רצח רחל לוין

רצח הילדה רחל (רוחל'ה) לוין הוא פרשת אונס ורצח של ילדה קטנה, ב-14 בפברואר 1953, שהסעיר את מדינת ישראל הצעירה.

פרשת הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בפברואר 1953, שלחה גברת לוין את בתה רחל שהייתה בת ארבע וחצי, משכונת נווה יהושע ברמת גן לקרוא לאביה שהיה אצל ידיד בקרבת ביתם, ומאז לא נראתה הילדה. המשטרה הוזעקה והחלו חיפושים בסביבה. מאות שוטרים הוזעקו מבסיס האימונים בשפרעם וחיילים מבסיס תל השומר הסמוך.^[1] כעבור יומיים ב-16 בפברואר 1953 הבחין טייס שהשתתף בחיפושים בכתם אדום בשדה ליד חיריה. כיוון שידעו שהילדה לבשה מעיל אדום הוזעקו המחפשים ומצאו את המעיל האדום ולידו גופתה של הילדה שנרצחה במהלומה של חפץ קהה על גולגולתה, לאחר שנאנסה.^[2] בקרבת מקום נמצא מפתח שוודי שהיה כלי הרצח.

כעבור מספר ימים דיווח אזרח על תמהוני המתגורר בבקתה בשייח' מוניס. השוטרים מצאו במקום אדם בשם בן-ציון סמוכה. על בגדיו היו כתמי דם ובשערו השחור מצאו שערה בהירה כצבע שערה של הילדה, והוא נעצר כחשוד ברצח.^[3] ב-21 במרץ 1953 הורה בית משפט השלום בפתח תקווה לשחרר את סמוכה והמליץ לאשפזו בבית חולים לחולי נפש. התברר שהדם שעל בגדיו היה דמו שלו והשיער הבהיר היה של כלבו.

המשטרה מינתה צוות חוקרים חדש. נקודת המוצא הייתה המפתח השוודי שנמצא ליד גופת הילדה. המשטרה הפיצה את תצלום המפתח בעל שלושת החריצים בכל בתי המלאכה באזור. בבית מלאכה, לא רחוק ממקום הפשע, זכרו הפועלים פועל עם התנהגות מוזרה שעזב בינתיים את העבודה. השוטרים הגיעו לביתו אך הסתבר שזמן קצר לפני כן הוא אושפז בבית חולים לחולי נפש. באותו זמן התקשרו למשטרה מבית החולים לחולי נפש בטלביה ומסרו כי חולה חדש בשם ויקטור מיזאן מתאר בפני הרופאים בפרוטרוט כיצד הרג ילדה קטנה שלבשה מעיל אדום ומדוע עשה זאת. דבר מעצרו פורסם רק כחודש לאחר המעצר.^[4]

מיזאן מסר לחוקרים כי בנו חולה, ושכנה הורתה לו למצוא תרנגול אדום ולשחוט אותו בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה. מיזאן עשה זאת, אך מצב ילדו לא הוטב. במוחו המעוות הגיע למסקנה שרק הקרבת ילד אחר במקום ילדו, תעזור לו. הוא נטל את אופניו ויצא לחפש קורבן. כשראה את הילדה עם המעיל האדום כמו התרנגול, חשב לטענתו, שהאל זימן לו אותה. הוא הציע לה "סיבוב" על האופניים והיא התפתתה, וליד חירייה אנס אותה, ואחר כך רצח אותה במכת המפתח השוודי בראשה.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזאן נשפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטים מצאו אותו אשם, והוא נידון למאסר עולם. השופטים קבעו כי אף על פי שמדובר בחולה נפש, לא הוכח שבעת ביצוע הפשע הוא לא היה מודע למעשהו, ולא ידע להבחין בין טוב לרע.^[5]

סנגורו של מיזאן ערער לבית המשפט העליון, שקיבל את הערעור, וביטל את ההרשעה וגזר הדין. נקבע שמיזאן אינו בר עונשין עקב היותו לוקה במחלת נפש בשעת המעשה.^[6] בית המשפט הורה על אשפוז כפוי למיזאן בבית חולים פסיכיאטרי. מיזאן שוחרר ב-1964.

השיר והריקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמותיהם של החשוד ברצח, בן ציון סמוכה והרוצח ויקטור מיזאן הוכנסו על ידי הצנחן מוטקה קידר, לשיר שמילותיו "אין כמוך, בן ציון סמוכה! ויקטור מיזאן – יופי של זַיָּן!".^[7] מהצנחנים התפשט השיר ברחבי ישראל, כשיר וריקוד הורה.^[8] השיר מוזכר בספר התגנבות יחידים, בעמוד 501, כשבסוף סדרת השדה, הטירונים שרים את השיר כשיר עידוד למפקד מועלם כשהוא מגיע למדורה.