שיחה:חומת ירושלים העות'מאנית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"במחצית המאה ה-19, עם תהליך היציאה מהחומות, איבדה חומת ירושלים העות'מאנית מחשיבותה הביטחונית," זהו משפט לא הכי מדויק. במלחמת העצמאות היוותה החומה מכשול לכיבושה של העיר ותיעול הכוחות הישראלים למעבר הכרחי (ראו הקרב על שער ציון) או במלחמת ששת הימים הוכרחו הכוחות לפרוץ דרך שער האריות. Shannen - שיחה 07:58, 28 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אני מבינה מה שאתה אומר (וראה דברי בן גוריון בנושא זה המובאים בערך) אבל בכל זאת אי אפשר להתייחס לחומה בהקשר הזה כביצור המגן על עיר, כפי שחומה אמורה להיות. העיר העתיקה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים היתה כבר חלק קטן מאד מירושלים, וניתן לשוות את הפריצה אליה כמו לכל מתחם סגור אחר בעיר. תמרה שיחה 11:04, 28 ביוני 2011 (IDT)תגובה

שתי נקודות:

  • כדאי לציין את פריצת שער יפו לכבוד ביקור הקייזר כמציין נוסף המראה את חוסר החשיבות ההגנתית של החמות.
  • אני לא חושב שראוי להתייחס לכניעתם ללא קרב של העותומנים כמצביעים על אובדן החשיבות. הם בחרו שלא להלחם בירושלים מסיבות שונות, אבל ודאי יכלו לגרום לבריטים נזק רב לו רצו עם או בלי החומות. Dangling Reference - שיחה 22:40, 28 ביוני 2011 (IDT)תגובה
אכן, פריצת החומה לקיסר היא נושא חשוב וראוי להיכלל כאן. לגבי הכיבוש הבריטי - גם אם היתה מתפתחת חזית טורקית-בריטית בירושלים, זה לא היה קורה סביב החומות, שכן, כפי שכבר ציינתי לעיל, העיר העתיקה של ירושלים היתה אז חלק קטן למדי מהעיר הגדולה והפזורה על סביבותיה, ובוודאי שחומתה לא יכלה להציל את העיר, וזהו העניין - ירושלים במתכונתה ב-1917 היתה למעשה ללא חומה, וזוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שהטורקים ברחו מבלי להילחם. הדבר ראוי לציון בשל האירוניה שבו: כמה מחשבה וכסף הושקעו בחומה כדי להפוך אותה לגורם הגנתי משובח, ולבסוף אף אחד מתותחיה לא ירה אפילו פעם אחת. תמרה שיחה 11:53, 29 ביוני 2011 (IDT)תגובה
תמרה, "לא ירה אפילו פעם אחת"? גם לא בכיבוש המצרי? Filii Henoch (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

פשפשים[עריכת קוד מקור]

כדי לציין כי מלכתחילה נבנו ארבעה שערים ושני פשפשים (האשפות והפרחים), שהפכו לשערים רק בתקופה מאוחרת יותר. (וכמובן, השער החדש, שכבר מתואר בערך). בנוסף, היה כדאי להדגים את השינויים שעברו שער יפו ושער האשפות בתמונות מהתקופות השונות. (ואני תוהה האם ניתן לאתר תמונות או שרטוטים של חומת ירושלים באזור שער הפרחים והשער החדש לפני השינוי שהם עברו). Filii Henoch (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

האבחנה בין "שער" ו"פשפש" כאן אינה ברורה - שער הפרחים היה בוודאי שער מראשיתו, וכלל בית שער, פנייה זוויתית של 90 מעלות וכו'. רק במאה ה-19 בוטלה התפנית בבית השער שלו, ונפרץ הפתח החזיתי. לגבי שער האשפות - אכן, לא היה שם בית שער, והוא הוקם רק מאוחר יותר, ובכל זאת - זה היה שער מוכר, שאף נקרא 'באב' (באב א-סילוואן). לגבי תמונות השערים - הערך הזה עוסק בחומה עצמה, ומאחר שיש ערך נפרד העוסק בשערים (שערי ירושלים) לא מצאתי לנכון להתעכב על זה כאן, מעבר לפסקה הנרחבת והרלוונטית. אתה מוזמן בשמחה להוסיף את התמונות והמידע בערך על השערים. תמרה שיחה 11:47, 29 ביוני 2011 (IDT)תגובה
תוכלי לראות בדף הטיוטה שייצרתי כי שער הפרחים כונה "פשפש המישור" והאשפות - "פשפש המוגרבים". בנוסף, בתולדות ירושלים למשל כשהוא סוקר את הבנייה העותמאנית - שמתי לב שהוא מציין חלוקה סכמטית של 4 גדולים ו-2 פשפשים. אבל זו סתם אזוטריה.
השאלה היותר מעניינת שלי - האם נתקלת פעם בתמונה של 1) שער הפרחים הפתוח למזרח וסתום מצפון? 2) השער החדש לפני פריצתו? (שער האשפות לעומתם מוכר, לכן אני לא שואל עליו, אבל לא אתנגד שתוסיפי תיעוד רציף שלו בדף המשנה של דף המשתמש שלך... למען יראו וייראו ולמען ידעו דורותיכם.) Filii Henoch (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
שער" או "פשפש"? - כנראה שזה תלוי את מי שואלים (כמו שבעיניי אין מקום לציין את שערי חולדה כחלק משערי החומה בתבנית 'שערי ירושלים'). לגבי הערך על שער הפרחים - איזה יופי! אני כבר מחכה בשקיקה לראות אותו בשל ומוכן (: תשלח לי הזמנה? חוץ מזה, אין לי תמונה מלפני הפריצה, ובוודאי לא של השער החדש, הרי לא היה שם שום דבר לצלם. רק הערונת לגבי הערך שלך - שתי התמונות ששמת תחת השאלה "האם רואים שם את שער הפרחים?", אז בראשונה לכאורה כן, אבל לא ממש רואים משהו, ובשנייה כמובן שלא - זהו הכותל המזרחי. לגבי השאלה - מאיפה עברו היהודים לצפון העיר במאה ה-11 ולמה? תשובה: הם עברו מהר ציון, והסיבה היא שב-1033 היתה רעידת אדמה שמוטטה את החומה של אאודוקיה לגמרי בדרום העיר, ואחרי שהפאטימים החליטו להסיג את קו החומה צפונה ולהותיר את עיר דוד והר ציון מחוץ לעיר, נדדה הקהילה היהודית פנימה, והשתקעה ברובע המוסלמי. תמרה שיחה 11:46, 30 ביוני 2011 (IDT)תגובה
נראה לך שלא היית מקבלת הזמנה? אבל אין לי Deadline, והוא עלול לשכב בארגז חול עד אין קץ. (לנו אין חופשות לידות... :-P הפלייה על רקע מין!). ואיזה יופי שקראת והתייחסת לשאלות! האמת קצת התבלבלתי (לגבי היישוב היהודי לפני המאה ה-10), במפות שנתקלתי עולה הרושם שהם יישבו יותר מזרחה, ממש מרחק נגיעה משאר האשפות ומעיר דוד, לא ממש על הר ציון. אני צודק?
ודבר נוסף, בתמונה השנייה () - השערים שמימין הם, על פניהם, האשפות ושער ציון, אני צודק? Filii Henoch (שיחה | תרומות | מונה) 13:48, 30 ביוני 2011 (IDT)תגובה
לגבי היישוב היהודי בימי הביניים -אה! אתה שבוי בקונספציה האומרת שהר ציון הוא השטח המצומצם שעליו נמצא היום קבר דוד, נכון? אבל הר ציון גדול ורחב בהרבה (ראה המפה הטופוגרפית שצירפתי לערך), והוא משתרע עמוק פנימה אל הרובע היהודי, ונעצר רק בנחל צולב, וכן "נשפך" מזרחה עד עיר דוד. ייתכן, אם כן, שהיהודים גרו במורדות הר ציון, ממש ליד עיר דוד. לגבי הציור שצירפת - נכון! בהתחלה חשבתי שהצייר ישב איפשהו בין הר הזיתים להר הצופים, ולכן קלט את שער הרחמים משמאל ואת כיפת כנסיית הקבר מימין, אבל לא - הוא ישב במוסררה וקלט אמנם את כנסיית הקבר, אבל מהצד השני. בכולופן, יש לך שם את שער שכם בלבד. הכתם השחור המלבני אינו שער הפרחים, אלא הצל של המגדל הבולט מהחומה (כמו זה שמימין, מתחת לכיפת הזהב). תמרה שיחה 22:16, 3 ביולי 2011 (IDT)תגובה
צודקת... (היתה לי טעות טיפו בשאלה, התכוונתי משמאל כמובן לא מימין, אבל ראיתי שתפסת את זה). אגב, ראיתי באיזה ספר מפה מהמאה ה-15 של ירושלים (עמ' 136 שם). נאמר שם היא מיוחסת ל-sebald rieter. מכירה משהו כזה? יש שם כמובן תיאור של החומה והשערים מהתקופה הממלוכית (זה משולב במאמר מסכם ומתמצת על החומה לפני ואחרי הבנייה העותמאנית. ממליץ) Filii Henoch (שיחה | תרומות | מונה) 01:13, 4 ביולי 2011 (IDT)תגובה

שאלה[עריכת קוד מקור]

1. בפרק תיאור החומה ומאפייניה נכתב: "היא בנויה ברובה על בסיס חומות קדומות, ומהלכה משמר את התוואי שלהן כמעט במדויק". היו לירושלים כל-כך הרבה חומות מתקופות שונות, כך שנראה לי שרצוי לפרט כאן על איזה קטעי חומה קדומים ספציפיים בנויה החומה העות'מאנית.
2. הוספתי בקשה להבהרה בעניין "שימוש במשאבי הסולטאנות למטרות אחרות".
הערך עצמו הוא ערך מצוין ומאיר עיניים. יישרת כוח, תמרה. Noon - שיחה 15:26, 2 ביולי 2011 (IDT)תגובה

לגבי 1 - נכון, אני אציין בערך. לגבי 2 - לא הבנתי מהי ההבהרה הדרושה. חוץ מזה, תודה רבה על הפירגון (: תמרה שיחה 22:18, 3 ביולי 2011 (IDT)תגובה
ניסחתי את המשפט "שימוש במשאבי..." באופן קצת יותר ברור, אני מקווה. הייתה בו בעיה תחבירית קלה (: Noon - שיחה 02:06, 4 ביולי 2011 (IDT)תגובה

משוב מ-23 באפריל 2013[עריכת קוד מקור]

הגיע הזמן לשרש מן הכתובים את האמירה שסמלו של ביברס הוא הברדלס. השם ביברס, בתורכית קיפצ'אקית, פרושו אריה. מי שיביט על "הברדלסים", יראה מיד שיש להם רעמת שיער וכפתור בזנב. אני מבקש לתקן את האיוולת הזו בכל מקום בויקיפדיה בו היא מופיעה. 212.117.154.242 22:36, 23 באפריל 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:17, 15 במאי 2013 (IDT)תגובה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

הי תמרה, ערך מעניין ממש. תודה. שמתי לב שחלק מהערות השוליים בו משתמשות בניסוח "שם". כידוע, דבר זה בעייתי בוויקיפדיה שבה מיקום ההערות עשוי להשתנות ולכן לא מקובל. (הייתי משנה את הניסוח בעצמי, אבל אני לא יודע אם זה כבר זז מתישהו...) דוידודשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ז • 00:19, 21 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

הפתיח לא מציין באילו שנים נבנתה החומה[עריכת קוד מקור]

מתבקש לציין זאת. מי-נהר - שיחה 13:56, 25 במאי 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחומת ירושלים העות'מאנית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:49, 6 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה