שיחה:העולם הבא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת אברהם דה לה פואנטה בנושא העולם הזה

אפשר לאחד עם שכר ועונש.--Berger 15:58, 14 יוני 2005 (UTC)

לדעתי מדובר בשני נושאים נפרדים, שבוודאי יורחבו במהלך הזמן, ולכן אין לאחדם. דוד שי 17:17, 14 יוני 2005 (UTC)

ביטול הודעת קצרמר[עריכת קוד מקור]

הרחבתי מעט מאמר זה ונראה לי שהוא כבר יכול להכלל בהגדרה של מאמר רגיל. מכיוון שאני עדיין מתחיל בוויקי אינני רוצה להוריד אתה הודעת הקצרמר עד שויקיפד מנוסה יותר יעשה זאת. --מוטי 19:13, 25 בספטמבר 2007 (IST)תגובה

החיים שלאחר המוות נכתבו במפורש בתורה, אמנם בדרך אגב.[עריכת קוד מקור]

בפרשת בראשית נאמר "ויתהלך חנוך את האלקים, ואיננו כי לקח אותו אלקים". לכן, יש לתקן זאת בערך. במידה ולא תהיה תגובה בימים הקרובים לדברים אלו, אתקן. בברכה, המומחה.

אהלן המומחה! נדמה לי שאני מזהה אותך מפעם (או שזה היה מומחה אחר?). ספר לי בבקשה איך מהמילה "ואיננו" אתה מסיק שמדובר במפורש על העולם הבא. "כי לקח אותו אלקים"- אולי מהעולם הזה וזהו, התורה לא מזכירה לאן הוא לקח. יאירשיחה 17:43, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
שלום לך, הדבר כ"כ פשוט שאינני מבין כמעט את שאלתך. אם היה כתוב רק המילה "ואיננו" אזי היית יכול לחשוב שאין עולם הבא, כי חנוך כבר לא קיים והוא בגדר "אין". אך כאשר כתובה סיבת הדבר שהוא לא קיים במילים הבאות "כי לקח אותו אלקים" משמע בבירור שחנוך לא נהפך לאין, אלא הוא נלקח, וכידוע לך כל דבר שנלקח הוא קיים במציאות, כי אם הדבר הנלקח לא קיים כבר במציאות אז לא היה אפשר להגיד עליו שהוא "נלקח". אם תשים לב, גם כתוב שהוא "התהלך את האלקים", כלומר הוא הלך בדרכי האלקים ולכן הוא נלקח. בברכה, המומחה.
עוד דבר, אתה צודק שהתורה לא מזכירה לאן הוא נלקח, אבל מה אכפת לנו, עצם זה שהתורה אומרת שהוא נלקח היא הראייה החותכת שחנוך עדיין קיים בחיים בעולם אחר, בקיצור מפורש בתורה שיש חיים לאחר המוות. המומחה.
אני עדיין לא משוכנע, אבל אני אתייעץ. בינתיים אל תשנה. בכל אופן, שים לב שגם לשיטתך זה לא כתוב בפירוש אלא ברמז ובדרך אגב. יאירשיחה 11:30, 20 במרץ 2008 (IST)תגובה

האם כבר סיימת את ההתייעצויות? אם כן, מה הן המסקנות שהעלית? בברכה,המומחה.

אני רק רוצה להעיר שבתרגום אונקלוס באותו מקום מתורגם: "והליך חנוך, בדחלתא דה'; ולייתוהי, ארי אמית יתיה ה'."- כלומר- איננו כי המית אותו ה'. הדס - שיחה 09:32, 24 במרץ 2008 (IST)תגובה

את צודקת, אכן ה' המית אותו. אך כידוע לך, מוות ביהדות הוא סיום החיים בעולם הזה, ולכן התרגום לא חשש לכתוב שה' המית אותו, להיפך, התרגום האמיתי של לקיחת אדם מן העולם הזה אל האלקים היא המוות. או אם תירצי, התרגום של מוות ביהדות הוא העברתו של האדם מהעולם שלנו אל האלקים. המומחה.


== מי החפץ באחרית ==[עריכת קוד מקור]

 {ישגה מאוד}

לא צריך להיות עולם הבא בשביל שהוא (חנוך) ילקח לשם,, כמו אליהוא הנביא די בכך שאלוהי השמים יכול לבנות מקום נוסף מלבד כל הארץ הגדולה הזו אשר הוא ברא בכדי שהוא יוכל גם לקחת ולשים שמה בריאות שהוא אוהב ורוצה להשאירם בחים בלי להפריע להליכה בדרך כל הארץ שזה מוות אחר כשלושה דורות ואין הבנתי לנשמה כי אם לקיחתו על כל גופו כבאליהו וכ-איננו(בחנוך) שמשתמע מזה כי הגוף איננו

אגב - מפורשות נאמר בתורה {שאתם משקרים לקדש אותה בעינכם באמת - אבל כולכם זונים אחרי שקרנים בלי חפץ אמת לבודקה} ובכן בתורה הזו נאמר על המלחמה בעמי הארץ המורשים -לא תחיה כל נשמה ולכזל שם רק מתחיל חיי הנשמה ...

וכן נאמר חזור ואמור כי הדם הוא הנפש, כלומר חיוֻת ולא סוג רוחניות{אף כי חיות -זו השתמעות רוחנית אך לא במובן השקרני של כזלל}

ועד נאמר = כל אשר נשמה באפו והנה זה רק לשון נשימה אשר נופחה ביציר הראשון [ויפח באפו נשמת חיים] ישעיה פרק ב כב כב חִדְלוּ לָכֶם מִן-הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי-בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא:


ואף בכל זאת אנוכי לא בטח כי איין עולם הבא אבל שונא אנוכי את אשר הוא בטח יען כי ציווה גם ציווה אלוהי עם אבות אבות אבות אבות אבותי עם בני ישראל - לא תדרשו אל המתים ועל כן אינני חושב בזה מטוב ועד רע כי אם להוכיח את השקרנים וכ נאמר עוד "לא תנחשו" וכל זה כבר ארוך מחשקי לאמור לכם

יען כי -=לא טטיפו אמת לאלה = לא יסג כלימות=- וגם פירושו רצוי רק למנסה להבינו

עוד הגדרה לעולם הבא[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך שעולם הבא משמש ל-2 דברים:
1. עולם הנשמות, בו נשמת האדם, שנפרדה מגופו לאחר המוות...
2. העולם הזה לאחר שיגיע לשלמותו אחרי ביאת המשיח...

לפי מה שאני מבין צריך להוסיף עוד עניין והוא:

3. העולם שבא אחרי (המילה אחרי משמשת בדרך כלל בקבלה לעניין עולם רוחני מזוכך יותר, גבוה יותר) העולם הזה לכל אדם.
הסבר:
(קידושין מ' ע"ב):"אמר רבי אלעזר ברבי צדוק: למה צדיקים נמשלים בעולם הזה? לאילן שכולו עומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה, נקצץ נופו - כולו עומד במקום טהרה, כך הקב"ה מביא יסורים על צדיקים בעולם הזה, כדי שיירשו העולם הבא, שנאמר: +איוב ח+ והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד; ולמה רשעים דומים בעולם הזה? לאילן שכולו עומד במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהרה, נקצץ נופו - כולו עומד במקום טומאה, כך הקב"ה משפיע להן טובה לרשעים בעולם הזה, כדי לטורדן ולהורישן למדריגה התחתונה, שנאמר: +משלי יד+ יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות." האדם נמשל לאילן (כלומר בכל רגע הוא נמצא גם בעולם הזה וגם בעולם הבא). הצדיק רובו נמצא בעולם הבא, לכן היסורין מוציאים אותו מהעולם הזה, והוא נשאר בעולם הבא.

בקבלה מוסבר (אני מקצר מאד), ש-10 ספירות הן צורת אדם עם כתר יושב על כיסא. אנחנו (העולם הזה\ בעולם הזה) סוג של צל (ומשל) של האדם הזה. צורת האדם הזה חוזרת על עצמה ב-4 (אפשר לומר 5) רמות (מלמעלה למטה: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), אחת על גבי השניה. הרמה הכי גבוהה נקראת שהיא מחוברת לאלוקות (אצילות). כל רמה (נקראת עולם) משתלשלת מהעולם הקודם לה (גבוה ממנה) בהיררכיה. מכאן שהעולם הזה (הארץ שבעולם העשיה (יש גם שמים)) הוא השתלשלות של העולם הבא. יוצא מהאמור לעיל שכל רגע חלק מאיתנו נמצא בעולם הבא. זה כמובן תלוי בשמירת תורה ומצוות (בצורה מסויימת). העולם הבא הוא העולם ההולך ובא ככל שהזיכוך גדול יותר.

הערך מנוסח גרוע[עריכת קוד מקור]

כאורח אני שם, לב שערך זה אינו ערוך בלשון ובסגנון כדבעי. ניכר שחסר מידע מהותי לערך חשוב זה. דרוש מתנדב על מנת לשפר ערכים אלו, וכל זאת מתוך גישה אובייקטיבית טהורה.

שם הערך[עריכת קוד מקור]

שם הערך הוא "העולם הבא". אבל בגוף הערך מתייחסים אליו כאל "עולם הבא" (המילה "עולם" לא מיודעת), על משקל "לשון הרע" (ולא "הלשון הרע") או "אדם הראשון" (ולא "האדם הראשון"). מה נכון? טוסברהינדי (שיחה) 01:12, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

כנראה שהאיות התיקני הוא "עולם הבא" • חיים 7 • (שיחה) • כ"ו בכסלו ה'תשע"ג • 18:52, 10 בדצמבר 2012 (IST)תגובה
הוכחה מסויימת לכך ישנה משמות דפי הארכיון של המשתמש חיים. כדאי לראות! השוחט - שיחה 03:02, 11 בדצמבר 2012 (IST)תגובה
המונח הוא ללא ספק "העולם הבא" - זה שם+תואר, לא צירוף סמיכות. הצורה "עולם הבא" היא פשוט מעין צורה תורנית/חז"לית. 217.132.187.144 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
במאגר ספרות הקודש של "סנונית" יש עשרות מופעים של "העולם הבא". גם מילון אבן-שושן כותב "העולם הבא". דוד שי - שיחה 20:09, 10 בדצמבר 2012 (IST)תגובה
אז צריך לשנות את מופעי "עולם הבא" בגוף הערך, לא? ובעיקר להחליט. טוסברהינדי (שיחה) 02:09, 11 בדצמבר 2012 (IST)תגובה
תיקנתי את כל המופעים, כולל ציטוטים משובשים. נותר רק ציטוט אחד, שבו נאמר "עולם הבא". דוד שי - שיחה 06:32, 11 בדצמבר 2012 (IST)תגובה

רמיזות לעולם הבא בתורה[עריכת קוד מקור]

אם איני טועה התורה רמזה לקיומו של העולם הבא. אם מישהו מכיר פסוקים כאלה אבקש ממנו להוסיף מידע זה לערך. 109.67.161.221 14:27, 10 בדצמבר 2012 (IST)תגובה

העולם הזה[עריכת קוד מקור]

למה אין דף של ה"עולם הזה" גם כן? אני חושב שזה קצת חסר. אברהם דה לה פואנטה - שיחה 10:43, 6 במאי 2020 (IDT) בשביל זה יש את הערך עולם לא?Ghsuturi - שיחה 10:48, 6 במאי 2020 (IDT)תגובה