שיחה:בטיחות בדרכים

ההפניה לאתר נועדה לחבר את המשתמשים למקור ידע לגבי פעילויות של בטיחות בדרכים, סרטי ווידאו ותמונות - האתר אינו כולל מחירים אלא פרוט פעילויות והפעלות הרחב ביותר הקיים בישראל, הפעילות בתחום בארץ מפוקחת ומאושרת ע"י משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים אך לצערי אף אחד מהגופים לא טורח להקים מאגר של "פעילויות" מתועד ומסודר אם תבדוק באתר של הרשות הלאומית לסמים ואלכוהול - גם שם יש קישור לאתר זה לגבי התוכן - חשבתי לפרט רשימת הפעילויות הקיימות בחתך גילאים - גן / יסודי / חטיבה / תיכון / ארועים קהילתיים ולקשור הפעילות לאתר עם תוכן מתאים לצורך הרחבה

אם זה נתפס כפרסום אז נעזוב את זה אך חשבתי לאור חשיבות הנושא שעדיף שיהיה תוכן שמפנה החוצה מאשר ערך ריק

הצעה להרחבת הערך. בשל חשיבות הנושא חושבת שנופך של מימד הלכתי עשוי לתת תוקף ונקודת מבט נוספת לערך החשוב הזה.

זהירות בדרכים בהלכה ההלכה רואה בהמנעות מנקיטת צעדי זהירות ובטיחות בדרכים איסור הלכתי. את יסוד האיסור ניתן למצא בציווי על שמירת הנפש (קישור לערך "שמירת הנפש" בויקיפדיה) המבוסס במקורו על שלשה פסוקים מחומש דברים: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵש" (ד', טו); "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד." (ב, ד); "הִשָ‏מֵר לְךָ‏ וּ‏שְמוֹ‏ר נַ‏פְשְךָ‏ מְאוֹ‏ד" (ד', ט). על אף שבהקשר המקראי פסוקים אלה אינם עוסקים במובן הפיזי של שמירת הנפש רבי מרדכי יפה כותב בספרו "לבוש": " שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה (עוסק בזה), מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה" (לבוש על שולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן קט"ז). הרב הראשי לשעבר, הרב אברהם שפירא, בתשובה לשאלה שנשאל על ידי הרב אליעזר מלמד פסק כי אדם הנוסע במהירות גבוהה (שמקובל להעניש עליה) או אדם שאינו מציית לשאר חוקי הבטיחות, עובר על איסור דאורייתא של שמירת הנפש, המחייבת להתרחק מן הסכנה ולהיזהר (המקור: פניני הלכה ליקוטים ב' פרק י' "נהיגה זהירה ותפילת הדרך"). בסיס נוסף לחיוב לשמירת הנפש וזהירות בדרכים ניתן ללמוד ממצוות מעקה: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (דברים כ"ב, ח) כאשר הגג שלא הותקן עליו מעקה מהוה דוגמא לסיכון שהתורה מצווה לפעול למניעתו. ואכן כך פסק הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש יא, ד-ו): "אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שייכשל בו אדם וימות, כגון שהייתה לו באר או בור בחצרו בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים--חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים, או לעשות לה כסוי כדי שלא ייפול בה אדם וימות. וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות--מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר "הישמר לך ושמור נפשך" (דברים ד,ט). ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה--ביטל מצות עשה, ועבר על "לא תשים דמים" (דברים כב,ח). הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות; וכל העובר עליהן ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עליי בכך, או איני מקפיד על כך--מכין אותו מכת מרדות." אילנה ליאורה ציפורה - שיחה 00:41, 29 ביוני 2015 (IDT)

כל הכבוד על איסוף המקורות! ויקיפדיה מבוססת על פעילות של כלל הקוראים, ולא של קהילה מצומצמת. את מוזמנת להעתיק את הכתוב כאן לדף העריכה! פלאפלא - שיחה 22:27, 18 במרץ 2018 (IST)

זהירות בדרכים בהלכה

חשוב מאוד להוסיף דעת ההלכה בנושא זה. ראיתי בדף השיחה שכבר כתבו זאת ולא ידעתי איך להוסיף שם מקורות נוספים. יש לי הפנייה למאמר הלכתי חשוב בנושא של הרב לשעבר של העיר העתיקה, הרב אביגדר נבנצל.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
חדש וטרי - שיחה 16:41, 2 במאי 2016 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בבטיחות בדרכים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://meyda.education.gov.il/files/PortalShaar/zahav_2020.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200517043425/http://meyda.education.gov.il/files/PortalShaar/zahav_2020.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:07, 2 במאי 2024 (IDT)