שיחה:דפוס רוזנקרנץ
הוספת נושאשונות[עריכת קוד מקור]
- בחיפוש המחרוזת רוזנקראנץ+וילנא מתקבלת מפה מטעם איגוד יוצאי וילנה והסביבה, המציגה את מיקומו של בית הדפוס. אינני יודע איך לקשר אליה.
- נתקלתי בטענה שב"הזמן" פורסמה ב-1905 (או כנראה ב-1906?) רשימה מיוחדת על מות מ"מ שריפטזצר (שריפטזעצער).
- יוסף שריפטזעצער – כנראה בנו של מ"מ שריפטזעצער – ככל הנראה ניהל את ההוצאה, אך לא הצלחתי להבין באילו שנים בדיוק.
וגם: ישנן וריאציות רבות לשמו של בית הדפוס: "דפוס ש.י. פין וא.צ. ראזענקראנץ", "ש.י. פין וא.צ. ראָזענקראנץ ומ.מ. שריפטזעטצער", "דפוס רש"י פין ורא"צ ראזענקראנץ ורמ"מ שריפטזעטצער" (משפטי הלשון העברית, הלבנון, 3 ביוני 1874), וכן כמו שכתוב בערך ("דפוס פין וראזענקראנץ", "דפוס פין" וכו') ועוד ועוד. אביעדוס • שיחה 17:48, 9 במאי 2015 (IDT)
יהודה ליב אפל על דפוס פין ורוזנקרנץ[עריכת קוד מקור]
בספרו של יהודה ליב אפל "בתוך ראשית התחייה" (הנמצא ברשות הכלל) יש עוד קטע העוסק בבית הדפוס. אולי ניתן להשתמש בו כדי להרחיב עוד את הערך. הנה הוא להלן (הודות לצוות פרויקט בן-יהודה):
- לבית הדפוס הזה לא היתה עוד היכולת לעבוד על חשבון עצמו, ועל כן היו מחזרים להדפיס ספרים ממחברים שונים בשכר. ואף כי הריוח מעבודה כזו היה קטן מאד, כי על פי רוב לא היה בידי המחברים די כסף להשלמת הספר, לקנית נייר ולכריכה גם ארעית, אלא היו באים, עומדים על המקח, כותבים חוזה ונותנים דמי קדימה על גליון ראשון; מחכים לגמר הדפסתו של השער וההקדמה, כדי שתהיה בידם הוכחה, כי אמנם המה מחברים ספר בחסד עליון, ואז היו עוזבים את העיר ומחזרים על הפתחים בעיירות הסמוכות, לאסוף חותמים (פרֶנומרנטים) בהבטחה לפרסם את שמותיהם באותיות מרובעות בראש הספר או בסופו. ופעם לחדשים היו מופיעים שוב בבית הדפוס ומוסיפים לתת מעט כסף מן הנאסף בידם, ואז כבר הם אורחים נכבדים: המדפיסים מקבלים פניהם בכבוד, מלטפים אותם בכל מילי לטופים, נותנים להם ללון בבית הדפוס; וביום הם סובבים בבתי האמידים שבעיר, לאסוף פרנומרנטים גם מהם. וכה נמשכת ההדפסה עד הגמר; ואז מבקשים המה להראות להם אות לטובה, לתת על ידם בהקפה מספר טופסים הגון, בהבטחה נאמנה, שיפדו את כל הספרים עד אחד במהרה בקרוב, מכסף הפדיון בעזר השי"ת. והמדפיסים, באין להם ברירה, ממלאים את בקשתם. וחבילות חבילות של ספרים היו מתגוללות במרתפים ובעליות של בתי הדפוס בתור "משכון"-עולמית, מפני שהמחברים הנכבדים כבר הלכו לעולמם, או נתיאשו מלפדות את פרי עטם והגיונם.
- ממחברים כאלה היה ההפסד קרוב משכר; אבל מה לעשות? הלא נחוץ לעבוד ולהעביד את הנערים המתלמדים, את השוליות והמסדרים, שאי אפשר לבית דפוס להתקים בלעדם.
- והיה עוד מין מחברים: רבנים גדולים, מפורסמים, גאונים, מחדשים דברי הלכה ושו"ת, בעלי תריסין, ששמם הנכבד הולך לפניהם. המה היו באים עם שמשים, או עם בעלי בתים מכירים ומוקירים, הכרוכים אחריהם, והיו יושבים בהרחבה באכסניות במשך כל זמן ההדפסה. וביניתים נתכבדו מאת הגבאים דבתי המדרש לדרוש בימי השבתות מעל הבימה ולהעניק את השומעים מדברי תורתם וחדושיהם. מחברים כאלה היו באים בעקיפין על בעלי הדפוס, היו דרושים את עלי ההגהה קודם ההדפסה; וכאשר כבר קבלו את פרי עטם מסודר באותיות, שחור על גבי לבן, היות מתישבים בענין ומוצאים חדושים נפלאים, חדשים לגמרי שלא שערו מקודם; והיו מוחקים מן המסודר, משרטטים ומוסיפים פה נופך ושמה מאמר שלם; ועל המסדרים היה לשוב ולעבוד את כל הסדור כמעט מחדש; במקום אחד נצרכו לפרק את השורות, ובמקום אחר להכניס כמה שורות, – עבודה שהיא קשה הרבה יותר מסדור חדש.
- המדפיסים היו מתלוננים, שהרבי גורם להם היזק גדול; אבל הרב המחבר התנצל בתמימות, שתחת שהוסיף במקום אחד הלא החסיר במקום אחר – ומאי נפקא מינה? ויש שהיה טוען, שהחדושים המה רבים, ואם כן גדל הספר על ידי זה, והוא הלא משלם מכל בויגן (גליון) – ובכן אך מרויחים המה מחדושיו.
- ואם המחבר הוא בעל נפש עדינה ואיננו קמצן גדול, יעניק לפועל המסדר שכר טרחה, או יעשה עמו חסד גדול ויבטיח לו, שבאם ישאר מקום חָלָק בסוף הספר, ירשה לו להדפיס אחרי תושלב"ע (תם ונשלם שבח לאל בורא עולם) גם דברים אחדים מהבחור הזעצער, שזכה לסדר את הספר הקדוש עד גמירא, ויחתום את שמו: פולני בן פלוני, העובד עבודת הקודש. ובזה היו נשלמים ונגמרים, כרגיל, כל הטענות בענין זה.
- מחברים כאלה היו נמשכים על פי רוב לוילנה, ל"ירושלים דליטא". והיו מוסרים את כתבי היד שלהם להדפסה בביהד"פ של השותפים "פין ורוזנקרנץ". כח שמו של הרשי"פ היה בו כוח-מושך מיוחד, והיו סומכים בחזקה על חבר שכמותו, שלא יוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ולפעמים היתה אולי גם מחשבה רחוקה של טובת הנאה: בעיר גדולה לאלקים כוילנה רבתי, והרש"י פין הלא היה ראש הגבאים של ה"צדקה גדולה". – מי יחקור לב האדם ומי יחדור עד תכונתו?
יהודה ליב אפל, בתוך ראשית התחיה: זכרונות וכתבים מימי "חובבי ציון" ברוסיה, תל אביב: דפוס גוטנברג, תרצ"ו 1936, 'האומנים והפועלים בוילנה: בית הדפוס של פין ורוזנקרנץ', בפרויקט בן-יהודה אביעדוס • שיחה 17:42, 9 במאי 2015 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדפוס רוזנקרנץ שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.rujen.ru/index.php/%D0%A0%D0%BE%D0%B7%D0%B5%D0%BD%D0%BA%D1%80%D0%B0%D0%BD%D1%86 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303173821/http://www.rujen.ru/index.php/%D0%A0%D0%BE%D0%B7%D0%B5%D0%BD%D0%BA%D1%80%D0%B0%D0%BD%D1%86 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:25, 8 ביוני 2023 (IDT)