שיחה:דבקות

ארכיונים

• ארכיון 1

מידע שזוקק ניסוח, הסבר ומקור מדויק

הראי"ה קוק מוסיף שאילולי הפירוש כי דבקות בה' איננה בו אלא במידותיו, אי אפשר להנצל משמץ של עבודה זרה, וזהו עיקר תלמודם של הספירות (המידות האלוהיות כחסד גבורה), שבני אדם ידעו לדבוק בהם. (מידות הראי"ה, דבקות).

בתודה, יעל - שיחה 16:39, 13 במאי 2011 (IDT)

המקור הוא ספר מידות הראי"ה שנמצא בספר מוסר אביך. פשוט יש ללחוץ על הקישור לויקיטקסט שמופיע. הרב קוק מתכוון לכך שמי שחושב שהוא יכול לדבוק בעצמותו של האל מגמד את האל, ולכן הפרשנות לדבקות ביהדות היא לדבוק במידותיו, כפי שאמרו חז"ל "מה הוא גומל חסדים אף אתה היי גומל חסדים". --אפי ב. • התחברו ל♥ • 17:20, 13 במאי 2011 (IDT)

נראה לי שהבעיה אינה גימוד, אלא הפריצה אל הקודש; ובכך הראי"ה הולך בדרך הגר"א ולא החסידות.

הוספתי מדבריו ואזכורו בעת החדשה.

עיינתי בויקיציטוט - אם זִכרוני אינו מטעני, הטקסט שם זקוק להגהה. שבוע טוב, יעל - שיחה 22:17, 14 במאי 2011 (IDT)

אני חולק עליך. וכבר נאמר במסכת סוטה (יד א): "ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב "ה' אלהיכם תלכו"? וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה? והלא כבר נאמר "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא". ועייני במאמר יסורים ממרקים של הראי"ה קוק, שם הוא מרחיב בעניין ובן היתר אומר: "כל הגדרה באלהות מביאה לידי כפירה, ההגדרה היא אליליות רוחנית, אפילו הגדרת השכל והרצון ואפילו האלהות עצמה ושם אלהים הגדרה היא, ומבלעדי הידיעה העליונה שכל אלה אינם כי אם הזרחות ניצוציות ממה שלמעלה מהגדרה היו גם הם מביאים לידי כפירה." --אפי ב. • התחברו ל♥ • 23:07, 14 במאי 2011 (IDT)

מדהים! בוא נמשיך מחר בזה. ליל מנוחה, יעל - שיחה 23:23, 14 במאי 2011 (IDT)

אכן נאמר אש אוכלה, אך בחסידות הבעש"ט הדבקות בבורא היא ערך מרכזי; ונחלקו חוקרי החסידות אם הכוונה לדבקות מלאה או חלקית, בו. אהבתי את ציטוטיך ואני מוסיפה אותם ברשותך אל הערך.יעל - שיחה 12:47, 15 במאי 2011 (IDT)

יתכן שזה מה שסברו בחסידות, אבל חז"ל והזרם המתנגדי בוודאי לא סברו כן. שכן יש מקום לדבקות בשכינה אבל לא בעצמותו האינסופית, הבלתי מוגדרת והבלתי נתפסת, כי לעולם לא ניתן לגשר בין סוף לבין אינסוף. בכל מקרה אני מבקש שלא תסירי שוב את דברי הרב קוק, גם אם את לא מסכימה איתם, שכן תפיסת החסידות אמורה להיות מובאת בהמשך. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 22:10, 15 במאי 2011 (IDT)

מסכימה או לא, ממש לא רלבנטי. שכן זו ערך אנציקלופדי על המושג. שים לב, שהרב קוק מיוצג בהרחבה ב"עת החדשה", אף יתר על מה שהצעת. אינני קובעת מה חז"ל סברו ביחס לדיונינו, אלא מביאה דעותהם. יעל - שיחה 22:12, 15 במאי 2011 (IDT)

עכשיו שמתי לב. מתנצל על הנמהרות שלי. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 22:15, 15 במאי 2011 (IDT)

על לא דבר. היה כיף לעבוד יחד יעל - שיחה 22:28, 15 במאי 2011 (IDT)

מצאתי עוד ביטוי חזק לדבקות אצל הרב קוק, (שאולי קצת סותר את דבריו האחרים), בפסקה "התשוקה למקור החיים" (אורות הקודש ב עמ' שעו): "החפץ האדיר של לאשתאבא בגופא דמלכא, לשוב אל מקור המציאות העליונה הטהורה החופשית האיתנה במקור אין סוף, נטוע הוא בכל היקום, בכל היצור כולו. והוא הוא הכוח היסודי המגלגל את כל תנועת ההויה". נראה לי שראוי להוספה וגם לעיון. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 22:35, 15 במאי 2011 (IDT)

כן. (מוכר).

הוא מדבר באורות הקודש על החפץ, אבל כנראה - לפחות על פי דבריו שלו - החפץ אינו ניתן למימוש כאן. כך אולי ניתן ליישב את הסתירה שלכאורה. יעל - שיחה 22:44, 15 במאי 2011 (IDT)

אכן כן. . --אפי ב. • התחברו ל♥ • 22:37, 15 במאי 2011 (IDT)

הוספתי את העניין של דבקות בכלל ישראל במקום דבקות בצדיק שהיא אחת מחידושיו המרכזיים של הראי"ה קוק. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 07:22, 17 במאי 2011 (IDT)

עיין שם. הדבקות אינה בכלל ישראל, אלא בנשמת כלל ישראל - נשמת האומה, - יותר מופשט. יעל - שיחה 08:58, 17 במאי 2011 (IDT)

מסכים. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 10:02, 20 במאי 2011 (IDT)

לאשתאבא

מובאה מהזוהר - שמלמדת על הזוהר ( -נחתם במאה ה-12 או ה-13 - ימי הביניים. וכיצד מלמדת על החסידות?).יעל - שיחה 09:07, 17 במאי 2011 (IDT)

מכיוון שהחסידות עשתה בה שימוש אחר מאשר הכוונה המקורית. תבדקי מה כתוב בספר הזוהר ובאיזה הקשר ומה עשו עם האמרה בחב"ד למשל. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 11:35, 17 במאי 2011 (IDT)

עשתה שימוש, בהרבה מקורות. על החסידות יש לכתוב כשלעצמה. יעל - שיחה 11:49, 17 במאי 2011 (IDT)

אפשר לכתוב על דבקות ועל חסידות איך שרוצים, עם שימוש במקורות או כשלעצמה. כל דבר שיכול להבהיר את התוכן של הדברים. למעשה החסידות בנויה על כל הרבדים של היהדות, תורה שבכתב, משנה ותלמוד וקבלה, ועם נסיר את כל המקורות הללו נקבל חסידות עירומה מאוד. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 10:01, 20 במאי 2011 (IDT)

חסידות

יש לכתוב ראשית לכל על הדבקות בחסידות מצד עצמה - ולהמנע בשלב זה מביקורת, אם היתה טובה ואם לאו.

- יש לתאר מהי דבקות בחסידות, בהרחבה ועם מקורות (ולא דרך צטטה של הרב קוק עם צטטה מהזוהר) פניתי על כך לאבגד. יעל - שיחה 09:07, 17 במאי 2011 (IDT)

לכתוב שהחסידות הפכה את הצדיק לגורם מתווך אלו אינם דברי ביקורת, אלא עובדה כך היא תפיסת הצדיק בברסלב חב"ד ועוד ועוד. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 11:35, 17 במאי 2011 (IDT)

גם ה"מיתוק" שעשית לדברי הראי"ה בנושא הדבקות בצדיק, לא מוצא חן בעיני. וההתנהלות החד צדדית שלך, בהסרת קטעים מהערך, בלי לנהל שיחה מקדימה על כך, הוא מתכון בדוק למלחמות עריכה. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 11:35, 17 במאי 2011 (IDT)

ערכנו שיחה ודיון בפסקה הקודמת על הנושאים הללו, ולא הסכמתי איתך בכל.

על הדבקות בצדיק - שאינה בהכרח ענין ה"תיווך" של הצדיק - יש להביא מקורות חסידיים, ולהסביר בזהירות הראויה בהסתמך על ספרות המחקר. החולקים והמתנגדים יובאו בקצרה, אחר כך, אם בכלל.

אינני חושבת שהרב קוק ביקר את החסידות, אלא הציע דרך חדשה. ואם תוזכר התייחסתו לדבקות בכלל בחסידות - עליה להיות מגובה בספרות המחקר ולא על סמך מחקר עצמי.

אני מבקשת לא להוסיף דבר בנושא השנוי במחלוקת - ללא הסכמה בדף השיחה. יעל - שיחה 11:42, 17 במאי 2011 (IDT)

מצטער, אני חולק עליך בהקשר לרב קוק, לא רק לחוקריו של הרב קוק יש מה לומר אלא גם לתלמידיו. ולעיתים צריך בעיקר הבנת הנקרא. בהקשר לדברי הראי"ה על דבקות בצדיק, שצוטטו כאן, זכותך לחשוב מה שאת רוצה, אבל מעיון בדבריו אלו ובעוד מקומות (כמו אורות עמ' ע"ו, וכן אורות ישראל), וגם ביחס הסלידה שהוא הביע מאנשים שניסו לדבוק בו, די ברור שהוא ביקר את החסידות בעניין הזה, וכיוון את תלמידיו לדבקות בכנסת ישראל שהיא כדבריו "טוב מוחלט" לעומת הצדיק שיש לו גם מגרעות. ועל כך כותב הרב יואל בן נון: "בפִסקה בעלת חשיבות מיוחדת, שנדפסה ב'אורות ישראל', כתב הראי"ה דברי ביקורת יוצאי דופן על ה'דבקות בצדיק' כשיטה חינוכית-תורנית, וכדרך בעבודת ה', כמובן וכדרכו, רק אחרי פתיחת שבח על התרומה החשובה בשיטה זו לנפשות רבות"[1]. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 23:16, 17 במאי 2011 (IDT)

צדיק כגורם מתווך

• ד"ר מור אלטשולר כותבת בספר "הסוד המשיחי - סיכום": "הדבקות בצדיק החסידי הופכת אותו 'לא רק לצינור מושלם אלא גם למשאבה' שדרכה עולות תפילות בני העדה מעלה והשפע האלוהי הנחוץ לגאולת נשמותיהם יורד למטה. וכך, האופי הדיאלקטי של פעולות הצדיק אינו מנטרל את התקוות המשיחיות אלא מגשימן, מפני שהצדיק מאפשר לחסידיו לטעום את טעמה של גאולת הנפש במסגרת העדה; כל העדה החסידית, המשתתפת בפולחן עם הצדיק, הופכת לעדה של נגאלים. אשר על כן, הצדיק בעבור החסידים אינו אלא צדיק חסידי אידיאלי." [2].
• בספר התניא: (חלק א פרק ב): "ובזה יובן מאמר רז"ל[4] על פסוק "ולדבקה בו" (דברים יא, כב), שכל הדבק בתלמידי חכמים, מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש. כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים, קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה, שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע כו'."
• בחב"ד ידוע הביטוי "ממוצע מחבר" על הרבי. (כלומר גורם שעומד באמצע, בין ישראל לה' ומחבר ביניהם) וכך כותב הרב גינזבורג על שיחה ששמע מהרבי מלובביץ': "משה רבינו הי' ממוצע המחבר, כמו שכתוב "אנכי עומד בין ה' וביניכם גו' להגיד לכם את דבר ה'." ולכן משה רבינו מסר לבני ישראל רק מה שנצטווה מפי הגבורה, "דבר אל בני ישראל ויסעו". ומכיוון שלא נצטווה לקפוץ – לא קפץ. ובא נחשון ומסר נפשו כו'.""

--אפי ב. • התחברו ל♥ • 09:57, 20 במאי 2011 (IDT)

אפי, הדבקות בצדיק היא סעיף בדבקות. ההתנגדות לדבקות בצדיק, היא סעיף מהסעיף. הדברים על התנגדות הרב קוק מקומם בערך אחר.

בתניא, ציטטו לכאורה את דברי חז"ל

ממוצע מחבר עדיין אינו אומר דבקות במנהיג, אלא פונקציה או תפקוד של מנהיג. הרב גינזבורג הוא פרשן.

שבת שלום, יעל - שיחה 10:59, 20 במאי 2011 (IDT)

הערך הזה איננו על חסידות אלא על דבקות. דבקות בדורות הקודמים, ודבקות בדורות הללו, דבקות בה' ודבקות בתלמידי חכמים ודבקות בכל מה שאפשר להדבק אליו, עם כל דבק, בכל פן שיכול להיות. לכן צריך להביא את שיטתו של הרב קוק בנושא ומקומם בערך הזה, בגלל שהוא מנסה להתמיר את עניין הדבקות מהפרטי אל הכללי, מצדיק אל נשמת ישראל, וכנסת ישראל וכלל ישראל. על דבקות בצדיק בחסידות לא צריך בכלל להביא מקורות, היא מלאה בכל סוג ושיטה של חסידות בכל צעד ושעל. "ממוצע מחבר" הוא ביטוי מוכר וידוע של הרבי, ולא של הרב גינזבורג, ויש עוד כמה ביטויים כמו שמציינת אלטשולר כמו צינור. בכל זרם חסידות, מתנגדות ומה שיהיה מצטטים את המקרא את חז"ל ואת הקבלה, זה לא חידוש. החידוש הוא הנופך החדש שהזרם מכניס לעניין. האם את בכלל קוראת את מה שאני כותב? --אפי ב. • התחברו ל♥ • 15:01, 20 במאי 2011 (IDT)

בכלל יעל - שיחה 15:06, 20 במאי 2011 (IDT)

תבנית מקור

מחקתי תבניות מקור כי הן מכערות את הערך, והן מיותרות לקורא (הרי אין ספק באמיתותן של הציטוטים.) בתודה מראש טישיו - שיחה 15:40, 16 במרץ 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://dover.idf.il/IDF/About/Purpose/Code_Of_Ethics.htm
  • In אתיקה צבאית on 2013-09-12 23:32:10, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In רוח צה"ל on 2013-09-13 05:56:29, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אתיקה צבאית on 2013-09-15 22:33:32, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In רוח צה"ל on 2013-09-16 01:19:48, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אתיקה צבאית on 2013-09-20 00:24:23, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In דבקות on 2013-09-20 02:46:47, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אתיקה צבאית on 2013-09-24 16:27:51, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In דבקות on 2013-09-24 20:38:13, Socket Error: 'Connection reset by peer'

--Matanyabot - שיחה 23:38, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

תיקון לדבקות במשנת הרב קוק

מה שנכתב על הרב קוק ביחס לדבקות הוא טעות יסודית. בקטע המצוטט הרב קוק שולל את הדבקות בשמות האל אבל דוחף את האדם למעלה משמות האל, אל הדבקות בעצמותו יתברך. שהיא בעצם שאיפה אינסופית. החיבור בין הנאמר בעקבי הצאן לבין 'יסורים ממרקים' הוא מניפולציה ליטאית שהרב לא היה שותף לה. הרב כדרכו בקודש אוחז את החבל בשתי קצוותיו - מבקש את הדבקות המוסרית בדרכי ה' ומצוותיו ויחד עם זאת שואף ללא לאות לדבקות ישירה ובלתי-אמצעית בקב"ה כפי שעולה מפסקאות רבות בכתביו ויומניו.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.139.146.67 09:57, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

תיקון בפסקה 'בימי הבינים'

בערך נכתב - "דבקות היא אחד מנושאי המפתח בספר הזוהר, אשר נערך בימי הביניים." ההתייחסות העקיפה "אשר נערך בימי הבינים" אין מקומה בערך הזה בדרך אגב והיא מורחבת מן הסתם היטב בערך העוסק בספר הזוהר. לדעתי יש להסיר משפט עקיף זה מהפיסקה. בעקבות כך יש להעביר את ההתייחסות לספר הזוהר לפסקה העוסקת בעת העתיקה, או למצוא לו מקום אחר. Shykush - שיחה 08:25, 4 באוגוסט 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדבקות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.amalnet.k12.il/meida/masa/articles/jews0041.asp?bit=1&tat=5 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20110128101923/http://www.amalnet.k12.il/meida/masa/articles/jews0041.asp?bit=1&tat=5 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:01, 10 בנובמבר 2022 (IST)