שיחה:בד"ץ מהדרין

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת בורה בורה בנושא חשיבות?

חשיבות?[עריכת קוד מקור]

חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעתי. יוניון ג'ק - שיחה 14:05, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

יוניון, וודאי שאינה חשובה פחות מבד"ץ יורה דעה, בד"ץ מחזיקי הדת, בד"ץ אגודת ישראל, בד"ץ בית יוסף ועוד (אא"כ חשיבותם של אלו נובעת מסיבות פוליטיות). חסר תקנה :-)שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"ח • 14:11, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
חשוב. מגופי הכשרות המובילים כבר הרבה שנים. הרב רובין - מקים המערכת - נחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום, ואף הוא ראוי לערך לעצמו. יוני - שיחה 14:14, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
מה בדיוק הופך אותו לחשוב? והיכן המקורות המעידים על כך? יוניון ג'ק - שיחה 14:25, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
מהסוף להתחלה: מקורות תוכל למצוא על כל בקבוק ספרינג או תפוזינה, או על כל מוצר של חברת שטראוס כמו עוד הרבה חברות גדולות במשק (אולי בהמשך נכניס תמונה של יופלה לערך).
מה הופך אותו לחשוב? אז ככה: נתחיל בזה שגוף זה נחשב (בין היתר) למומחה במרכיבי יסוד שחברות משתמשות למזון תעשייתי. כמי שמבין לעומק את הל' איסור והיתר שביו"ד אתה בוודאי יודע דאע"ג שמאכלא"ס אינם אוסרים בתערו' (מדאורייתא חד בתרי, מדרבנן ביותר מס'), כמו גם הרי בנטל"פ וכ"ש דרך כלים הרי הם נט בר נט (אמנם תלוי הדבר אם זה לח בלח או לח ביבש, ואכמ"ל). כמובן שונה הדבר בבב"ח שהרי אז יש לעיתים חנ"ן ולא יעזור ס' אם כי בב"ח יש קולא מצד אחר של "התירא בלע" - אך זוהי קולא הנוגעת ברוב המקים לכלים לא למוצרי המזון עצמם. מכ"מ במעמיד או עיקרו לטעם אסרינן אף ביותר מס' (מדרבנן, לא מדאורייתא). בקיצור: המומחיות שלהם בעיקר זה בדין מעמיד. בדין עצמו, ובמציאות בשטח (במפעלים ברחבי העולם). נכניס את זה לערך בהרחבה בשנה הבאה. שנה טובה. יוני - שיחה 15:59, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
מדובר בגוף שנמצא בקשר עם חברות גדולות במשק הישראלי, יש חשיבות Nirvadel - שיחה 16:32, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
Nirvadel, מי הן החברות האלו? יוניון ג'ק - שיחה 00:40, 10 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
לפי סקר משנת 2007 מטעם התאחדות התעשיינים הבד"ץ היה שלישי במידת המקובלות שלו בחברה החרדית אחרי בד"ץ העדה החרדית והרב לנדא עם 30% מהמגזר (ynet, הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007). לא מצאתי סקרים נוספים בשלב זה. ‏DGtal‏ - שיחה 13:30, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
שוב פעם יוניון מתעמר בערכים שאיננו מבין בהם. מדובר בגוף כשרות שמעניק כשרות לכל מוצרי יפאורה תבורי (למעט קריסטל), ובאופן כללי אחד מההכשרים הנפוצים במגזר. דגש - שיחה 13:37, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
גוף הכשרות הזה עובר בהרבה את רף החשיבות כפי שציינו מעלי, אך איני משוכנע כי הרב רובין עצמו יעבור את רף החשיבות, יש לייצר ערך מפורט ומאובזר בכדי שיוכל לעבור את הרף • חיים 7שיחה15:23, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
איזו הזייה של תבנית חשיבות!! הרבה מעל הרף כמו כל קודמיי. יעלי - שיחה 01:46, 13 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
חשיבות ברורה גוף מוכר ומוערך. ראו למשל כאן. מיכאל משיכון בבלישיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ט • 01:51, 13 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
הדיון בחשיבות מעורר גיחוך, אם אין כאן חשיבות לערך אפשר למחוק כלל הערכים הקשורים לציבור החרדי כולה. --גלייכערשיחה: • ה' בתשרי ה'תשע"ט • 19:12, 13 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
ללא ספק חשוב. יוניון ג'ק, רוצה להתכבד ולהסיר את תבנית החשיבות, או שאתה מעוניין שיעבור שבוע?... התו השמיניהבה נשוחחתובנות 09:38, 14 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
Lostam יסיר את התבנית בחלוף שבוע ימים. יוניון ג'ק - שיחה 12:59, 14 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
יוניון, אתה גורם למוניטין שלך נזק עם התבניות ללא הבנה האלה. התמקד בנושאים שאתה מבין בהם והנח לשאר. בורה בורה - שיחה 03:00, 15 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

כשר?[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי, בד"ץ מהדרין, בדומה ליתר הבד"צים, אינו רשאי להשתמש במילה "כשר" והטיותיה, משום שהמונופול על מילה זו ניתן לרבנות הראשית. בהתאם לכך, בסמליל של בד"ץ מהדרין לא מופיע המילה "כשר", אלא רק המילה "בהשגחת", ולקונה נותר לגלות האם זו השגחה הלכתית, השגחה וטרינרית, השגחה לשונית או השגחה אחרת. אם אני צודק, ראוי לציין זאת בערך. דוד שי - שיחה 19:58, 9 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

האם ראית אי פעם מוצר בעל חותמת בד"ץ כל שהוא המושגח וטרינרית או לשונית? ברור שבד"ץ + השגחה = השגחה כשרותית\הלכתית. חסר תקנה :-)שיחה • ג' בתשרי ה'תשע"ט • 21:11, 11 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
אני לא נכנס לרשת המסעדות "השמן", משום שהיא מנקדת את שמה ללא דגש בשי"ן. חסרה שם השגחה לשונית של בד"ץ כלשהו, אולי אפתח סטארטאפ בנושא. דוד שי - שיחה 21:17, 11 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
חסר תקנה :-)שיחה • ג' בתשרי ה'תשע"ט • 21:32, 11 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
דוד שי כך משתמע מהערך חוק איסור הונאה בכשרות#עיקרי החוק, אך אודה כי מעולם לא שמעתי על כך, ומעניין לבדוק זאת. אגב, דומני כי גם בחתומת הרבנות הראשית ורוב הרבנויות המקומיות אין את המילה "כשר" כחלק אינטגרלי מהלוגו • חיים 7שיחה15:21, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
לרבנות הראשית ולרבנויות מקומיות אין לוגו, הן פשוט כותבות "כשר בהשגחת הרבנות". דוד שי - שיחה 19:53, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
דוד, אין צורך לומר כמובן שעל כל מוצר שמושגח על ידי הבד"צים למיניהם יש גם הכשר מטעם הרבנות (בד"כ הרבנות סומכת על המשגיח של הבד"ץ ואינה שולחת כלל משגיח מטעמה), מה שכן מעניין שהלוגו של הכשר הבד"ץ של העדה החרדית נוצר כנראה עוד לפני חוק הונאת הכשרות וגם עליו הופיעו המילים בהשגחת הבד"ץ, אולי ייתכן ליישב שהרבנות כידוע מסתמכת על קולות (כמו רוב וחזקה) לכן הם יכולים לכתוב שלפי כללי ההלכה האוכל כשר, מה שאין כן בכשרות הבד"צים למיניהם מבחינתם עושים את המקסימום אבל עדיין חוששים שמא זה עדיין אינו כשר לחלוטין לכן הם מסתפקים בהצהרה שהמוצר מושגח, אבל חלילה מלהזכיר כשר. חסר תקנה :-)שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ט • 20:15, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
אני לא מקבל פרשנות זו, משום שעל מוצרי מזון רבים כתוב "ללא חשש שביעית" או "ללא חשש טבל וערלה", בזמן שברור שיש לחשוש שמא ח"ו המשגיח לא הקפיד במלאכתו. דוד שי - שיחה 20:25, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
אוי כמובן שזה היה בהלצה, הקושיא על הבד"ץ עודה בעינה. חסר תקנה :-)שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ט • 20:26, 12 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה