שיחה:דואליות גל-חלקיק

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 11 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור

עברית רבותי[עריכת קוד מקור]

  1. בתור פיסיקאי עברי אני מציע לשנות את שם הערך ולהשתמש בתרגום העברי למילה דואליות - שניוּת

--Tensor 18:16, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

  1. גמני. צחי 11:50, 21 אפריל 2006 (IDT)
  2. בעד עברית ארז סגל 02:17, 3 במאי 2007 (IDT)תגובה

שאלה בסיסית[עריכת קוד מקור]

אני מבין שהאור "בוחר" אם להתנהג כגל או כחלקיק בהתאם לניסוי. השאלה היא האם יש כלל שעל פיו הוא בוחר? כלומר האם יש מכנה משותף לכל הניסויים בהם האור בחר להתנהג באחת מן האפשרויות?

תודה ענק עדין 01:03, 17 ביוני 2007 (IDT)תגובה

מעבר מגל לחלקיק[עריכת קוד מקור]

אני חושב שאיינשטיין אמר שכל גל עם תדירות מסויימת יכול להתנהג כמו חלקיק שהאנרגיה שלו היא קבוע פלאנק כפול התדירות. יש לציין את זה .. (מי שיודע איך עושים נוסחאות) Hnun 20:09, 19 ביולי 2007 (IDT)תגובה

עקרון הקבוצה[עריכת קוד מקור]

העברה מתוך הערך: ב-2001 הציעו יצחק אוריון ומיכאל לייטמן לשייך את תוצאת הדואליות גל-חלקיק לעקרון חדש המאפשר תיאור של כל החלקיקים שבמערכת ניסוי כקשורים יחד, עקרון שהם קראו לו "עקרון הקבוצה", שלפי הצעתם מספק אינטרפטצייה אחרת מהמקובל (פרשנות קופנהגן) למכניקת הקוונטים. לפי הצעתם, הקבוצה קשורה הודות לכך שהחלקיקים זהים בכל תכונה. עקרון זה חל גם על אלקטרונים. במצב שבו החלקיקים יוצאים מהמקור בזה אחר זה ולא בו זמנית, הקשר ביניהם אפשרי הודות להתייחסות ממד הזמן, כמתואר באלקטרודינמיקה קוונטית. הזמן כשלעצמו אינו מהווה גורם מפריד, כל עוד לא חלו שינויים סיבתיים בחלקיקים שבמערכת. חלקיקים הסדורים כבר בקבוצה מחוברת יתפסו את מקומם ואת כל תכונות הגל המחזיק את קבוצת החלקיקים. תכונות הגל הן אותן תכונות המתקבלות דרך השערת דה ברויי. החלקיקים יעברו באופן גלי במערכת, ולפיכך יציגו תופעות גליות. במידה שתערך על אחד החלקיקים תצפית, היחס הייחודי אל אותו חלקיק יבדיל אותו מהקבוצה ובכך תופרד הקבוצה, ותיעלם תמונת ההתאבכות המתאימה לגלים.[1]

סוף העתקה - בברכה. ALC • י"ז בתמוז ה'תשע"א • 07:05, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה

Iorion (שיחה | תרומות | מונה) ד"ר יצחק אוריון הוסיף את הפסקה עקרון הקבוצה בצירוף המקור הזה. על פניו מדובר במאמר חדש יחסית (אפריל 2010) במגזין שאינני מכיר. מאידך, ד"ר יצחק אוריון הוא פיזיקאי מאוניברסיטת בן-גוריון ומדובר במאמר שעבר ביקורת עמיתים. מה לעשות עם התוספת? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:29, 30 ביוני 2011 (IDT)תגובה

כל עוד אין התנגדות להוספה זו והמקור אכן נראה אמין, יש להשאירה לדעתי. ALC • כ"ט בסיוון ה'תשע"א • 20:08, 30 ביוני 2011 (IDT)תגובה

שאלה: כיצד מסתדר עקרון הקבוצה עם אטום המימן בו יש אלקטרון בודד המתנהג כגל ולא קבוצת אלקטרונים? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:31, 30 ביוני 2011 (IDT)תגובה

לדעתי יש להוריד את הפסקה החדשה, הסיבה העיקרית שזו אינטרפרטציה חדשה (שלא להגיד אזוטרית) שמקומה הוא בכתבי עת מקצועיים ולא באנציקלופדיה. מעבר לכך מצאתי מספר בעיות בפסקה עצמה:

1. המושג קבוצה מתקשר באופן טבעי לקבוצה (מתמטיקה), בעוד שהתייחסות המקובלת לאוסף החלקיקים הנדון הוא צבר. אם ברצונם של הכותבים להתבסס על מושג חדש, עליהם קודם לכתוב את הערך עיקרון הקבוצה.

2. ההתייחסות לממד הזמן כגורם מקשר אינה ברורה במקרה הטוב. בתורת שדות הזמן הוא קואורדינאטה לכן אינו יכול לקשר בין אובייקטים. מתקבלת תחושה שמדובר על סוג של שזירה קוונטית ומכיוון שאין הדבר כך נוצר רושם מוטעה לגבי הדינאמיקה.

3. נראה שיש מספר משפטים הטוענים טענות פיסיקליות ללא ביסוס מספיק:

"הזמן כשלעצמו אינו מהווה גורם מפריד, כל עוד לא חלו שינויים סיבתיים בחלקיקים שבמערכת" – מהו שינוי סיבתי? (אולי יותר נכון לשאול האם יש שינוי שאינו סיבתי)
"חלקיקים הסדורים כבר בקבוצה מחוברת יתפסו את מקומם ואת כל תכונות הגל המחזיק את קבוצת החלקיקים" – מהוא טבעו של אותו גל?

קורא שאינו בקיא עלול לקבל את טענות אילו ככתובם למרות שאינם מקובלות והדיון לגבם צריך להיערך בכנסים וכתבי עת. למיטב הבנתי דברים המופיעים בערך צריכים להיות קרובים לקונסנסוס של הקהילה המדעית.

ירון ק. - שיחה 08:37, 2 ביולי 2011 (IDT)תגובה

לא קראתי בעיון ולכן קחו את דברי בערבון מוגבל. יש שתי אפשרויות: או שהמחקר חדשני או שלא. אם כן, והוא רחוק מהקונסנזוס בתחום ולא זכה להתייחסות נרחבת מהקהילה המדעית (וחובת ההוכחה על מי שמעוניין להכניס את הפסקה לערך), להוסיף אותו לערך כזה קצר חוטא לעניין. אם המחקר לא חדשני אין טעם להוסיף אותו. כך או כך לא הייתי מוסיף לכאן. אולי יש חשיבות כערך עצמאי, אבל לא לדעתי. ‏Setresetשיחה 17:23, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה

אלקטרודינמיקה קוונטית[עריכת קוד מקור]

האלקטרודינמיקה הקוונטית (QED) לא סותרת את תורת הקוונטים. אני לא יודע מה פיינמן, אחד מאבות ה-QED, אמר, אבל כנראה הציטוט כאן הוצא מהקשרו. בQED יש שדות קונטיים, שהם אובייקטים שמשמרים את התכונות של דואליות גל חלקיק. ‏Setresetשיחה 06:57, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה

אתה צודק ש QED לא סותר את מכניקת הקונטים או את עיקרון הדואליות אך זה לא נכתב בערך. נראה לי שהדימוי של אור כגל הוא נפוץ יותר לכן יש להדגיש את התכונות הגליות שלו אבל יכול להיות מאוד שזה מבלבל את הקורא. ירון ק. - שיחה 15:28, 19 ביולי 2011 (IDT)תגובה
לא בדיוק הבנתי את תשובתך. בערך כרגע כתוב שב-QED יש חלקיקים בלבד, בעוד שיש בה גלים-חלקיקים כמו בתורת הקוונטים. צריך לתקן את זה. ‏Setresetשיחה 16:09, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
לי היה ברור שההתייחסות לאור כאל חלקיק היא רק בתוספת להתייחסות אליו כאל גל אך ייתכן שאתה צודק והניסוח באמת איננו מדויק שם. אעתיק לפה את הניסוח הנוכחי ואשמח אם תציע ניסוח תחליפי מדויק יותר מעשה ידיך: "תאוריית האלקטרודינמיקה הקוונטית, המסבירה את תופעת האלקטרומגנטיות באופן קוואנטי, מתייחסת לאור כאל חלקיק לכל דבר. ריצ'רד פיינמן, אחד ממפתחי התאוריה העיקריים, נתן בספרו "אור וחומר" הסבר פשוט לשאלה מדוע יש להתייחס אל האור כחלקיק ולא כגל: "אנו יודעים כי האור עשוי חלקיקים, כיון שיש בידינו להציב מכשיר רגיש ביותר המשמיע "קליק" כל אימת שאור פוגע בו. גם אם האור יעשה קלוש יותר, לא תיחלש עוצמת הרעש של כל קליק, ורק מספר הקליקים ילך ויקטן". במילים אחרות, לא המשרעת קטנה (תופעה לה היינו מצפים לו האור היה גל), אלא מספר הפגיעות." סוף העתקה - בתודה ובברכה. ALC • י"ט בתמוז ה'תשע"א • 19:30, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
כמו שכתבת בQED הכל זה שדות. האלקטרון זה שדה, הפוטון שדה, הכל שדה. הרבה פעמים מתיחסים לשדה בתור "חלקיק" אבל בהחלט לא במובן של "אבן קטנה". אני לא יודע מה יבין קורא שלא יודע מזה שדה ויכול להיות שהכי טוב זה להוריד את כל התיחסות לQED ירון ק. - שיחה 19:47, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה
תיקנתי על פי הבנתי. ‏Setresetשיחה 21:44, 20 ביולי 2011 (IDT)תגובה

התמקדות לעומת הערך באנגלית[עריכת קוד מקור]

כרגע ירון מתרגם את הערך באנגלית, שזו פעולה מבורכת. עם זאת, יש לסנן. כל החלק על התורה האטומית מיותר, וניתן לתמצת אותו במשפט אחד שאומר שבמאה ה-19 עלתה התורה האטומית, ומי שרוצה יקרא. לעומת זאת, בקטע על החשמל חשוב לדעתי להקדים ולומר שזרם חשמלי נחשב לגל, בעקבות תורת מקסוול, לפני שממשיכים להתפלא שבשפופרת קתודית התגלו חלקיקי זרם. בלי ההקדמה, לא מובנת לקורא ההפתעה שבעניין למדעני אותה תקופה. ‏Setresetשיחה 07:24, 23 ביולי 2011 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:19, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה