שיחה:אשת חיל
הוספת נושא"נתקבל המנהג לשיר שיר זה בליל שבת"[עריכת קוד מקור]
"נתקבל המנהג לשיר שיר זה בליל שבת לפני הסעודה בכל תפוצות ישראל."
בכלל לא נכון! מאין לכם??
בקהלות הספרדיות המערביות, האיטלקיות, חלק מקהלות האשכנזיות, התמניות ועוד קהלות זה לא נהוג עד היום. ישר מתחילים קדוש. 109.67.140.243 15:06, 15 באפריל 2013 (IDT)
מאיפה כתבתם שהוא נתקבל החל מהמאה ה-16 לא מצאתי לזה שום תימוכין. המצאתם את זה על בסיס מה??
מישהו מוכן להסביר בבקשה? תודה.[עריכת קוד מקור]
"אקרוסטיכון בנוסח המסורה תואם את סדר האלפבית המקובל. לעומת זאת, נראה כי בנוסח העברי שעמד לפני מתרגם השבעים, קדם הפסוק המתחיל באות עי"ן לפסוק המתחיל באות פ"א." ―68.98.33.168 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- המשפט היה משובש, אני מקווה שכעת אפשר להבינו. דוד שי - שיחה 07:02, 4 ביוני 2013 (IDT)
מושא השיר[עריכת קוד מקור]
לעניות דעתי מושא השיר הוא כלל ישראל. דעתי היא כך מכיוון שרוב הפרשנים (אם לא כולם) מסכימים שבשיר השירים, שגם נכתב ע"י שלמה המלך ע"ה, הרעיה מסמלת את עם ישראל והדוד (האהוב) מסמל את הקדוש ברוך הוא.--Danigro456 - שיחה 10:28, 25 בדצמבר 2014 (IST)
עריכה זו[עריכת קוד מקור]
ראובן מ. אני מסכים איתך לגמרי שזה כתוב מזעזע, אבל יש בזה דעה מעניינת ששווה אזכור בדרך כזו או אחרת. • בקרה וייעוץ • שיחה • ט' בטבת ה'תשע"ח • 14:43, 27 בדצמבר 2017 (IST)
- ההשוואה איננה חסרת בסיס והרב פורמן הוא בוודאי לא הראשון שהעלה אותה. כאן יש התייחסות מעניינת. ראובן מ. - שיחה 20:57, 27 בדצמבר 2017 (IST)
שימוש בשיר[עריכת קוד מקור]
"מקור המנהג לזמר את הפרק "אשת חיל" לפני הקידוש בליל שבת הוא בחוג מקובלי צפתM ומבית מדרשו של האר"י" מנין? כמדומני שבכתבי האר"י לא נזכר לאמרו. הולך 04:58, 21 באוקטובר 2018 (IDT)
דיווח שאורכב ב-13 בדצמבר 2018[עריכת קוד מקור]
- דיווח מויקיפדיה:דיווח על טעויות
'ורחוק מפנינים מכרה"הרעיונות מאחורי משפט זה לא מפורטים. ―אנונימי לא חתם