שיחה:דיגלוסיה
הוספת נושאלדעתי זהו מונח בבלשנות. מי שיודע יוונית - אנא כתוב את המושג באותיות יווניות בהערה האטימולוגית, ואת המושגים "קתרבוסה" ו"דימוטיקי" במקומות המתאימים (וגם תקן בבקשה את התעתיקים אם יש צורך). Dror_K 09:13, 30 ספטמבר 2005 (UTC)
שמתי לב ש"דו-לשוניות" מפנה אל הערך הזה, אבל בבלשנות מדובר במונחים נפרדים שמתארים תופעות שונות. דו-לשוניות (bilingualism) מתארת מצב, לאו דווקא דיגלוסיה, שבו שתי שפות או יותר משמשות בקהילה אחת במקביל (גם בדיבור וגם בכתיבה), או תופעה ברכישת שפה שבה ילד רוכש שתי שפות או יותר במקביל, ולכן יש לו יותר משפת אם אחת. אגב, זו גם הסיבה לכך שתרגמתי בהערה האטימולוגית ל"שפה כפולה" ולא ל"דו לשוניות", אם למישהו יש תרגום טוב יותר מיוונית - הוא מוזמן לתקן. Dror_K 09:19, 30 ספטמבר 2005 (UTC)
- אני הוספתי את ההפניה מדו-לשוניות, כי חשבתי שזה אותו דבר. אם לדעתך יש למחוק את ההפניה, אמחק אותה. נתנאל 09:28, 30 ספטמבר 2005 (UTC)
ארץ ישראל במאות 2-4 לספירה[עריכת קוד מקור]
זה באמת דיגלוסיה? ארמית ועברית הן שפות שונות... טרול רפאים 16:50, 5 אוקטובר 2005 (UTC)
- מחשיבים את זה כדיגלוסיה, כי מבחינת השימוש ארמית שימשה כ"שפה הגבוהה" ועברית (לשון חז"ל) כ"שפה הנמוכה" באותה תקופה. כמו כן, יש קשר "משפחתי" בין עברית וארמית. כרגיל, כמו בכל תופעה, אין דיוק של מאה אחוז בסיווג המקרים. Dror_K 16:58, 5 אוקטובר 2005 (UTC)
- צריך להסביר את זה בערך, כרגע זה נראה מוזר. טרול רפאים 17:03, 5 אוקטובר 2005 (UTC)
- הרחבתי בנושא. רק תיקון למה שכתבתי לעיל, על-פי ההשערות עברית הייתה "השפה הגבוהה" וארמית "הנמוכה", למעט כמה קהילות קטנות שבהן המשיכו לדבר עברית. Dror_K 17:24, 5 אוקטובר 2005 (UTC)
תנ"ך[עריכת קוד מקור]
הייתי מוסיף איזכור למצב של עברית תנכית כיום בארץ ישראל, קראתי מאמר על שבודק מצב זה, אני לא זוכר איזה. אמנם זה לא מצב ממש של דיסגוסיה קלאסית, אבל יש פה מצב שכל מי שעובר את מערכת החינוך יודע ברמה מסוימת גם את אוצר המילים והדיקדוק התנכי. אױד עלפֿטער 02:07, 12 יוני 2006 (IDT)
- אינני בטוח שניתן לקרוא למצב זה דיגלוסיה, שכן איש איננו משתמש בעברית מקראית לשם יצירת טקסטים חדשים. במקרה הטוב יודעים לקרוא טקסטים עתיקים הכתובים בשפה זו. נתנאל 10:29, 12 יוני 2006 (IDT)
- אני מסכים. העיתונים והספרים בארץ כתובים בעברית מודרנית. הידיעה של עברית מקראית היא פסיבית במקרה הטוב, במקרה הרע קוראים עברית מקראית ומבינים אותה לא-נכון. הטעויות העיקריות הן הבנת מילים לפי משמעותן המודרנית, ואי-הבנתם של מבנים תחביריים ומורפולוגיים שאינם קיימים בעברית מודרנית. למשל ההבחנה בין עבר לעתיד-מהופך אינה ברורה לדוברי עברית מודרנית, וכשהם כבר מנסים ליצור טקסט שכתוב בסגנון מקראי הוא בדרך כלל כתוב בשגיאות. DrorK • שיחה 17:39, 12 יוני 2006 (IDT)
- כמובן! ז'א לא ניסיתי לטעון ולו לשניה שזה מצב של דיסגלוסיה, קר שזהו מצב די מיוחד בפני עצמו. את העברית התנ"כית איש כיום לא 'מבין', כל שנה מתפרסמות תאוריות חדשות לגבי מבנים תחבירים בעיקר.אױד עלפֿטער 23:47, 12 יוני 2006 (IDT)
- אני מסכים. העיתונים והספרים בארץ כתובים בעברית מודרנית. הידיעה של עברית מקראית היא פסיבית במקרה הטוב, במקרה הרע קוראים עברית מקראית ומבינים אותה לא-נכון. הטעויות העיקריות הן הבנת מילים לפי משמעותן המודרנית, ואי-הבנתם של מבנים תחביריים ומורפולוגיים שאינם קיימים בעברית מודרנית. למשל ההבחנה בין עבר לעתיד-מהופך אינה ברורה לדוברי עברית מודרנית, וכשהם כבר מנסים ליצור טקסט שכתוב בסגנון מקראי הוא בדרך כלל כתוב בשגיאות. DrorK • שיחה 17:39, 12 יוני 2006 (IDT)
הערך באנגלית[עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה האנגלית מפרשת את המונח באפון שונה בתכלית מהעברית.