הקשור לציוני הבגרות בשנת 2009. מדוע לא לעדכן את הציטוט? יש ציטוט זמין וטוב מגוגל, שנותן במה להישג המכובד הזה בעיתונות הארצית. כיצד עלינו לפעול? חשוב שהערך ישקף את המציאות. ב2009 הן היו מקום רביעי. חשוב לציין פריט חדשות זה. Not Mitzi98 - שיחה 11:16, 19 באפריל 2023 (IDT)

Not Mitzi98, מה המקור המעודכן מגוגל? אפשר לשים כאן את כתובת האתר, זה יקל על הבדיקה של המקור. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:30, 19 באפריל 2023 (IDT)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769392,00.html

הנה הלינק Not Mitzi98 - שיחה 18:21, 7 במאי 2023 (IDT)