שיחה:בלשנות חישובית
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 11 חודשים מאת InternetArchiveBot בנושא נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)
לא ברור[עריכת קוד מקור]
"בשנת 1956 הציע הבלשן היהודי-אמריקאי נועם חומסקי להשתמש ברעיונות מתורת האוטומטים לאפיון הדקדוק של שפות טבעיות"
לא הבנתי. באיזה רעיונות מתורת האוטומטים (כפי שהייתה מוכרת אז) הוא השתמש? גדי אלכסנדרוביץ' 10:04, 15 יולי 2006 (IDT)
- הכוונה לעבודות של קליני על אוטומט מצבים סופי וביטויים רגולריים, וכמובן מכונת טיורינג. Dardasavta 18:12, 15 יולי 2006 (IDT)
- אוקיי. איך חומסקי השתמש ברעיונות הללו? גדי אלכסנדרוביץ' 18:30, 15 יולי 2006 (IDT)
- תן לי כמה ימים לסיים את הערך, ואם זה עדיין יישאר לא ברור נראה מה אפשר לעשות. Dardasavta 22:08, 15 יולי 2006 (IDT)
- שאלתי עדיין בתוקף. גדי אלכסנדרוביץ' 08:13, 3 אוגוסט 2006 (IDT)
- ובכן? אם לא אקבל תשובה אשנה את המשפט. גדי אלכסנדרוביץ' 18:51, 7 אוגוסט 2006 (IDT)
- ראה en:Context-sensitive grammar ד.ט 00:45, 27 בינואר 2007 (IST)
- זו אינה תשובה לשאלה ששאלתי. גדי אלכסנדרוביץ' 01:02, 27 בינואר 2007 (IST)
- זו הרחבה של דקדוק חסר הקשר, תוך שימוש באותם סימונים - כמו כוכבית קליני. לפני כן לא היה שום ניסיון לתאר את הדקדוק של שפות טבעיות בצורה פורמלית, ולא חשבו על מנגנון (תיאורטי, בתוך התחלה) לבדוק האם משפט הוא תקין או לייצר משפטים תקינים. דקדוק היה רשימת חוקים, הגדרות ודוגמאות לא פורמליים. ד.ט 14:28, 28 בינואר 2007 (IST)
- כלומר, במקום להגיד לי "המושג של דקדוק חסר הקשר כבר היה קיים וחומסקי הרחיב אותו", אתה מפנה אותי לערך על דקדוק תלוי הקשר? אוקיי. נראה לי שהייתי מבין טוב יותר אם היית נוקט בגישה הראשונה. מכיוון שאיני בקיא בהיסטוריה, אשמח לראות קישור שמדבר על ההיסטוריה של זה, ובפרט מי המציא את האפיון הפורמלי של דקדוק חסר הקשר. כל מה שהערך שקישרת אליו אומר הוא שחומסקי הציע את האפיון של דקדוק תלוי הקשר, וזה מראה שחומסקי חכם, לא שהוא השתמש ברעיונות מתורת האוטומטים כפי שהייתה מוכרת אז. גדי אלכסנדרוביץ' 20:48, 28 בינואר 2007 (IST)
- טוב, ע"פ הקישור הזה, [1] הדקדוק חסר ההקשר הוא גם המצאה של חומסקי. ראה בחלק Formal languages. על פי הקישור יש הצדקה לטענה שנמחקה על הקשר בין רעיונותיו של חומסקי לבין התפתחויות בתורת האוטומטים, אם כי זה לא כל-כך פשטני כמו שחשבתי ד.ט 01:40, 29 בינואר 2007 (IST)
- אבל לא אמרתי בשום מקום שחומסקי לא השתמש ברעיונות מתורת האוטומטים. אני פשוט רוצה לדעת באיזה רעיונות הוא השתמש. אי אפשר להשאיר משפט כל כך מפוצץ תלוי באוויר באופן חלקי. גדי אלכסנדרוביץ' 08:11, 29 בינואר 2007 (IST)
- אני דווקא לא בטוח שתשובה מדוייקת ומלאה לשאלתך היא חיונית אם רוצים לאזכר את הקשר. מה כל כך מפוצץ במשפט? מה הוא שונה עקרונית מן המשפט "המחקר האינטנסיבי בתחום הבינה המלאכותית בשנות ה-50 וה-60 השפיע גם הוא על הבלשנות החישובית" שאינו מפרט איך הוא השפיע? או העיסוק בהמשך הערך בשיטות סטטיסטיות, בלי לומר מהן אותן שיטות? בכל אופן, הרעיון המרכזי, לפי הבנתי, היא האפשרות להתייחס לקבוצה אינסופית בפוטנציה של מחרוזות, שבנויות מיחידות בסיסיות על ידי פעולות בסיסיות מוגדרות היטב, כאשר קיים כלי פורמאלי (דקדוק פורמאלי, ביטוי רגולרי) שבעזרתו אפשר לייצר את כל המחרוזות בקבוצה, וכלי שבאמצעותו אפשר לבדוק שייכות של מחרוזת נתונה אליה. ד.ט 13:16, 29 בינואר 2007 (IST)
- אתה באמת רוצה שאני אפרט את הביקורת שלי על כל הערך? בוא נעשה משפט אחד בפעם... אגב, לא מדויק לומר שביטוי רגולרי מייצר מחרוזות (בוודאי שלא בצורה שדומה לדקדוק), והכלי לבדיקת שייכות מחרוזת לקבוצת השפות חסרות הההקשר (אוטומט המחסנית) הומצא זמן רב לאחר הדקדוק חסר ההקשר, כך שכאן כיוון ההשפעה, אם כבר, הוא הפוך. גדי אלכסנדרוביץ' 13:21, 29 בינואר 2007 (IST)
- אני דווקא לא בטוח שתשובה מדוייקת ומלאה לשאלתך היא חיונית אם רוצים לאזכר את הקשר. מה כל כך מפוצץ במשפט? מה הוא שונה עקרונית מן המשפט "המחקר האינטנסיבי בתחום הבינה המלאכותית בשנות ה-50 וה-60 השפיע גם הוא על הבלשנות החישובית" שאינו מפרט איך הוא השפיע? או העיסוק בהמשך הערך בשיטות סטטיסטיות, בלי לומר מהן אותן שיטות? בכל אופן, הרעיון המרכזי, לפי הבנתי, היא האפשרות להתייחס לקבוצה אינסופית בפוטנציה של מחרוזות, שבנויות מיחידות בסיסיות על ידי פעולות בסיסיות מוגדרות היטב, כאשר קיים כלי פורמאלי (דקדוק פורמאלי, ביטוי רגולרי) שבעזרתו אפשר לייצר את כל המחרוזות בקבוצה, וכלי שבאמצעותו אפשר לבדוק שייכות של מחרוזת נתונה אליה. ד.ט 13:16, 29 בינואר 2007 (IST)
- אבל לא אמרתי בשום מקום שחומסקי לא השתמש ברעיונות מתורת האוטומטים. אני פשוט רוצה לדעת באיזה רעיונות הוא השתמש. אי אפשר להשאיר משפט כל כך מפוצץ תלוי באוויר באופן חלקי. גדי אלכסנדרוביץ' 08:11, 29 בינואר 2007 (IST)
- טוב, ע"פ הקישור הזה, [1] הדקדוק חסר ההקשר הוא גם המצאה של חומסקי. ראה בחלק Formal languages. על פי הקישור יש הצדקה לטענה שנמחקה על הקשר בין רעיונותיו של חומסקי לבין התפתחויות בתורת האוטומטים, אם כי זה לא כל-כך פשטני כמו שחשבתי ד.ט 01:40, 29 בינואר 2007 (IST)
- כלומר, במקום להגיד לי "המושג של דקדוק חסר הקשר כבר היה קיים וחומסקי הרחיב אותו", אתה מפנה אותי לערך על דקדוק תלוי הקשר? אוקיי. נראה לי שהייתי מבין טוב יותר אם היית נוקט בגישה הראשונה. מכיוון שאיני בקיא בהיסטוריה, אשמח לראות קישור שמדבר על ההיסטוריה של זה, ובפרט מי המציא את האפיון הפורמלי של דקדוק חסר הקשר. כל מה שהערך שקישרת אליו אומר הוא שחומסקי הציע את האפיון של דקדוק תלוי הקשר, וזה מראה שחומסקי חכם, לא שהוא השתמש ברעיונות מתורת האוטומטים כפי שהייתה מוכרת אז. גדי אלכסנדרוביץ' 20:48, 28 בינואר 2007 (IST)
- זו הרחבה של דקדוק חסר הקשר, תוך שימוש באותם סימונים - כמו כוכבית קליני. לפני כן לא היה שום ניסיון לתאר את הדקדוק של שפות טבעיות בצורה פורמלית, ולא חשבו על מנגנון (תיאורטי, בתוך התחלה) לבדוק האם משפט הוא תקין או לייצר משפטים תקינים. דקדוק היה רשימת חוקים, הגדרות ודוגמאות לא פורמליים. ד.ט 14:28, 28 בינואר 2007 (IST)
- זו אינה תשובה לשאלה ששאלתי. גדי אלכסנדרוביץ' 01:02, 27 בינואר 2007 (IST)
- ראה en:Context-sensitive grammar ד.ט 00:45, 27 בינואר 2007 (IST)
- ובכן? אם לא אקבל תשובה אשנה את המשפט. גדי אלכסנדרוביץ' 18:51, 7 אוגוסט 2006 (IDT)
- שאלתי עדיין בתוקף. גדי אלכסנדרוביץ' 08:13, 3 אוגוסט 2006 (IDT)
- תן לי כמה ימים לסיים את הערך, ואם זה עדיין יישאר לא ברור נראה מה אפשר לעשות. Dardasavta 22:08, 15 יולי 2006 (IDT)
- נחכה לאחי? חגי אדלר 01:09, 27 בינואר 2007 (IST)
- אוקיי. איך חומסקי השתמש ברעיונות הללו? גדי אלכסנדרוביץ' 18:30, 15 יולי 2006 (IDT)
הפסקת עריכה[עריכת קוד מקור]
הסרתי את תבנית בעבודה מאחר שאני רואה שההתקדמות שלי לא מצדיקה אותו. למרות זאת אני אשתדל לשפר אותו בהמשך. Dardasavta 23:20, 2 אוגוסט 2006 (IDT)
- אחי עושה דוקטורט בנושא. אבקש ממנו שישלים. חגי אדלר 00:36, 27 בינואר 2007 (IST)
מה ההבדל בין שני הדפים הנ"ל? Erel Segal - שיחה 12:56, 30 בדצמבר 2010 (IST)
- כפי שכתוב בערכים, ישנה הבחנה לפיה בלשנות חישובית היא ענף של בלשנות שעושה שימוש במודלים חישוביים ובמחשבים, ועיבוד שפה טבעית הוא ענף של מדעי המחשב שעוסק בכלים מומחשבים שמשתמשים בשפה טבעיות או תומכים בה. אבל היות שההבחנה בין התחומים לא מובהקת (לדוגמה, מדובר באופן כללי בקהילה מדעית/מקצועית אחת), אני חושבת שהגיוני לאחד את הערכים ולהוסיף הפניה, אם למישהו יש כח לעשות את זה. Dardasavta 13:29, 31 בדצמבר 2010 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בבלשנות חישובית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.mila.cs.technion.ac.il/index.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070626190013/http://mila.cs.technion.ac.il/index.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:07, 5 במאי 2023 (IDT)