שיחה:חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון

נימוקים בעד ונגד החוק

הפסקאות "נימוקים בעד/נגד החוק" במבנה הנוכחי שלהם נראות כמו שיעורי בית באזרחות של ילד בכיתה ח' ולא כמו אנציקלופדיה. יש לכתוב פסקאות שלמות ולא אוסף של משפטים תלושים עם תבליטים בתחילתם. Eladti - שיחה 00:13, 21 בנובמבר 2016 (IST)

זו גם דעתי, לא כך פתחתי את הערך מלכתחילה. מישהו שינה, אז הבנתי שכך נהוג ולכן גם לא שיחזרתי. --EldadHe - שיחה 07:56, 21 בנובמבר 2016 (IST)

הערך לא מספק מידע יותר מאשר כל כתבה כזו או אחרת. לא ברור מהערך למה, לדעת המתנגדים, החוק אינו חוקתי גם ללא סעיף 7 (הסעיף הרטרואקטיבי שמתייחס לעמונה). Omer1984 - שיחה 14:24, 7 בדצמבר 2016 (IST)

"לכן נוצר צורך לחוקק חוק מיוחד עבור שטחים אלו"

המשפט "לכן נוצר צורך לחוקק חוק מיוחד עבור שטחים אלו" הוא ניסוח פתלתל שאפשר להסיק ממנו שלכאורה יש צורך אובייקטיבי בחקיקה, ולא כך היא. ה"צורך" הזה הוא צורך של המתנחלים בעמונה ובהתנחלויות אחרות. הוא לא הצורך של בעלי הקרקע למשל, שהחקיקה הירדנית החלה בשטח + צווי האלוף + פסקי הדין בנושא מספקים את צרכיהם. ערןב - שיחה 15:13, 11 בדצמבר 2016 (IST)

ברור שהמשפט מדבר בראיית יוזמי החוק.
כל "צורך" הוא בעיני המתבונן. לא קיים "צורך" אובייקטיבי טהור. בן נחום - שיחה 16:25, 11 בדצמבר 2016 (IST)

אז כתוב "בראיית יוזמי החוק". אבל גם זה סובייקטיבי, כי ייתכן שהשוני במעמד החוקי כלל לא מעניין את יוזמי החוק, שפשוט מעוניינים למנוע הרס התנחלויות. לדעתי המשפט הזה מיותר לגמרי, וגם את עצם ההבדל בין הדין הישראלי לדין ביו"ש (שמייתר את המשפט) יש להציג בפסקת הטיעונים תוך ייחוס לטוען ולא בפסקת הרקע. בברכה, גנדלף - 16:38, 11/12/16

מחיקת נימוקים בעד ונגד החוק

בהמשך להערתו המוצדקת של Eladti, אני מציע למחוק את החלק הזה. אין כל צורך להציג נימוקים כלשהם. ויקיפדיה צריכה לדווח על החוק וזהו. זה נראה כמו פובליציסטיקה בעיתון, לא כמו ערך באנצ'. גילגמש • שיחה 07:45, 7 בפברואר 2017 (IST)

ביחס לכל חוק ראוי להציג את המניעים לחקיקתו. החוק שלפנינו היה נתון במחלוקת עזה, ולכן ראוי להביא את הנימוקים בעד ונגד חקיקתו. ראוי לערוך את הפרקים ולשפרם, אך בוודאי אין למחוק אותם. דוד שי - שיחה 07:55, 7 בפברואר 2017 (IST)

שכתבתי את הפרק "המחלוקת סביב החוק", ואני מקווה שכעת הוא נותן תמונה טובה יותר של עיקרי המחלוקת. דוד שי - שיחה 21:14, 10 בפברואר 2017 (IST)

כן, הרבה יותר טוב. תודה. גילגמש • שיחה 21:29, 10 בפברואר 2017 (IST)

מחיקת הטיעון שהחוק הישראלי בתחומי הקו הירוק מתיר רכישת קרקע בכפייה אם אדם תמים הקים שם מחוברים - זה פשוט לא נכון

הטיעון שנמחק: "החוק מתאים לחוק המקרקעין החל בתוך גבולות הקו הירוק, הקובע מתן פיצויים כספיים בלבד לבעל מקרקעין עליהם הקים אחר מחוברים בתום לב. החוק הישראלי אף מעביר את המקרקעין לבעלות מקים הנכסים המחוברים."

זה פשוט שגוי. החוק הישראלי מתיר למקים מחוברים בתום לב (ועוד קצת תנאים, לא משנה) לרכוש את הקרקע אך ורק אם היא קרקע מדינה. אם הקרקע שעליה הוקמו המחוברים שייכת למישהו אז החוק מפורש בעניין - בעל הקרקע רשאי לדרוש את סילוק המחוברים או את שימורים, ובכל מקרה הקרקע תשאר שלו.

חוק המקרקעין, סעיף 21: הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – הקמת מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש ממי שהקים אותם (להלן – המקים) שיסלקם ויחזיר את המקרקעין לקדמותם.

חוק המקרקעין סעיף 23: הוקמו המחוברים במקרקעין לא מוסדרים, זכאי המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים, בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה... (הדגשה לא במקור)

משוב מ-7 בפברואר 2017

מדוע אין הפנייה לשפות אחרות בדף זה? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2601:8C0:4100:98C0:10F1:5276:CC57:7598 21:00, 7 בפברואר 2017 (IST)

מסיבה פשוטה ביותר, הערך לא קיים בשפות נוספות! אם אתה מרגיש חוסר מסוים בערך השלם אותו בבקשה, כל אחד יכול לערוך בויקיפדיה, גם אתה! בברכה יונתן - שיחה 00:25, 8 בפברואר 2017 (IST)

זה וויקיפדיה או מאמר דעה? מה זה הניסוח הזה?

נימוקים בעד החוק: משפטנים מעטים, בהם פרופ' אבי בל[19] ופרופ' הרן פיינשטיין,[20] טענו שהחוק מתאים למשפט הבינלאומי המנהגי, והוא חוקי וחוקתי.

נימוקים נגד החוק: הביקורת על הצעת החוק מתייחסת הן להיותה מנוגדת למשפט הבינלאומי החל בגדה המערבית, והן להיותה מנוגדת לדיני זכויות האדם הישראליים, אשר מחייבים את רשויות המדינה בכל מקום שבו הן פועלות (כאמור בסעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).

יש טיעונים משפטיים לכאן ולכאן. אין סיבה לנסח כאילו המשפטנים הטוענים שהחוק חוקי הם היוצאים מן הכלל ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה צודק. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:13, 9 בפברואר 2017 (IST)

זה קודם כל שאלה עובדתית (אמינות), ולא שאלה של ניסוח (ניטראליות): אם אכן רק משפטנים מעטים הביעו תמיכה בחוק - אין שום סיבה שלא לציין זאת בערך בניסוח הזה. אך בהיעדר מקורות מהימנים עליהם ניתן לבסס עובדה זו - השימוש במילה "מעטים" אינו עונה בקנה אחד בסטנדרטים הנהוגים בויקיפדיה. יוניון ג'ק - שיחה 20:21, 9 בפברואר 2017 (IST)

זו עובדה: הדעה הרווחת בקרב משפטנים, ובכללם היועמ"ש, היא שהחוק מנוגד למשפט הבינלאומי ולעקרונות זכויות האדם. הצגת סימטריה, כאילו יש הטוענים כך ויש הטוענים אחרת היא כמו לטעון: יש שסבורים שכדור הארץ שטוח, ואחרים סבורים שהוא עגול. גם לניטרליות יש גבולות. דוד שי - שיחה 22:18, 9 בפברואר 2017 (IST)

הפתיח והצגת החוק

מהפתיח הנוכחי יכול הקורא לחשוב שכל הבתים ביו"ש הינם בבעיה מהסוג הנידון ושהחוק נועד להסדיר את כל יהודה ושומרון.

ואם תאמרו אבל מילולית על פי השפה העברית זה לא מה שכתוב, אזי אפנה אותכם לדיונים שיש בכל מקום חברתי בו מתבלבלים בתחילה להסביר את הדברים כהכשרת כל יו"ש וכיו"ב...

אני מבקש להציע כי יבהירו כבר בפתיח בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שמדובר במקרים פרטיים בהם ישנה בעיה מהסוג המסוים.

הווי אומר ע"פ השיח של הקניין הפרטי ולא ע"פ השיח של הסכסוך הפוליטי והלאומי. מי-נהר - שיחה 21:50, 9 בפברואר 2017 (IST)

הוספתי משפט הבהרה. דוד שי - שיחה 22:12, 9 בפברואר 2017 (IST)

מודה לך על ההוספה היא בהחלט תורמת. מי-נהר - שיחה 23:17, 9 בפברואר 2017 (IST)

שגיאת כתיב בפתיח

השם חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון לדעתי אינו מדוקדק או ביהודה ושומרון או ביהודה ובשומרון. עיר האבות - שיחה 15:08, 17 ביולי 2018 (IDT)

זה השם שקבעה הכנסת, ועלינו לכבד אותו (או לשכנע את חברי הכנסת לשנותו). לדעתי השם תקין. דוד שי - שיחה 06:25, 18 ביולי 2018 (IDT)

רשומות

מדוע נמחקה המילה 'רשומות' ממקור החוק? רשומות היא ההוצאה לאור של ספר החוקים, וכאן חלים כללי הביבליוגרפיה, לרבות ציון שם ההוצאה לאור ואי-כתיבה בראשי תיבות ("ספר חוקים" ולא "ס"ח"). עורך-בורוכוב - שיחה 15:49, 16 בפברואר 2017 (IST)

בכל ההתייחסויות המקובלות (כולל ההתייחסויות הרבות בוויקיפדיה) לספר החוקים, לא מצוין שהמו"ל הוא מחלקת רשומות של משרד המשפטים. כמו כן, נהוג לכתוב ס"ח בראשי תיבות, ולא "סםר החוקים". דוד שי - שיחה 20:08, 16 בפברואר 2017 (IST)

לפי הכתוב כאן, לא כל מי שקורא את ויקיפדיה, אמור לדעת מה זה ס"ח, בעיקר כשזה נראה כמו כרך ס"ח. משום כך העריכה שנעשתה כאן איננה מקובלת. עורך-בורוכוב - שיחה 00:44, 17 בפברואר 2017 (IST)

כפי שכבר ציינתי, צורת הכתיבה "ס"ח" מקובלת בכל מקור שמפנה לספר החוקים, וגם בעשרות רבות של ערכים בוויקיפדיה. ויקיפדיה אכן אינה מעודדת שימוש בראשי תיבות, אבל אינו פוסלת אותם כאשר זו הנורמה, וכך תמצא בוויקיפדיה מאות פעמים את ראשי התיבות צה"ל, שב"כ, רש"י ועוד. לנוחות הקורא שראשי התיבות המשפטיים אינם מוכרים לו יצרתי את ההפניות ס"ח, ק"ת וי"פ. דוד שי - שיחה 06:49, 17 בפברואר 2017 (IST)

עתירה לבג"ץ

באנציקלופדיה אין מקום לציין עתירה לבג"ץ שלא ניתנה בה כל החלטה. אנציקלופדיה איננה עיתון, והיא נכתבת על אירועים שהיו, לא על מה שאולי יהיה. המקור לעתירה בבג"ץ הוא עיתון (כתבה בוואלה), ומה שבעיתון – יישאר בעיתון. אם בעקבות העתירה, ישונה החוק – כי אז יהיה מקום לכתוב על כך באנציקלופדיה. נכון לעכשיו, אפילו צו על תנאי לא ניתן. תבנית האירוע האקטואלי איננה מכשירה את הפרק, משום שאין מדובר באירוע המשתנה כל הזמן, אלא בעתירה הממתינה לדיון. משום כך יש למחוק את הפרק כולו. עורך-בורוכוב - שיחה 08:30, 18 בפברואר 2017 (IST)

הגשת עתירה לביטול החוק זה לא פרט מספיק חשוב כדי להזכיר אותו בערך על החוק? גם אם נניח שהעתירה תידחה, עדיין ראוי יש לציין בערך את העתירה, ולו רק כדי להדגיש את גודל ההתנגדות אל החוק ואת שניותו במחלוקת. Mr. Brinks - שיחה 21:17, 18 בפברואר 2017 (IST)

היום עותרים לבג"ץ על כל דבר. כמעט כל חוק "זוכה" באופן אוטומטי לעתירה נגדו בבג"ץ, זה לא מיוחד לחוק הזה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:27, 18 בפברואר 2017 (IST)

כמעט כל חוק? באמת? תוכל לתת דוגמאות? Mr. Brinks - שיחה 21:29, 18 בפברואר 2017 (IST)

לא "כמעט כל חוק", עתירה נגד חוק עודנה עניין נדיר, אבל הנה דוגמה: נגד מס ריבוי דירות הוגשו עתירות אחדות. כיוון שדלתות בג"ץ פתוחות לרווחה, עצם הגשת העתירה אינו חשוב. כיוון שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, לא נורא אם נמתין לפסק הדין, ורק אחריו נדווח על העתירה. דוד שי - שיחה 22:16, 18 בפברואר 2017 (IST)

זה בדיוק מה שבאתי לומר, חוקים שהוגשו עליהם עתירה הם בעיקר חוקים שעוררו סערה ציבורית. אבל אין ולא הייתה לי התנגדות להמתין לפסק הדין. אני הבנתי מעורך-בורוכוב שהוא מתכוון למחוק את הקטע לצמיתות, ולכן התנגדתי. Mr. Brinks - שיחה 23:04, 18 בפברואר 2017 (IST)

לא כתבתי "למחוק לצמיתות" אלא: "אם בעקבות העתירה, ישונה החוק – כי אז יהיה מקום לכתוב על כך באנציקלופדיה". נכון לעכשיו, העתירה רק הוגשה, ועדיין אין החלטה, אף על פי שהוגשו גם בקשות לצו על תנאי ולצו ביניים (בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואח' נגד הכנסת ואח'). עורך-בורוכוב - שיחה 00:54, 19 בפברואר 2017 (IST)

ברור שכל עתירה לבג"ץ נגד חוק שיש עליו ערך ראויה לאזכור בערך אם הוצא צו על תנאי והיא לא נדחתה על הסף (וייתכן שגם אם היא נדחתה על הסף) גם אם בסופו של דבר היא תידחה. ראמבאתי - שיחה 04:08, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

אני בדעתו של עורך בורוכוב. אין מקום לאזכור הזה. גילגמש • שיחה 06:39, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

האזכור על עצם הגשת העתירות הוסר מזמן, אך כיוון שמאז הוציא בג"ץ צו ביניים להקפאת החוק, צו זה מוזכר בערך. דוד שי - שיחה 07:11, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

ביקורת על תזמון הכרעת בג"ץ

ציינתי שהייתה ביקורת ציבורית על תזמון הכרעת בג"ץ . התקשורת מלאה בכך בביקורת הן של פוליטיקאים הן של משפטנים, והבאתי מעט מן הסימוכין לכך. איני יודע מדוע בחר המשתמש דוד שי למחוק והסתפק בכיתוב "שטויות". מה שכתבתי זו עובדה עם סימוכין ולכן אינה שטויות. אם דעתך האישית שהמבקרים טועים זו זכותך ואתה מוזמן להתווכח עימם על גבי העיתונות אך אינך יכול לערוך בויקיפדיה לפי דעותיך. ―יאיר ו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא כל עקימת אף של מאן דהוא חייבת למצוא את דרכה לוויקיפדיה. הכרעה של בית משפט מתפרסמת כאשר השופטים סיימו לכתוב את פסק דינם. אני מבין ללבם של הסבורים שהעיתוי המתאים לפרסום החלטה זו הוא אחרית הימים (או חודש לאחר מכן), אבל אין לביקורתם כל חשיבות. דוד שי - שיחה 00:16, 12 ביוני 2020 (IDT)

אם כבר אתה מבין ללבם אולי תדייק בהצגת עמדתם: הם סברו שהעיתוי הראוי לפרסום פסק דין המבטל חוק הוא הרבה פחות משלוש שונים אחרי הקפאת החוק בצו ביניים. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תש"ף • 00:41, 12 ביוני 2020 (IDT)

אכן, מערכת המשפט פועלת לפעמים באיטיות מעצבנת (אבל גם כשהיא זריזה להפליא נשמעת ביקורת). זו בעיה כללית של מערכת המשפט (ולא בהכרח באשמת השופטים), אין סיבה לעסוק בה דווקא בערך זה. בעתירות שלפנינו קיים בית המשפט 37 דיונים קודם שנתן את החלטתו, ומטבע הדברים מספר כזה של דיונים (לבקשת הצדדים, כמתואר כאן) דורש זמן. דוד שי - שיחה 08:15, 12 ביוני 2020 (IDT)

כמובן, אפשר לצפות משופטים המקפידים על משפט צדק גם שיקראו בעיון את טענות הצדדים וגם שלא יקפיאו חוקים של הכנסת למשך שלוש שנים. לא דרישה מוגזמת. אם אפשר לכתוב החלטה דרמטית בת מאה עמודים תוך כמה שעות, כנראה שאין צורך בשלוש שנים לפרסם החלטה אחרת. פערים כה קיצוניים במהירות התגובה, ובשני המקרים, כמו כמעט תמיד, באופן המועיל לאינטרסים של צד מסוים אחד במפה הפוליטית, טבעי שיעלה תרעומת בצד השני. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תש"ף • 12:04, 12 ביוני 2020 (IDT)

קל לבוא בטענות כשמתעלמים מהעובדות וממציאים "עובדות" אלטרנטיביות. פסק הדין בעניין אדלשטיין כלל 19 עמודים בלבד, לא "מאה עמודים". בעתירות שלפנינו, דיון אחרון לפני מתן פסק הדין התקיים ב-14 בינואר 2019. די הרבה זמן חלף עד מתן פסק הדין, אבל לא שלוש שנים.

באשר לטענה "באופן המועיל לאינטרסים של צד מסוים אחד במפה הפוליטית", ראש ארגון השודדים מצטרף לטענה זו, וגם הוא סבור שפסקי הדין מועילים תמיד לצד אחד במשוואה שודד-נשדד. לי נדמה, בכל אופן, שפסק הדין שהתיר לנאשם בשוחד להרכיב ממשלה הועיל דווקא לצד השודדים, אולי אחד מהם עוד יזכה להרכיב ממשלה. דוד שי - שיחה 12:36, 12 ביוני 2020 (IDT)

נו נו, אילו עובדות אלטרנטיביות מצאת. בסדר, 19 עמודים. אם אפשר לכתוב 19 עמודים תוך 50 דקות (או אפילו יום) תוכל לחשב תוך כמה זמן אפשר לכתוב 1000. מאז הדיון האחרון בבג"ץ הנוכחי כבר עברה כמעט שנה וחצי, אבל זה אפילו לא העניין. במקרה של אדלשטיין (ועוד מקרים לאחרונה) ראינו שכאשר זה דחוף אפשר לפנות את סדר היום של תשעת השופטים הבכירים ולדון ברצף, ולפרסם פסק דין מיד. הכול עניין של מוטיבציה.

אין ספק, הצד הימני במפה הפוליטית משול לארגון שודדים. שפתיים יישק. פסק הדין שהתיר לנתניהו להרכיב ממשלה (כמפורש לגמרי בחוק יסוד) הועיל מאוד לשמאל ולבית המשפט עצמו. אחרת היינו כבר במערכת בחירות רביעית שבה, לפי הסקרים, הימין היה זוכה בגדול, ובית המשפט היה נאלץ להמשיך להמתין עם פרסום פסק הדין בעניין ביטול החוק מי יודע עד מתי. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תש"ף • 12:49, 12 ביוני 2020 (IDT)

אני מסכים עם דברי נרו יאיר. בברכה, גיברס - שיחה 03:28, 17 ביוני 2020 (IDT)

ברוב של 2:1 הוחלט להוסיף את הפסקה, רק חבל שאין קשר בינה ובין מה שנאמר באסמכתאות. ניסיתי לתקן. דוד שי - שיחה 20:02, 23 ביוני 2020 (IDT)

הקפאת הבנייה בשטחים

נרו יאיר מחקת את התוספת שלי לפסקת הרקע, בנושא הקפאת הבנייה בשטחים בטענה שאינה רלוונטית. הכתוב עכשיו: "לנוכח עמדת הממשלה השלילית באשר לבנייה בשטחים..." מרמז כי זו היתה העמדה תמיד, וכי היא נשארה בגדר עמדה וללא מעשים. תחילת בניית המאחזים היתה תגובה לשינוי בעמדת הממשלה ולהקפאת הבנייה, ולכן היא קריטית להבנת הרקע. Banitt81 - שיחה 15:08, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

לא נכון שעמדת הממשלה בנושא תמיד הייתה שלילית. לעתים כן ולעתים לא. גם את המשפט הזה צריך לתקן. מה שאתה צריך להסביר קודם כל הוא מה הקשר בין המשפט שלך ובין נושא הערך, ובינתיים לא כתבת מילה ביחס לאף אחד משניהם. נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תשפ"א • 00:46, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

על פי דו"ח המאחזים, תופעת בניית המאחזים החלה בשנות התשעים כתוצאה מהקפאת הבנייה בשטחים ומהפסקת אישור הקמת התנחלויות חדשות ושכונות חדשות בהתנחלויות קיימות. כלומר - הקפאת הבנייה בראשית שנות התשעים, הובילה להקמת המאחזים, שהופעתם והמאבק המשפטי נגדם הם הרקע לחוק ההסדרה. Banitt81 - שיחה 07:51, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

חוק ההסדרה לא עוסק במאחזים דווקא, ואדרבה, ככל שהוא כן נוגע במאחזים - מדובר בכאלה שנבנו בשיתוף פעולה הדוק עם הממשלה (למשל מצפה כרמים שעכשיו בחדשות). את המאחזים האחרים הממשלה פשוט מפנה. נרו יאיר • שיחה • ג' בתשרי ה'תשפ"א • 13:46, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

הסדרה של בנייה בתום לב

החוק מכשיר דווקא בנייה שנעשתה בתום לב, לא כל בנייה. יש להבהיר זאת כבר בפתיח. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשפ"א • 11:21, 15 בפברואר 2021 (IST)

החוק מכשיר לא רק בנייה שנעשתה בתום לב, אלא גם שניתנה הסכמת המדינה לבנייתה. וגם אם היה מכשיר רק בנייה בתום לב, אין זה ייעוד החוק. ייעוד החוק כתוב בסעיף הראשון - להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה. Banitt81 - שיחה 11:45, 15 בפברואר 2021 (IST)

אין סתירה. צריך לציין גם את הייעוד וגם את התנאים המרכזיים בחוק, ואלה כוללים גם את הסכמת המדינה וגם בנייה בתום לב. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשפ"א • 11:54, 15 בפברואר 2021 (IST)

צריך להסביר לך את ההבדל בין "או" לבין "גם"? החוק אומר "מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה או ניתנה הסכמת המדינה לבנייתה". בכל מקרה האיזכור של התנאי לגבי תום לב כבר מוזכר בערך, ומה שהוספת זה כבר פרשנות. עדיף שניצמד לעובדות. eman • שיחה • ♥ 12:12, 15 בפברואר 2021 (IST)

אתה צודק, כל אחד מהתנאים מספיק. ועדיין יש להבהיר כבר בפתיח שהכוונה אך ורק לבנייה בתום לב או כזאת שהמדינה הסכימה לה, לא מדובר במקרים אחרים. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשפ"א • 12:16, 15 בפברואר 2021 (IST)

הצעה - במקום "חוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים"

"חוק שנועד להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה, באמצעות הסדרת מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים. החוק יחול במקרים של בנייה שנעשתה בתום לב על קרקע שאינה בבעלות הבונים או בהסכמת הממשלה." Banitt81 - שיחה 12:38, 15 בפברואר 2021 (IST)

אני מציע: "חוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים, כאשר מדובר בבנייה בתום לב או בהסכמת הממשלה". פשוט וברור. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשפ"א • 12:59, 15 בפברואר 2021 (IST)

אבל לא לשם כך הוא נועד. הוא נועד להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה, זה כתוב בחוק. אפשר לוותר על הייעוד ולכתוב "חוק שמסדיר את..." Banitt81 - שיחה 13:15, 15 בפברואר 2021 (IST)

העיקר הוא פרטי החוק, לא ההקדמות החגיגיות. החוק לא עוסק בכל ההתיישבות, רק בחלק קטן שלה, וברור גם מהניסוח שלי שהמטרה היא הסדרת חלק מההתיישבות. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשפ"א • 13:31, 15 בפברואר 2021 (IST)

אם מטרת החוק לא חשובה, אז אין טעם לכתוב אותה (לוותר על המילה "נועד" ולכתוב מה החוק עושה, כפי שהצעתי). אם מטרתו חשובה, ראוי להיצמד למה שכתב המחוקק כמטרה.Banitt81 - שיחה 15:41, 15 בפברואר 2021 (IST)

הייתי מסכים בהחלט, יש רק בעיה אחת: החוק בוטל. אי אפשר לכתוב שהוא מסדיר, בג"ץ פסל את החוק. לכן צריך לכתוב "נועד". נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תשפ"א • 15:46, 15 בפברואר 2021 (IST)

"בנייה בתום לב על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים" - לערך אוקסימורון. דוד שי - שיחה 03:29, 16 בפברואר 2021 (IST)

דוד אני מסכים, הפרחים על כך למחוקקים שלנו. נרו - מה דעתך על החלפת המילה "נועד" ב"תוכנן"? זה לא מרמז על המטרה של החוק, ולא גורם לחשוב שהעניין אכן הוסדר. "חוק שתוכנן להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים, כאשר מדובר בבנייה בתום לב או בהסכמת הממשלה". מקובל? Banitt81 - שיחה 10:48, 16 בפברואר 2021 (IST)

דוד, במחילה, בנייה בתום לב משמעה שפשוט לא ידעו. גם מתנחלים יכולים לפעול בתום לב, למרות שהם מתנחלים. יש דברים כאלה. בנית, מסכים ומכניס לערך. נרו יאיר • שיחה • ד' באדר ה'תשפ"א • 15:38, 16 בפברואר 2021 (IST)

הנה שיר נפלא, "אדוני השופט", של אדם נוסף (שאינו מתנחל) שפעל בתום לב. דוד שי - שיחה 19:07, 16 בפברואר 2021 (IST)

וזו האסוציאציה היחידה שמצאת להביא כאשר מדובר במתנחלים. תודה על התרומה העניינית לדיון ועל הדוגמה האישית. נרו יאיר • שיחה • ד' באדר ה'תשפ"א • 20:21, 16 בפברואר 2021 (IST)

זו האסוציאציה היחידה שמתאימה לייחוס תום לב למי שמקימים ביתם על אדמות לא להם, בידיעה שהבעלות על הקרקע רחוקה מלהיות ברורה. דוד שי - שיחה 20:31, 16 בפברואר 2021 (IST)

אני לא חושב שאפשר לייחס תום לב למי שביודעין עובר על החוק ומקים בית בלי היתר בנייה. ייתכן שלא ידע למי הקרקע שייכת, אבל ידע שאסור לו לבנות. בין השאר, כי לא הובהר למי הקרקע שייכת. Banitt81 - שיחה 23:14, 16 בפברואר 2021 (IST)

גם אתה מניח מראש כוונה שלילית כשמדובר במתנחלים: אם לא קיבלו היתר בנייה אז לדעתך מן הסתם גם ידעו שזו קרקע פרטית. וזה כאשר גם המדינה לא תמיד יודעת את זה. מדובר בקרקעות בלתי מעובדות והבעלות על קרקעות ביהודה ושומרון הוא עניין סבוך שקשה מאוד לברר. נרו יאיר • שיחה • ה' באדר ה'תשפ"א • 12:37, 17 בפברואר 2021 (IST)

אבל תקרא את מה שכתבתי: "ייתכן שלא ידע למי הקרקע שייכת, אבל ידע שאסור לו לבנות". אם מישהו מקים עסק, מתעלם ביודעין מתקנות כיבוי האש ומישהו מת בשריפה, אז הוא כנראה לא התכוון להרוג אותו, אבל בוודאי שלא פעל בתום לב. אם בנית בית בלי לקבל היתר בנייה, אולי לא התכוונת לגזול אדמה של מישהו פרטי, אבל לא פעלת בתום לב. אתה יודע שזה סבוך? בסדר גמור, תפתור את הסבך ותקבל היתר לפני שאתה בונה. אחרת - אתה בוחר ביודעין לבנות על קרקע שאתה לא יודע של מי היא, וזה ההיפך מתום לב.Banitt81 - שיחה 12:51, 17 בפברואר 2021 (IST)

גם כשמישהו עובר על החוק מבחינה מסוימת אין זה אומר שהוא לא פעל בתום לב ביחס לעניין אחר. בכל מקרה נראה שהסכמנו ביחס לניסוח ולכן חבל על המשך הדיון. נרו יאיר • שיחה • ה' באדר ה'תשפ"א • 12:57, 17 בפברואר 2021 (IST)

מסכים. רק משתף באסימון שנפל לי- תום לב מבחינתך הוא לא במובן שחשבו שהכל חוקי ובסדר, אלא שלא התכוונו לגזול אדמה פרטית. Banitt81 - שיחה 13:30, 17 בפברואר 2021 (IST)

בהחלט, ואני מודה לך על ההבנה. אוסיף עוד שבגלל המורכבות בתחום הקרקעות ביהודה ושומרון - גם הרשויות עצמן פעמים רבות לא מודעות לתביעת בעלות על קרקעות בלתי מעובדות, זה נושא סבוך. ודאי שמי שבא לגור עם משפחתו וילדיו במקום מסוים עושה זאת על דעת שמדובר באדמת מדינה, כי הוא מבין שאם מדובר באדמה פרטית הסיכויים שיישאר שם קלושים. נרו יאיר • שיחה • ה' באדר ה'תשפ"א • 13:41, 17 בפברואר 2021 (IST)