רתם רשף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רתם רשף
לידה 28 במאי 1964 (בת 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rotemreshef.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רתם רשף

רתם רשף (נולדה ב-28 במאי 1964)[1] היא אמנית ישראלית המתגוררת ופעילה בתל אביב ובניו יורק.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רתם רשף היא דור רביעי בישראל, נולדה ליחזקאל (חזי) וצלה אביבי, גדלה ברחובות; לה שני אחים: מפיק הקולנוע גידי אביבי והמידענית הדס אביבי. סבא רבא שלה מצד אמה הוא משה סמילנסקי.[3][4][5]

היא בוגרת המדרשה לאמנות, בית ברל, בה למדה בשנים 1985–1988. במהלך לימודיה זכתה במלגת קרן תרבות אמריקה ישראל ׳לאמן צעיר מבטיח׳ (1987) והציגה בתערוכה קבוצתית של זוכי המלגה במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן. בשנים 2002–2004 עשתה תואר מוסמך אוניברסיטה במוזיאולוגיה, באקדמיית ריינוורדט (אנ'), אמסטרדם, הולנד.[1][2]

ב-2006 הציגה רשף בתערוכת הבכורה הקבוצתית בגלריית סוזאן אילי פיין ארטס בניו יורק. ב-2007 שבה לארץ והצטרפה לאמני גלריית החדר בתל אביב, במסגרתה הציגה את תערוכת היחיד שלה, ״כתום היום״. ב-2010 זכתה במקום הראשון בקטגוריית 'אמנות ועסקים' של התחרות הבינלאומית של ארטה לגונה, איטליה (אנ'); ציוריה הודפסו על תוויות שניים מבקבוקי היקב.[6] ב-2014 עבודתה Deep זכתה בציון לשבח בציור במסגרת תחרות היצירה הבינלאומית של לונדון.[7] ב-2015 שהתה כאמנית אורחת בבית הספר לאמנויות חזותיות, (אנ'),[8] ב-2021 שהתה ב-Residency Unlimited, (אנ')[9] וב-2022, בנארס פאונדיישן,[10] שלושת האחרונים בניו יורק.

בין תערוכות היחיד שלה: "לעבור בחרבה" (2022) בגלריה לורי מ. טיש (אנ'), ניו יורק,[11] ״אירוע לבבי״ (2020) בחלל המעבדה,[12] "מעברים" (2018) ו"עדן בשתי מערכות" (2019), שלוש עבודות קיר בחזית בית האמנים תל אביב; "אמאבאבת" (2019), מיצב ציורי שהוצג כחלק משבוע האיור של תל אביב;[3] "נוסעת בזמן" (2017) בגלריה לאמנות באוניברסיטת לה ורן (אנ'),[13] "נוסעת בזמן: חלק שני, מצפן" (2018) בגלריה קוון פונג, האוניברסיטה הלותרנית (אנ'),[14] שתיהן בקליפורניה; ו״ספקטרום״ בגלריה של הסוהו האוס במערב הוליווד, קליפורניה. תערוכת היחיד המוזיאלית שלה, "ארכדיה" (2019),[15] הוצגה במוזיאון קאטונה לאמנות (אנ'), קאטונה, ניו יורק,[8] ו"שדרה" (2022) במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב.[16]

רתם רשף נשואה לשי רשף, המייסד והנשיא של אוניברסיטת ההמונים, היא אם לארבעה.[17]

אודות יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רתם רשף עוסקת בציור מופשט וביצירת מיצבים ציוריים המורכבים מיריעות קנבס גדולות ממדים. עבודותיה מתמקדות ביחסים שבין נוכחות והיעדר, זיכרון וממשות, באמצעות שימוש בחומרים יום יומיים וחלקי צמחייה, והפיכתם לדימויים מופשטים המזכירים מאובנים או משקעים.

המיצב הציורי שלה "ארכדיה", הוצג כתערוכת יחיד במוזיאון קאטונה לאמנות בניו יורק (אנ'). באוקטובר 2019. הוא מתכתב עם ציורו של ניקולא פוסן Et In Arcadia Ego (אנ'). המיצב עוסק במתח שבין הנוף המצויר והסביבה הטבעית העוטפת את המוזיאון, ובסכנות התפרצותה של האלימות הרוחשת מתחת לפני השטח, בחברות האמריקאית והישראלית כאחת.[18][19] בתערוכה "שליטה | שחרור" במקום לאמנות בקריית המלאכה בתל אביב (2016), הציגה יריעות ציור באורך 44 מטר, התלויות מהתקרה לרצפה ועוטפות את הגלריה.[20]

ב-2017 הציגה רשף מיצב גדול בשם "נוסעת בזמן" כתערוכת יחיד באוניברסיטת לה ורן, קליפורניה (אנ'). תהליך תליית המיצב תועד בידי הצלם והבמאי אריק מין סוינסון (אנ'). "נוסעת בזמן" מורכב משש יריעות ציור השזורות לאורך ולרוחב ויוצרות סבכה צבעונית גדולה. המיצב מסמל את ארבע עונות השנה המתחלפות, כשהעונות נשזרות זו בזו לכדי מארג אחד, תוך שימוש בטכניקות, צבעים ואווירה מגוונים. היצירה מבקשת להשהות את מבט הצופה על הקיר ולהאריך את חוויית הצפייה באמנות, בעידן העכשווי שטוף הדימויים והקצב המהיר. שש יריעות הציור נמזגות לכלל התנגשות אקלימית, המצביעה על תופעת ההתחממות העולמית, שבה מופיעים גשמים וסופות בקיץ וגלי חום בחורף.[21][22][23]

רשף הציגה את התערוכה "נוסעת בזמן: חלק שני – מצפן" בגלריית קוון פונג באוניברסיטה הלותראנית האמריקאית בקליפורניה (אנ'). הצבה שונה זו של המיצב המקורי הפכה את העבודה לטעונה יותר פוליטית. רשף הציעה מצפן מושגי ואמנותי, לו אנו נדרשים בתקופה של היעדר מנהיגים פוליטיים וחברתיים המסוגלים להנהיג את ארצותיהם וקהילותיהם בביטחה. בעידן הפכפך זה, היצירה גדולת הממדים הציעה מפלט של התבוננות פנימית רגועה ופרשנויות אינסופיות לצופים, תוך שהיא קוראת להם ללכת בעקבות מצפונם ורגשותיהם, ולא לצעוד כעדר עיוור אחר ההבטחות של הפוליטיקאים.[24][25]

בקיץ 2018 הציגה שני גופי עבודות: מיצב החוץ "מעברים", בחזית בית האמנים תל אביב ו"ספקטרום", בסוהו האוס, מערב הוליווד, קליפורניה.

ב"ספקטרום" התמקדה רשף ביצירת מערך ציורי ליניארי של קשת הצבעים, ובדרכים השונות לתאר את טבעו החמקמק של הזמן המשתנה עם התחלפות העונות. 22 הציורים בסדרה, מציגים שלבים מונוכרומטיים באורכי גל שונים של הספקטרום האלקטרומגנטי, המדגישים את קרני האור הקיימות, אך הנעלמות מהעין, הידועות למדע. באורך הגל הקצר של הספקטרום, נמצאת הקרינה האוּלְטְרָה סגולה, בעוד שבאורך הגל הארוך של הספקטרום, נמצאת הקרינה התת-אדומה. שני קצוות אלה גם מסמנים את התזוזה הטונאלית ורוחב הטווח של הגוונים, מן הצבעים החמים של האדום והצהוב, ועד לצבעים הקרים של הכחול והסגול, וגם ממחישים את השינוי במצבים והאווירה, מקודרת לשמחה, מרגועה למלאת תשוקה.[26]

בשנים 2018–2022 רשף הציגה ארבע עבודות קיר בחזית בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי בתל אביב. עבודת הקיר הראשונה, "מעברים" (2018), יצרה אשליה אופטית של עשרים "חלונות" הנדמים כציורים עזים, מופשטים ומונוכרומטיים. המעברים מצבעים חמים לקרים, באמצעות הגוונים, הטמפרטורות והאיכויות הרגשיות, ממחישים את חילופי העונות המתבטאים בקיצור והארכת מחזורי השעות והימים במהלך השנה. המעברים המוצגים על קיר בית האמנים מהווים מחווה לאסכולת הציור המופשט אותה ייצג באמנות הישראלית המוקדמת יוסף זריצקי, שעל שמו קרוי בית האמנים ולתנועת אופקים חדשים שהוא היה ממקימיה.[5][27]

עבודת הקיר השנייה של רשף בבית האמנים, "עדן בשתי מערכות" (2019), נוצרה כתגובה לסבב השני של הבחירות בישראל בספטמבר 2019. חלקה הראשון של עבודת הקיר הושק באוגוסט 2018, לפני הבחירות, במטרה להעלות את המודעות לחשיבותה של ההצבעה. חלקה השני של העבודה הושק בנובמבר 2019 והוצג למעלה משנתיים על חזית בית האמנים. שני חלקי הפרויקט הציגו ציורים מופשטים שונים, המתייחסים לנושא "גן העדן האבוד" ולאפשרות לחיים הרמוניים בשלום במזרח התיכון, ובמיוחד בישראל,[28] ומהווים את גוף העבודות הפוליטי ביותר של רשף עד לרגע השקתם (2019). בשנת 2020 הציגה רשף את המיצב הציורי ״אירוע לבבי״ בחלל המעבדה בתל אביב. מיצב זה לווה בעבודת סאונד שהתבססה על הקלטות של קולות המחאה שאספה רשף במהלך ההפגנות ברחוב בלפור, ירושלים בקיץ 2020.[29]

עבודת הקיר השלישית "הדרן", עלתה על חזית בית האמנים באוקטובר 2022, מספר שבועות לפני סבב הבחירות בישראל.

לצד מיצבי הציור של רשף, היא ממשיכה לפתח את ציורי ההטבעה שלה, שהובילו לסדרות "ספריות הרפאים" וה"מאובנים" ב-2017–2018 ול"הביטאט" ב-2019.

בגופי עבודות מוקדמים יותר של רשף היא השתמשה בטכניקת ציור המתבססת על צבעי אקרילי מדוללים ועבודה אינטואיטיבית ללא מכחולים. לתערוכת המיצב הראשונה שהציגה בגלריית ״מקום לאמנות״ בקרית המלאכה בתל אביב, בחר אוצר התערוכה, שגיא רפאל, את השם ״שליטה שחרור״ שייצגה אז כמו עתה את אופן העבודה של רשף.[20]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2022, ״הדרן״, בית האמנים תל אביב.[30]
  • 2022, לעבור בחרבה, גלריה לורי מ. טיש (אנ'), ניו יורק (קטלוג). אוצר: אודי אורמן.[31]
  • 2022, שדרה, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב.[32]
  • 2020, אירוע לבבי, המעבדה, תל אביב (קטלוג). אוצר: שרון תובל.
  • 2019, ארכדיה, מוזיאון קאטונה לאמנות (אנ'), קאטונה, ניו יורק (קטלוג). אוצרת: מישל ויג'י.
  • 2019, אמאבאבת, שבוע האיור, קריית המלאכה, תל אביב (קטלוג). אוצרת: מירב רהט.
  • 2019, עדן בשתי מערכות, חזית בית האמנים תל אביב ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב (קטלוג). אוצר: אריה ברקוביץ'.
  • 2019, קיר אמנית - הביטאט, מקום לאמנות, קריית המלאכה, תל אביב. אוצר: ניר הרמט.
  • 2019, מראה מקום, מילתא, רחובות. אוצר: דניאל ניב.
  • 2018, קיר אמנית - ספרית רפאים 32, מקום לאמנות, קריית המלאכה, תל אביב. אוצר: ניר הרמט.
  • 2018, ספקטרום, סוהו האוס (אנ'), מערב הוליווד, קליפורניה (קטלוג). אוצר: קיפטון קרונקייט.
  • 2018, מעברים, חזית בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב (קטלוג). אוצר: אריה ברקוביץ'.[33]
  • 2018, נוסעת בזמן: חלק שני - מצפן, American Lutheran University, Thousand Oaks, קליפורניה (אנ') (דפדפת). אוצרת: רייצ'ל שמידט.
  • 2017, משהו כחול, Alessandro Berni Gallery, ניו יורק, ארצות הברית. אוצר: אלסנדרו ברני.
  • 2017, נוסעת בזמן, University of La Verne (אנ'), קליפורניה, ארצות הברית (קטלוג). אוצר: שגיא רפאל.
  • 2016, זרם תעתוע, תערוכה זוגית, הגלריה בקיבוץ בארי. אוצרת: ד"ר זיוה ילין.
  • 2016, שליטה | שחרור, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב (קטלוג). אוצר: שגיא רפאל.[34]
  • 2015, מטביעה חותם, SVA, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 2010, מרחבי רוח, בית האמנים ע"ש זריצקי, תל אביב. אוצר: רון ברטוש.
  • 2009, כתום היום, גלריה החדר, תל אביב. אוצרת: גילית פישר.[35]

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2022, Ex-tend Ex-cess: מטמורפוזה בחומר, המרכז לאמנות של אוניברסיטת טאוסון (אנ') (קטלוג). אוצרים: שגיא רפאל וג׳ סוזאן איזקס.[36]
  • 2022, עקבות, נארס פאונדיישן, ברוקלין, ניו יורק. אוצרת: מארי אנין מולר.[37]
  • 2021, Sublime Encounters and Other Worlds, רזידנסי אנלימיטד, (אנ') ברוקלין, ניו יורק. אוצרת: אנדרה בל.
  • 2021, Take a Hike, מרכז צ'נדלר לאמנות (אנ'), צ'נדלר, אריזונה.
  • 2021, תערוכה קבוצתית ומכירה פומבית, מוזיאון קרוקר לאמנות (אנ'), סקרמנטו, קליפורניה.
  • 2021, Spectrum, סטיי הום גלרי Stay Home Gallery, פריז, טנסי. אוצרות: קיילין בוטין ופאם מרלין טיילור.
  • 2021, ארבע עונות, גלריה עירונית לאמנות, יבנה. אוצרת: דליה דנון.[38]
  • 2021, 11th Annual Juried Exhibition, גלריה 110, סיאטל, וושינגטון. אוצרת: שאמים מומין.
  • Darkest Before Dawn, Art in a Time of Uncertainty ,2020, גלריה אית’ן כהן (אנ'), ביקון, ניו יורק. אוצרים: ראול זמודיו ואית'ן כהן.
  • 2020, אדמה פרומה, במסגרת "יש ריח לאמנות", גלריה החווה, חולון. אוצרים: ד"ר יהודה רוט ודורון פולק.
  • 2020, פסטיבל אמנות ואקטיביזם, ניו יורק. אוצר: ניקולס קוהן.
  • 2019, מבפנים: נופים רגשיים מישראל, גלריה הילל, אוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס. אוצר: שגיא רפאל.
  • 2019, Dreamin' of a, גלריה צ’רלי ג’יימס (אנ'), לוס אנג’לס, קליפורניה. אוצר: שגיא רפאל.[39]
  • 2019, כמוס בשפה, גלריה עירונית, גלריה בית גורדון-לונדון גלריה עירונית, ראשון לציון. אוצרת: אפי גן.
  • 2019, פלסטר 6, גלריה מינוס אחת, תל אביב.
  • 2018, Gray Space, Still Moving, סנטה ברברה. אוצר: שגיא רפאל.
  • 2018, 70/70/70 - Jewish Federation, סנטה ברברה, קליפורניה. אוצר: שגיא רפאל.
  • 2019 Art Swagger, ‏DLR Group (אנ'), מרכז העסקים הראשי של לוס אנג'לס
  • 2017, i was here, קן הקוקיה, תל אביב.
  • 2017, קירות אמן, מקום לאמנות בקרית המלאכה, תל אביב. אוצר: ניר הרמט.
  • 2017, בגני, West Village, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 2017, חתירה למגע, גלריה P8, תל אביב. אוצר: שגיא רפאל.[40]
  • 2016, Collective Memory, תערוכה נודדת, ניו יורק-גלאזגו-דבלין.
  • 2016, אמנות סודית #8, בית מני, תל אביב.
  • 2016, פלסטר 4, אמנות למען רופאים לזכויות אדם-ישראל, תל אביב.
  • 2016, איראן איראן, הגלריה של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באר-שבע. אוצר: ניר הרמט.
  • 2015, Scope Miami Beach (אנ'), מיאמי, ארצות הברית. אוצר: קיפטון קרונקייט.
  • 2015, Re)envisioning art's aura in the age of turbo capitalism), ניו יורק, ארצות הברית.
  • 2015, The 30th Annual Tallahassee International Exhibition, מוזיאון האמנות FSU (אנ'), טלהסי, פלורידה, ארצות הברית.
  • 2015, The 53rd International Exhibition, המכון לאמנות של סן דייגו (SDAI) (אנ'), סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית.
  • 2014, Emergence 2014, גלריה מירטיס, בולטימור, ארצות הברית.
  • 2014, טבע מול מדיה, (במקביל לפסטיבל הסרטים סאנדנס), פארק סיטי, יוטה, ארצות הברית.
  • 2013, פיקניק ועישון, גלריה QF, איסט המפטון, ארצות הברית.
  • 2012, פרויקט של "60@ וחברת MCM, שיתוף פעולה של אמנות ואפנה, ארט בזל מיאמי, פלורידה, ארצות הברית.
  • 2010, אמנים מבית ומחו"ל, תערוכת חודש נובמבר ודצמבר, גלריה ברודוויי, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 2009, ציור-חוק, גלריה החדר, תערוכה קבוצתית.
  • 2006, תערוכת פתיחה, Susan Eley Fine Art, ניו יורק, ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רתם רשף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רתם רשף, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
  2. ^ 1 2 יהונתן ה. משעל, "ללמוד מחדש איך מציירים", באתר ערב רב, 22 בדצמבר 2019
  3. ^ 1 2 חגית פלג רותם, רתם רשף עוטפת את העולם בציור, באתר פורטפוליו, 8 בדצמבר 2019
  4. ^ שושלת היוחסין של יחזקאל חזי אביבי, אלבום משפחות ממוחשב, מוזיאון ראשון-לציון
  5. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, חזית נגד "דלות החומר", באתר הארץ, 10 ביולי 2018
  6. ^ Arte Lagune Prize
  7. ^ Deep:. Prize: Honorable Mention in Painting, LICC London International Creative Competition
  8. ^ 1 2 Nicole Behnam, Reshef on her New Art Series: ‘Spectrum’, The Jewish Journal of Greater Los Angeles
  9. ^ רתם רשף, באתר רזידנסי אנלימיטד
  10. ^ נארס פאונדיישן
  11. ^ לעבור בחרבה, גלריה לורי מ. טיש, ניו יורק
  12. ^ רתם רשף שוזרת בתערוכה חדשה את פעימות הלב עם הלמות תופי מחאה. 'אירוע לבבי', ART Today ‏, 2 בדצמבר 2020
  13. ^ Rotem Reshef: Time Traveler, University of La Verne, September 5-December 15, 2017
  14. ^ Rotem Reshef Time Traveler: Compass, California Lutheran University, February 15, 2018
  15. ^ Artist in Conversation, Katonah Museum of Art
  16. ^ שדרה, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
  17. ^ Julie Wiener, An Israeli ‘Citizen Of The World’, The New Jewish Week, January 8, 2013
  18. ^ קטלוג התערוכה "ארכדיה"
  19. ^ Shana Nys Dambrot, Rotem Reshef: Time of the Seasons October 10, 2017 ,Huffington Post
  20. ^ 1 2 קטלוג התערוכה "שליטה שחרור"
  21. ^ קטלוג התערוכה "נוסעת בזמן"
  22. ^ Tyler Evains, Nadira Fatah, Seasons unspool across the lobby, Campus Times, September 22, 2017
  23. ^ Jacqueline Bell Johnson, Time Traveler – Rotem Reshef, art and cake, December 14, 2017
  24. ^ קטלוג התערוכה "נוסעת בזמן 2: מצפן"
  25. ^ ON EXHIBIT Navigating cultural and personal borderlands at CLU’s Kwan Fong and William Rolland galleries, VC Reporter, March 14, 2018
  26. ^ "ספקטרום": קטלוג התערוכה
  27. ^ "מעברים" קטלוג המיצב
  28. ^ "עדן בשתי מערכות – חלק 1". סקירה וביקורת על יצירתה החדשה של רתם רשף בחזית בית האמנים, תל אביב, באתר Art Today, ‏16 באוקטובר 2019
  29. ^ רתם רשף שוזרת בתערוכה חדשה את פעימות הלב עם הלמות תופי מחאה. 'אירוע לבבי', באתר ARToday, ‏2 בדצמבר 2020
  30. ^ אנקור, בית האמנים תל אביב
  31. ^ לעבור בחרבה, גלריה לורי מ. טיש, ניו יורק
  32. ^ שדרה, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
  33. ^ אתר למנויים בלבד חבצלת דמארי, תערוכה בשבוע, באתר "ידיעות אחרונות", 16 במאי 2018
  34. ^ אירית כהן, התערוכות והאירועים הכי נכונים לקיץ הקרוב, באתר את (כתב עת), 11 באוגוסט 2016
  35. ^ כתום היום - תערוכת היחיד של רתם רשף, הארץ, אוגוסט-ספטמבר 2009
  36. ^ מטמורפוזה בחומר, המרכז לאמנות של אוניברסיטת טאוסון
  37. ^ עקבות, נארס פאונדיישן
  38. ^ פתיחת שלוש תערוכות חדשות בסדנה לאמנות "ארבע עונות" "יקום-קיום" ו"פרחי קוצים", עיריית יבנה, מרץ 2021
  39. ^ Dreamin’ of a…, Charlie James Gallery
  40. ^ חתירה למגע, גלריה P8