שיחה:בית המכפלה

הבהרת חשיבות

המאבק הציבורי (שרק התחיל) על הבית, מהווה חשיבות מספיקה לערך. בן נחום - שיחה 18:04, 2 באפריל 2012 (IDT)

בנוסף חשיבות הבית, כפי שעולה מתוכן הדף, עולה על חשיבות בית שפירא (חברון). בן נחום - שיחה 21:19, 2 באפריל 2012 (IDT)

בלי קשר לשאלת החשיבות, הערך פשוט לא טוב ומסכם את מה שכתוב בעיתון. שוב דוגמה לכתיבה ויקיפדית לא טובה, בדומה למבצע עופרת יצוקה. לגופו של עניין: יתכן שכדאי לאחד את הערך עם ערכים דומים. גילגמש • שיחה 21:27, 2 באפריל 2012 (IDT)

אני מסכים שהערך מצריך עדיין תוספת עריכה רבה, למרות שכבר נערך במידה מסויימת. עם זאת, החשיבות לדעתי ברורה. יש כאן מוקד מחלוקת ציבורי משמעותי, כמו כל נסיון אחיזה אחר שלנו בחברון - ראה הבית החום (חברון) למשל. הנסיון לטעון להעדר חשיבות יכול לנבוע לדעתי רק מהטייה פוליטית ולא משום סיבה אמיתית. עמירם פאל - שיחה 13:29, 4 באפריל 2012 (IDT)

מומלץ להתייחס רק לגופו של עניין. כב' סבור שיש חשיבות, ישטח את טיעוניו. שאר הספקולציות לגבי הטייה כזו או אחרת פשוט מיותרות ואינן רלוונטיות לדיון החשיבות הנ"ל. בברכה Assayas • שיחה •

לאחר קריאת אלפי ערכים בויקיפדיה העברית, אני חייב לציין שזה הערך הכי לא נייטרלי שראיתי פה אי פעם. 132.72.40.169 16:42, 4 באפריל 2012 (IDT)

Assayas, לא לכיוונך טענתי את עניין ההטייה הפוליטית, וגם לא אתה זה ששם את תבנית החשיבות כאן. לגופו, כמו שאמרתי - מדובר במוקד מחלוקת ציבורי משמעותי, אשר למרות הפינוי היום, המאבק ליישובו נמצא רק בתחילתו. מאידך, לא ראיתי ולו נימוק אחד, איך זה יכול להיות בלתי חשוב. עמירם פאל - שיחה 20:11, 4 באפריל 2012 (IDT)

נגד מחיקה מפורסם בימים אלה בשש • דף השיחה שלי • י"ג בניסן ה'תשע"ב • הצטרפו למיזם התנ"ך מחכים לכם

לא יודע אם הערך ישרוד את השבוע כי לפי המקובל, חשיבות אינה נמדדת לפי העתיד אלא לפי ההווה והעבר. אני מעריך שלפי העתיד הערך יופיע בויקפידה במוקדם או במאוחר. בכל אופן אני שואל את עצמי מי יוכל להרים את הכפפה ולהעלות ערך על ועד פליטי חברון או פליטי חברון מידע על זה אפשר למצוא כאן1 כאן2 וכאן3. מי-נהר - שיחה 21:54, 4 באפריל 2012 (IDT)

עמירם ערב טוב. הבנתי שההערה לא כוונה כלפיי. לא ירדת לסוף דעתי. לטעמי, נימוק ענייני בעד הערך מספק, כי טענה להטייה יכולה לבא מכל כיוון של הקשת הפוליטית והיא ספקולטיבית. פלוני יכול לטעון למשל, שדיון שינוי השם בשיחה:תל רומיידה היא הטייה לכיוון אחד ואלמוני יכול לטעון להפך בערך אחר. ואפשר להביא שלל ספקולציות מהתחום המגדרי ועוד ועוד, אין לכך סוף. לדיון החשיבות עצמו, אין הטענה רלוונטית. עם זאת, לטעמי האישי וכך אני מאד משתדל לנהוג, בעת הנחת תבנית חשיבות ראוי לנמק את הצעד בדף השיחה. למיטב זכרוני אין חובה כזו, אך נראה לי שמן הנימוס לעשות כן. ועוד עניין קטן לפני הלילה טוב ובכדי להסיר ספק, גם הפוסט הקודם וגם הנוכחי נכתבו ברוח טובה. ועכשיו לילה טוב Assayas • שיחה • 22:06, 4 באפריל 2012 (IDT)

הצו הצבאי

בערך נכתב "קיום צו צבאי המחייב אישור מראש של גורם שלטוני לכל עסקת מקרקעין ביהודה ושומרון." לא נשמע לי סביר. אולי הכוונה שהצו מחייב אישור לגבי כל מימוש בעלות/או כל כניסה לנכס חדש. נא לבדוק בבקשה מי-נהר - שיחה 15:32, 4 באפריל 2012 (IDT)

מסתבר שכנראה התירוץ היה שדרוש היתר עסקה, וזאת על אף שדרישה כזו מנוגדת לחוק ואינה מתחייבת משום החלטה רשמית כלשהיא. מי-נהר - שיחה 16:52, 5 באפריל 2012 (IDT)

כל זמן שישראל מחזיקה ביהודה ושומרון בתפיסה לוחמתית, יש תוקף לצווים צבאיים למרות שהם יכולים להיות מנוגדים לחוק הנוהג בתחום הקו הירוק. נת- ה- - שיחה 23:06, 5 באפריל 2012 (IDT)

כן אבל לא מדובר בצו צבאי ספציפי אודות מקום מסוים, שניתן מראש. אם יש צו צבאי כהנחיה גורפת כלפי כל רכישה שהיא אז זה ענין שיכול לבוא רק בהחלטה מדינית ובהוראה של הדרג המדיני על הצבא ועל כל יו"ש וככזה לא נעשתה שום הוראה כזו ברשומות. מי-נהר - שיחה 23:14, 5 באפריל 2012 (IDT)

אין לי מידע מדוייק בנושא, אבל כמדומני שצו צבאי יכול להיות גם גורף, אחרי הכל הצבא הוא גוף כובש־טוטאלי, ולא גוף משפטי־אזרחי. ברור שהמושל הצבאי אינו בעל שלטון מצד עצמו אלא הוא יונק את כוחו מגורמי שלטון, אבל אצל קיומו של שלטון צבאי מאפשר לדרג המדיני 'להתחבא' מאחורי המושל הצבאי בלי צורך להעביר החלטה האופן רשמי ברשומות. אם השלטון מתנגד להנחייה באופן גורף, ביכולתו להורות למושל הצבאי לבטל את הצו או לשנותו. נת- ה- - שיחה 23:18, 5 באפריל 2012 (IDT)

אם הדבר נכון , הרי שהוא נכון רק בחברון כי לא ראינו שהעלו טענות אלה במקרים דומים בשאר יו"ש. ואם כך יש לתקן ולציין שחובת היתר העסקה (בהוראת צו צבאי גורף אם בכלל ניתן כזה) היא רק בחברון. (ורק על היהודים). מי-נהר - שיחה 23:26, 5 באפריל 2012 (IDT)

לא ראינו אינה ראיה, לי נראה שמדובר בצו שקיים, אך נאכף בהתאם להחלטת השלטון באותו זמן. כאשר המדינה תומכת בהתיישבות, היא תתן את האישור המבוקש (באופן פורמלי או בשתיקה כהודאה), וכאשר היא אינה תומכת, היא תשתמש בו כנימוק החוקתי לפעולותיה. במקרה המדובר בחברון, האישור לא ניתן והצו נאכף. נת- ה- - שיחה 23:38, 5 באפריל 2012 (IDT)

חשבתי שאפשר יהיה למצוא את הצו רק בכרך נייר עבש אי שם, מסתבר שהפרקליטות הצבאית יעילה יותר - צו צבאי מס' 569, כמדומני שזה הצו הרלוונטי לנושא, והוא אינו מוגבל לאיזור חברון בלבד. נת- ה- - שיחה 23:44, 5 באפריל 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא ברור שניתן להפעיל את הצו באופן גורף על אזרחי ישראל יש להם זכויות יסוד שפגיעה בהן היא עילה לתביעת נזיקין מי-נהר - שיחה 23:48, 5 באפריל 2012 (IDT)

אם אני מבין נכון את מה שכתוב בצו שהבאת הרי שהוא נוגע רק ל-"הוראות צו זה יחולו רק על אותם מקרקעין עליהם חל הצו בדבר רכוש ממשלתי ומקרקעין שנתפסו לצרכים צבאיים או שנרכשו לצרכי ציבור שיוגדרו בצו על ידי מפקד האזור. " מי-נהר - שיחה 23:52, 5 באפריל 2012 (IDT)

חוקי מדינת ישראל אינם חלים באופן גורף ביהודה ושומרון, היות ותחולת החוקים היא רק במרחב הטריטוריאלי הרשמי של מדינת ישראל (כלומר בשטח הקו הירוק). ישנם חוקים שיש בהם תחולה פרסונאלית על כל אזרח ישראלי, לרבות בתחום יהודה ושומרון (לדוגמא, פקודת מס הכנסה), אך לא ברור שכך הדבר לגבי כל חוקי היסוד מהם נגזרים זכויות היסוד. הרי עצם העובדה שאזרחים נתונים למרותו של שלטון צבאי אינה עולה בקנה אחד עם חוקי מדינת ישראל וחוקי היסוד. לגבי הצו המדובר, הסתפקתי גם אני במשמעות הביטוי הסתום שבו, אבל כמדומני שבפועל מתייחסים לכל יהודה ושומרון כאל שטח שנתפס לצרכים צבאיים. נת- ה- - שיחה 00:00, 6 באפריל 2012 (IDT)

ציטוט מאמרי דעות בגוף הערך ועמותות שונות.

אם איני טועה בויקיפדיה לא מביאים מאמרי דיעה בתוך מידע בערכים. אפילו לא בקישוריים חיצוניים. (למעט אם מדובר בערך על בעל המאמר).

בפרק המאבק הציבורי הובאו עמדת שלום עכשיו וכן מאמרון דיעה בשם מאמר מערכת מאתר הארץ.

אני מבין שיש מקום וצורך להציג את העמדות מכל הצדדים. לשם כך מן הראוי להציג עמדתם של נבחרי ציבור.

כאשר מציגים עמדתם של גורמים פרטיים כגון עמותות וכדומה זה רק במידה והם צד לארוע כגון שהינם העותרים לבגץ או הצד אליו נוגע הפינוי ישירות...

יש להרבה גורמים מה להגיד והמון מאמרי דיעה נכתבים אודות אירועים ופרשיות שונות למכביר. אני אישית אשמח מאד להוסיף כל מיני מאמרי דיעה בערכים על מגרון וכדומה.

אם רוצים להביע עמדה בעד הפינוי אפשר לעשות זאת למשל ע"י הבאת דבריה של יו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ וכיו"ב...

הבאת מאמרי דיעה קרי מידע המבוסס לפיהם אינו עולה בקנה אחד עם הכתיבה בשאר הערכים.

שלום עכשיו אינם נציבי תלונות השמאל... אינם גוף ייצוגי של הציבור ואין להם מושב קבוע בכל ערכי ויקפידיה רק בגלל שיש להם מה להגיד בנושא. שכן רבים וטובים ישנם בעלי עמדות ודעות. לכתוב ששלום עכשיו גינה ? למה הם האו"ם ? הם נציגות דיפלומטית רשמית כלשהיא ? מי-נהר - שיחה 22:24, 5 באפריל 2012 (IDT)

היועץ המשפטי כסמכות שלטונית

הטענה שהיועץ המשפטי הורה לפנות את הבית נראית לי תמוהה, אין לו סמכות לקבל החלטות, וזה תפקידו של שר הבטחון. אני חשבתי שאהוד ברק הוא זה שהכריע בסוגיה והורה לפנות את הבית. נת- ה- - שיחה 23:09, 5 באפריל 2012 (IDT)

אי אפשר ליחס לויינשטיין יותר מהמלצה לפעולה, זה סמכותו על פי תפקידו. מי שמורה בפועל על ביצוע הוא שר הבטחון, שלו נתונה הסמכות. נת- ה- - שיחה 10:24, 6 באפריל 2012 (IDT)

איחוד

מציע לאחד את תוכן הערך עם ערך אחר , אולי היישוב היהודי בחברון. --Yoavd - שיחה 11:36, 9 באפריל 2012 (IDT)

לי, זה לא נראה יואב. הערך הזה חשוב לדעתי מספיק בכדי לעמוד לבדו, ממש כמו עוד שניים - שלושה בניינים דומים באותו איזור (הבית החום, בית שפירא (חברון) ועוד. אם וכאשר נגיע למאות, או אולי אפילו עשרות בניינים יהודיים דומים בחברון ולא תהיה מחלוקת ציבורית כה עזה על כל אחד ואחד מהם, אפשר יהיה אולי לחשוב בכיוון שהצעת. עמירם פאל - שיחה 15:03, 9 באפריל 2012 (IDT)

עמירם, כרגע החלופה היא שהוא יימחק לחלוטין מטעמי חשיבות - מה עדיף?--Yoavd - שיחה 17:04, 9 באפריל 2012 (IDT)

לא הבנתי איך אתה מגיע לזה - בדיון החשיבות תמכנו גם אני וגם בן נחום בחשיבות הערך ולא ראיתי אף אחד שהביא ולו נימוק אחד למה הערך איננו חשוב. עמירם פאל - שיחה 17:32, 9 באפריל 2012 (IDT)

אישורי הדרג המדיני והצבאי לעסקת הרכישה

מלחמת העריכה מיותרת, כי העריכה שלך מטעה ושלי מדוייקת. בניסוח שלך כתוב "המנהל האזרחי, שנדרש לעסקה, אישר את חוקיותה‏." נקודה בסוף המשפט. הניסוח הזה מטעה, כי בכתבה בערוץ 7 מובאת הסתייגות, לפיה אין עדיין אישור סופי של הדרג המדיני. אסור להשמיט פרט חשוב זה, כי אז מתקבל הרושם המוטעה שהעסקה חוקית וזהו. הרי אם היה אישור סופי של הדרג המדיני אז לא היו מפנים את הבית. חשוב להביא את הציטוט מהכתבה ללא השמטות סלקטיביות, גם אם המידע הזה מופיע במשפט הבא. -- ‏גבי‏ • שיח 12:49, 16 ביולי 2012 (IDT)

מלחמת עריכה היא התעקשות על הכנסת מידע כאשר יש לו התנגדות. לעצם העניין: הדרג המדיני אינו יכול בשום אופן להביע עמדה ביחס לחוקיות העסקה. לכן לדברי המנהל העסקה חוקית, נקודה. הדרג המדיני לא אישר להם לממש את הקנייה ולגור בבית, זה עניין אחר, והוא ברור לגמרי בערך גם לאחר העריכה שלי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 12:55, 16 ביולי 2012 (IDT)

הויכוח הוא על הנקודה. הכתבה בערוץ 7, שלא נחשד ככלי תקשורת נייטרלי, כוללת את ההסתייגות לפני הנקודה. קל וחומר בוויקיפדיה. מהעריכה שלך לא "ברור לגמרי" שאנשי המנהל אמרו שחסר אישור של הדרג המדיני. אסור לנו ליצור את הרושם כאילו העסקה הייתה חוקית ללא הסתייגויות - זו הטעיה מכוונת שאין לה מקום כאן. -- ‏גבי‏ • שיח 13:33, 16 ביולי 2012 (IDT)

שוב, לדברי המנהל העיסקה הייתה חוקית, רק שהדרג המדיני לא אפשר לרוכשים לממש אותה. כשיהודים קונים בית ביהודה ושומרון זה עוד לא אומר שהם יכולים לגור בו. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ב • 13:45, 16 ביולי 2012 (IDT)

מן הראוי להדגיש עובדה זו בערך ולא להסתיר אותה. הניסוח הבא הוא נייטרלי, והוא זה שצריך להופיע בערך: "המנהל האזרחי, שנדרש לעסקה, אישר את חוקיותה, אך אנשי המנהל ציינו כי הם ממתינים לאישור סופי של הדרג המדיני‏." בהשמטתך את סוף המשפט אתה מטעה את הקוראים שלא יודעים את מה שאתה יודע - שכאשר יהודים קונים בית ביהודה ושומרון זה עוד לא אומר שהם יכולים לגור בו. אנא החזר את ההבהרה למקומה. -- ‏גבי‏ • שיח 13:53, 16 ביולי 2012 (IDT)

מי שיקרא את הערך יבין היטב שעסקה חוקית אינה מספיקה, גם אחריה יכול הדרג המדיני לפנות. כדי לחדד את הדברים, אוסיף מקור לכך שצו הפינוי הוצא מנימוקים של סדר ציבורי. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ב • 12:44, 17 ביולי 2012 (IDT)

מי שיקרא את הערך יבין היטב שעסקה חוקית אינה מספיקה רק אם נוסיף את הפיסקה "אך אנשי המנהל ציינו כי הם ממתינים לאישור סופי של הדרג המדיני‏." עדיין לא הבנתי למה אתה מתעקש למחוק תוספת זו. -- ‏גבי‏ • שיח 17:02, 17 ביולי 2012 (IDT)

אוקיי, אני לא מאמין שאצליח לשכנע אותך, אבל להקל על הקוראים אצטט את המשפט שממנו, לעניות דעתי, בהחלט יבין הקורא היטב שעסקה חוקית של יהודים ביהודה ובשומרון אינה מבטיחה להם את האפשרות לגור בנכס שקנו: "עם זאת, על רקע אי תיאום רכישת הבית וכניסת המשפחות היהודיות עם גורמי הצבא והדרג המדיני, הוציא המנהל, בהוראת שר הביטחון אהוד ברק, צו פינוי ליושבי הבית, בנימוק של חשש לפגיעה בסדר הציבורי". הדרג המדיני יכל לעשות זאת גם בלי המתנה של אנשי המנהל, שאינה מעלה ואינה מורידה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 11:29, 18 ביולי 2012 (IDT)

הפלפולים שלך מאד מעניינים, אבל תסביר לי למה אתה מתעקש להטעות את הקוראים. מי שקורא את הביטוי "אישר את חוקיותה" לא מבין שגם אם העסקה חוקית, לכאורה, עדיין הרוכשים לא יכולים להיכנס לגור בבית, מכיוון שנדרש אישור של גורמים צבאיים ומדיניים. התוספת שהצעתי מבהירה נקודה זו. אולי תנסה שוב להסביר לי למה אתה מתעקש להטעות את הקוראים בניסוחים שמפוזרים בכמה משפטים, במקום להוסיף את ההסתייגות של אנשי המינהל לביטוי "אישר את חוקיותה". התוספת היא עובדתית ופשוטה, ואין שום הצדקה למחוק אותה. -- ‏גבי‏ • שיח 12:55, 18 ביולי 2012 (IDT)

יכולתי גם אני להאשים אותך ב"התעקשות בהטעיית הקוראים" וכדומה, אבל אשאיר לך את הסגנון הזה, אם אתה חושב שהוא תורם. אין טעם לחזור על טענות שכבר נטענו ונענו, גם אם לא השתכנעת. עד כמה שאני מבין - זה לא שהרוכשים לא יכולים חוקית להיכנס לבית, אלא שאם הם נכנסים יכול הדרג המדיני להוציא אותם בטענה של הפרת הסדר הציבורי. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ב • 00:56, 19 ביולי 2012 (IDT)

סליחה על ההתלהמות, אבל מה שחשוב לי זה שהעובדות יתוארו בשלמותן בערך. אתה מציג את הדברים בצורה הבאה: הרכישה הייתה חוקית, הכניסה לבית הייתה בסדר, והדרג המדיני החליט לפנות אותם בגלל הפרת הסדר הציבורי. אבל התיאור הזה לא מדוייק, בחלק האמצעי שלו. הרי כתוב בפירוש בכתבה שאנשי המינהל, שהעסקה נראית בעיניהם חוקית, לא יכלו לאשר לרוכשים להיכנס מכיוון שהם מחכים לאישור של הדרג המדיני. הדרג המדיני, בדיעבד, חשש מהפרת הסדר הציבורי, כפי שכתבת. בהשתלשלות אחרת של האירועים, הרוכשים היו יכולים להקשיב למה שאנשי המינהל אמרו, ולחכות להחלטת הדרג המדיני. אם הם היו ממתינים להחלטה הזו, אז הם פשוט לא היו נכנסים לבית, וכל הדרמה הייתה נמנעת. אבל מכיוון שהם החליטו להיכנס, לדרג המדיני לא הייתה ברירה אלא לפנות אותם. כשמבינים את הדברים בצורה הזאת אז שרשרת האירועים נראית טיפה שונה: הרכישה הייתה חוקית, הרוכשים מיהרו להיכנס לפני שהתקבל אישור מהדרג המדיני (והצבא), ולכן הדרג המדיני החליט לפנות אותם. אנא תקן אותי אם אני טועה. -- ‏גבי‏ • שיח 07:47, 19 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי אתה אכן טועה. עד כמה שאני מבין - אנשי המנהל לא חייבים באופן פורמלי לאשר את הכניסה כדי שהיא תהיה חוקית (ואם היה מצב כזה - כמדומני שזה היה סותר חוקי יסוד). כמובן שאם הקונים לא היו נכנסים, מכל סיבה בעולם, הדרמה הייתה נמנעת. כל ויכוח קנייני בעולם היה נמנע אם צד אחד היה מוותר על זכויותיו. האם בגלל זה תוותר על בניין שקנית? כמובן הייתה לדרג המדיני ברירה - לא לעשות כלום ולכבד את זכות הקניין של הרוכשים. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ב • 19:01, 22 ביולי 2012 (IDT)

בן נחום - שיחה 20:30, 22 ביולי 2012 (IDT)

שכחת פרט חשוב - מדובר בשטח כבוש, הנמצא תחת שלטון צבאי, ולכן החוקים שם שונים. הדרג המדיני והצבאי לא חייבים לכבד את זכות הקניין של הרוכשים. יש להם שיקולים פוליטיים וצבאיים שהם לגיטימיים בשטח כבוש, ולא לגיטימיים בתוך גבולות מדינת ישראל, שבה חוקי הקניין אכן מוסדרים. מי שקונה בית במדינת ישראל, מובן מאליו שמי שהוא יכול לגור בו, אבל בחברון הוא נזקק לאישור של הדרג המדיני והצבאי. ובגלל זה כדאי להזכיר בערך את העניין הפעוט הזה, של אישור הדרג המדיני, נכון? -- ‏גבי‏ • שיח 18:19, 24 ביולי 2012 (IDT)

לפי ועדת השופט אדמונד לוי ודעות רבות אחרות זהו אינו שטח כבוש, אבל זה גם לא משנה. זכות הקניין קיימת בכל מקום בעולם. חוץ מזה, כבר עניתי לך שאתה טועה, ובאופן חוקי לא צריך אישור כדי להיכנס. אם עוד לא הבנת את זה - אולי מישהו אחר יצליח להסביר. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשע"ב • 18:32, 24 ביולי 2012 (IDT)

זכות הקניין לא קיימת בכל מקום בעולם, ובמיוחד לא בחברון. המלצות ועדת השופט אדמונד לוי לא התקבלו על ידי הממשלה, וסותרות החלטות משפטיות שהוחלטו ב-45 השנים האחרונות, לכן אין להן אחיזה משפטית. החוק הקובע בשטחי יהודה ושומרון הוא החוק הצבאי, ולפי צווי הצבא חייבים אישור מהצבא כדי להיכנס לבית. כדאי להכניס לערך משפטים שקושרים אותו למציאות כפי שהיא בשטח, ולא כפי שאתה מדמיין אותה. -- ‏גבי‏ • שיח 22:13, 24 ביולי 2012 (IDT)

בכל המשפטים בהודעתך האחרונה יש טעויות. נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ב • 00:50, 25 ביולי 2012 (IDT)

לא נראה לי שיש טעויות. אבל בוא נחזור רגע לעובדות. העובדה היא שבכתבה בערוץ 7 צויין במפורש שאנשי המינהל מצאו לנכון לציין שאין עדיין אישור סופי של הדרג המדיני לעיסקת הרכישה. זו עובדה, ולא טעות. יש סיבה לא להכניס אותה לערך? -- ‏גבי‏ • שיח 07:36, 29 ביולי 2012 (IDT)

שאלות להבהרה

1. האם ההליך מול המנהל האזרחי אכן הסתיים כפי שניתן היה להבין לכאורה מהכתבה בערוץ 7 מ-1 באפריל 2012 ("המינהל: קניית 'בית המכפלה' - חוקית") ? אם כן מדוע דחה בספטמבר 2012 קצין המטה של המנהל את הרישוי ומדוע הוגש נגדו ערר ?
2. האם צו הפינוי מאפריל 2012 היה רק על רקע של שש לפגיעה בסדר הציבורי או שהיו בו נימוקים נוספים שלא צוינו במקור של ערוץ 7 (כגון סוגיות לגבי השלמת התהליך מול המנהל) ?
3. האם "קיבלה ועדת הערר הצבאית את עתירתם של הרוכשים היהודים וקבעה כי הרכישה נעשתה כדין", אמרה שהייתה בערך עד לפני מספר ימים הינה תואמת את המציאות? להבנתי זו לא הייתה ההחלטה, אלא שאין לדחות את הבקשה על הסף ולאפשר המשך הליך הבחינה.

תודה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 17:24, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

לשאלה 2, זה הנימוק הרשמי. יתכן שהיו נימוקים נוספים שלא נחשפו. --בן נחום - שיחה 17:40, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

האמת היא שהערך מלא בשגיאות. הפתיח של הערך לפיו "המבנה נרכש" דרוש עריכה ועדכון בפרט בכל הנוגע לשאלת מעמדו הקנייני של המבנה. הטענה של המתיישבים היא אכן שהמבנה נרכש על ידם. יחד עם זאת בפועל, טענת המתיישבים לרכישת המבנה מתבררת כיום בוועדה לרישום ראשון, ועדה מעין שיפוטית שתפקידה בין היתר לדון בשאלה האם המבנה אכן נרכש. יותר מכך, בפועל קיימת התנגדות מצד התושבים הפלסטינים שגרו במבנה לכך שנרכש. כך או אחרת, עד לסיום ההליכים המעין שיפוטיים, אין מקום להכריע בעניין בערך עצמו. זה קצת כאילו יירשם בערך על תביעה המתנהלת בין שני פרטים בטענת היזק בזדון, "כי א' הזיק לב'".

לגופן של השאלות - הערר הוגש על החלטת קמ"ט רישום מקרקעין לדחות את הבקשה לקדם את הבקשה של המתיישבים על הסף, אחרי ששקל ומצא כי הפגמים בבקשה אינם מאפשרים אף לא את תחילת הדיונים בפני הוועדה (לקמ"ט מסורה הסמכות לכך). הוועדה קבעה, כי הפגמים אותם מצא הקמ"ט לא הצדיקו את דחיית הבקשה על הסף כשלעצמם ואת הבאת הדיון בבקשה בפני הוועדה.

הוועדה לא קבעה שהרכישה נעשתה כדין. אני חושש שמי שכתב את זה, עשה כן מטעמים ספק ענייניים.

אמתזהחשוב - שיחה 03:30, 25 בדצמבר 2014 (IST)

האם תוכל להציג מקור לדבריך? דוד שי - שיחה 06:17, 25 בדצמבר 2014 (IST)

אם אני אתעלם לרגע מזה שלטענה שהמבנה נרכש אין כל אסמכתא ולפיכך ניתן אולי לתמוה על דיני הראיות הנהוגים כאן, הדורשים "מקור" לשם הפרכת טענה נעדרת מקור כשלעצמה, אני אפנה אותך להחלטת ועדת העררים הצבאית המציינת בין היתר כי כרגע עסקינן ב"טענות רכישה" (http://www.psakdin.co.il/Court/%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%A8%D7%A8-129-12#.VJv0lF4AA - בסוף של פסקה 3). ראה גם בעמדת המדינה בבג"ץ 6386/13 אבו רג' נ' ראש הממשלה, אשר אוזכר בערך עצמו (העתירה שהוגשה בעקבות הכרזת רוה"מ), בה צוין כי כניסת המתיישבים למבנה תתאפשר ככל שיוכיחו את זכויותיהם בוועדה לרישום ראשון. ואגב - מעצם זה שהבקשה נדונה בוועדה לרישום ראשון, נגזר שהזכויות טרם הוכחו. זו משמעות ההתדיינות הוועדה (צריך מקור גם לזה?). אמתזהחשוב - שיחה 13:45, 25 בדצמבר 2014 (IST)

למה השינויים שערכתי הוסרו? אמתזהחשוב - שיחה 13:02, 26 בדצמבר 2014 (IST)

השינויים שלך מגמתיים. בדף השיחה דיברת על הבעלות, בשינויים בערך עסקת בהרבה יותר מזה ולקחת את הערך לכיוון השני. החזרות הרבות על השורש "טען" והמילים "באישון ליל" הן דוגמאות לכך. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תשע"ה • 14:28, 26 בדצמבר 2014 (IST)

דברים נכוחים בן נחום - שיחה 20:26, 27 בדצמבר 2014 (IST)

הערך היה ערוך מגמתי מלכתחילה (ולמעשה עודנו כך). השינויים שלי מגמתיים אולי, במובן זה שהם מנסים להשיבו לתיאור נייטרלי של המציאות. בכל אופן, פרסתי את התיקונים השונים כדי שתוכלו, אם תרצו, להתייחס לכל אחד בנפרד. אמתזהחשוב - שיחה 03:30, 28 בדצמבר 2014 (IST)

אשמח להתייחס לכל אחד מהם.
היכן "פרסת את התיקונים השונים"? --בן נחום - שיחה 07:54, 28 בדצמבר 2014 (IST)

ראה בגרסאות קודמות של הערך - לכל תיקון ניתן הסבר קצר בתקציר העריכה. בדקתי עריכות אלה והן סבירות בעיני (תיקנתי את הטעון תיקון) - ניתנו אסמכתאות והסברים לכל שינוי. דוד שי - שיחה 10:21, 28 בדצמבר 2014 (IST)

אני מודה לך, על ש"תקנת את הטעון תיקון" --בן נחום - שיחה 10:45, 28 בדצמבר 2014 (IST)