שיחה:אינדוקציה

הערך שגוי באופן חמור

נכון לעכשיו המידע בערך זה שגוי קריטית. יש בערך בלבול בין פעולת האינדוקציה הלוגית של אריסטו לאינדוקציה הטרנספיניטית של המתמטיקה המודרנית אוהד ל 05:50, 13 פברואר 2006 (UTC)

לא ברור לי איפה פגשת בערך את האינדוקציה הטרנספיניטית. ערך זה עוסק באינדוקציה במשמעותה במדעי הטבע. לאינדוקציה המתמטית יש ערך משלה, ולא יזיק ערך נפרד על אינדוקציה טרנספיניטית. דוד שי 06:04, 13 פברואר 2006 (UTC)

אה, אתה צודק. עשיתי סלט מכל המושגים.

• הערך הזה דן על "אינדוקציה מדעית" ניתן להשתמש במושג "אינדוקציה מדעית"?
• ויש אינדוקציה מתמטית שעוזי הסביר לי שניתן לבסס אותה במסגרת האריתמטיקה על סמך מערכת האקסיומות של פאנו (peano).
• יש אינדוקציה טרנספיניטית - מושג שאני מכיר מתחום תורת הקבוצות, אבל הבנתי מעוזי שהוא נכון בכל "מערכת מתמטית סדורה".
• ויש מושג רביעי שבגללו פתחתי את דף השיחה הזה: "אינדוקציה" כמושג בלוגיקה.

אז איך נסדר את שמות המושגים כך שלא יהיה בלבול? יש צורך בדף פירושונים? אוהד ל 00:02, 14 פברואר 2006 (UTC)

1. בהחלט אפשר להשתמש במונח "אינדוקציה מדעית". 2. "אינדוקציה מתמטית" כוללת בתוכה את האינדוקציה הרגילה (על המספרים הטבעיים), ובאופן כללי יותר אינדוקציה על תכונות של אברים בכל סדרה; אבל גם האינדוקציה הטרנספיניטית (שראויה לערך נפרד, מן הסתם). 3. אינדוקציה מתמטית (מכל הסוגים) תקפה במערכות סדורות היטב. 4. לא ברור לי מהי "אינדוקציה בלוגיקה". אם מדובר בסכימת-האקסיומות שאומרת שדברים ש(נכונים ל- 1 ומנכונותם ל- n נובעת נכונותם גם ל- n+1) הם נכונים - זוהי אינדוקציה מתמטית (גם אם מפעילים אותה בתורה כללית יותר); אפשר להתפלפל באיזו מידה שייכים יסודות המתמטיקה ללוגיקה, אבל זה נראה לי חסר טעם. אם הכוונה היא לדיונים פילוסופיים על התוקף של האינדוקציה המדעית, הם שייכים לערך 'אינדוקציה מדעית'. עוזי ו. 00:51, 14 פברואר 2006 (UTC)

הנה הגדרה של המושג אינדוקציה כפי שנהוג להשתמש בה בפילוסופיה. את ההגדרה העתקתי מהאתר הזה:

Induction is the mental process of taking particular facts or instances and generalizing them to form new ideas. It is also called abstraction. The process omits particular details of the instances, and integrates based on a criteria or set of criteria. A yellow pen, a blue pen, and a red pen can all be integrated under the criteria of being a pen. The colors are omitted, since they don't have relevance. A black book, a black sofa, and a black telephone can be integrated under the criteria of being black. The other aspects of each object's nature is omitted.

באיזה ערך תשלב הגדרה כזו? אוהד ל 01:08, 14 פברואר 2006 (UTC)

לי זה נשמע כמו הכללה או הפשטה. Yonidebest Ω Talk‏ 01:10, 14 פברואר 2006 (UTC)

בלוגיקה כענף של הפילוסופיה נהוג להשתמש במושג "אינדוקציה" (ודדוקציה), ולא במושג "הפשטה". אוהד ל 01:15, 14 פברואר 2006 (UTC)

אני ממליץ גם להסתכל ב [1], ובקצרמר החדש שכתבתי לוגיקה (פילוסופיה) כדי להרגיש את מה שאני מרגיש - שהפילוסופיה היא עולם שבו יש ז'רגון יחודי, ורעיונות וצורת חשיבה אופיינית ומתקיימים דיונים בין פילוסוף אחד למישנהו. לכן יש מקום לערך נפרד המטפל באינדוקציה ובהיסק האינדוקטיבי מנקודת מבט פילוסופית ונקייה מהקשרים מדעיים מודרניים. אוהד ל 01:46, 14 פברואר 2006 (UTC)

אני מכיר רק סוג אחד של אינדוקציה, דרך הסקת מסקנות מן הפרט אל הכלל, וכל היתר הן אפליקציות של האינדוקציה בתחומים שונים. לדעתי יש מקום רק לערך אחד עם פרקים לגבי היישומים בתחומים השונים. זה נכון גם לגבי דדוקציה, מן הכלל אל הפרט. בברכה. ליש 07:59, 27 בספטמבר 2007 (IST)

לא כל כך פשוט. ראה אינדוקציה (פירושונים). דוד שי 08:47, 27 בספטמבר 2007 (IST)

ראיתי לפני כן. אני מבקש לעשות השוואה עם תשבץ ועם סוגי התשבצים השונים תשבץ מוצפן, תשבץ היגיון וכדומה, שכל אחד מקבל אזכור קצר בערך תשבץ ויכול לקבל ערך נפרד, אבל רק הערך הראשי זכאי לשם "תשבץ". כך הדבר גם לגבי "אינדוקציה" ולפי קו זה צריך לציין בפירושון ש"אינדוקציה" היא דרך להסקת מסקנות מן הפרט אל הכלל, מבלי להוסיף את ענין המדע, כי זה נכון גם ביתר התחומים. בברכה. ליש 08:57, 27 בספטמבר 2007 (IST)

אין דבר כזה ״אינדוקציה מדעית״. האינדוקציה היא שיטת חשיבה. היא משמשת בפילוסופיה, היא משמשת במדע, היא משמשת בחיי היוםיום ובכל תחום ואופן שבו ירצה מאן דהוא להשתמש בה. אין שום דבר ״מדעי״ באינדוקציה. אם כבר רוצים לציין את מקורה, כי אז מקורה בפילוסופיה.

האינדוקציה היא חוץ מדעית. היא לא מתהווה, לא נחקרת, לא מתעצבת ולא עוברת אנליזה במדע. נהפןך הוא, המדע מקבל את האינדוקציה ככלי מוכן שבו הוא משתמש.

אפילו לגבי כלי כגון המיקרוסקופ, לא יעלה על דעתו של אף אחד לפתוח את הערך על המיקרוסקופ כך: ״במדע, המיקרוסקופ הוא מכשיר ש...״, משום שהמיקרוסקופ הוא מיקרוסקופ ללא קשר למדע.

יתכן להוסיף תת-פרק בהמשך ולספר עד כמה המיקרוסקופ מועיל במדע, למשל, וכך גם לגבי האינדוקציה, שהיא מועילה בתחומי המדע, אבל לא יותר.

כפי שהערך כתוב, הוא משקף אי הבנה יסודית לגבי מהותו של המושג, מקורו והתחום שבו הוא נוצר ומתהווה - הפילוסופיה. (אריסטו המקורי - שיחה 11:41, 6 במרץ 2019 (IST))

הערך דל ביותר

הכותרת ממצה את הטענה. לכל הפחות, אין אפילו איזכור של הדדוקציה כשיטה ״הפוכה״, אין איזכור של ההתפתחות הפילוסופית של האינדוקציה, אין הבהרה לגבי הטיעון של דיוויד יום, ועוד ועוד. לשם השוואה, ניתן לראות בויקיפדיה האנגלית: https://en.wikipedia.org/wiki/Inductive_reasoning וכן במילון סטנפורד: https://plato.stanford.edu/entries/induction-problem/ ובנוסף, ראוי מן הסתם לכלול את המלה העברית לאינדוקציה: איכלול. https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%90%D6%B4%D7%9B%D6%B0%D7%9C%D7%95%D6%BC%D7%9C/ (אריסטו המקורי - שיחה 11:51, 6 במרץ 2019 (IST))

אנאכרוניזם אודות השימוש במדע באינדוקציה

המשפט "האינדוקציה היא שיטת הסקה מקובלת בכל תחומי המדע" אינו מקובל כיום בקהילה המדעית פילוסופית לאחר בקורתו החריפה של פופר. המדען כיום אינו (בעצם, מעולם לא) עורך תצפיות רושם אותם וכשרואה שחזרו על עצמם מאות פעמים מנסח אותם כחוק. ניוטון לא הפיל מאות תפוחים כדי לנסח את תאוריית הכבידה. אדינגטון לא עשה מאות תצפיות על מיקומו הנראה של כוכב חמה בעת ליקוי חמה כדי לקבוע שאיינשיין צדק. הוא הסתפק בתצפית אחת. המדע אכן מבצע תצפיות אך לא כדי לראות שוב ושוב חזרות לצורך איכלול. מדען מגיע מצוייד מראש לתצפית עם תאוריה / היפוטזה . התצפית לכול היותר יכולה להפריך את השערתו או לא. נכון שמדעי הטבע נקראים באופן מסורתי - כנראה משילהי המאה ה17 - "מדעים אינדוקטיביים" כדי להבחינם אולי מהתקופה העתיקה בה מקור הסמכות לא היה הטבע אלא אריסטו אפלטון וכתבים סכולסטים למינהם. אבל אף מחקר אינו עושה ולא עשה תצפיות שוב ושוב לצורך "תיכלול". אנחנו גם מכנים את תחילת היממה כ"זריחת השמש" אך איש אינו חושב באמת שהשמש היא זו המתרוממת מעבר להרים.. נכון שביקורתו של פופר מוזזכרת בסוף הערך אך אין הפנמה מלאה של דבריו ואין הסבר מה עניין ההפרכה לנושא. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A0D:6FC0:F23:B500:C460:C686:DFA5:A5B3 18:15, 29 בדצמבר 2021 (IST)