רנו ז'יוואקאטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנו ז'יוואקאטר
מאפיינים כלליים
נקרא גם דגמי הסטיישן והואן: Renault Daufinoisse
יצרן רנו
שנות ייצור 19371960
הרכבה
מודל קודם רנו סאלטהקטר
מודל אחריו קטר שבו, דופין - (מכוניות נוסעים) רנו 4 - (רכב מסחרי)
סיווג סדאן, סטיישן, ואן
מרכב 2 דלתות, 4 דלתות
פלטפורמה מנוע קדמי
אורך 3,600-3,730 מ"מ
רוחב 1,400 מ"מ
גובה 1,515-1,550 מ"מ
משקל 750-794ק"ג
בסיס גלגלים 2,350 מ"מ
מפרט טכני
מנוע 4 צילינדרים, מקורר מים, 1,003 סמ"ק המפיק 23 כ"ס, מנוע 747 סמ"ק (מנוע קטר שבו, מנוע 845 סמ"ק המפיק 26 כ"ס
הילוכים תמסורת ידנית - 3 מהירויות
מהירות מרבית 95 קמ"ש
צריכת דלק 7 ליטר ל-100 ק"מ
מעצב לואי רנו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רנו ז'יוואקאטרצרפתית: Renault Juvaquatre) היא מכונית משפחתית קטנה בעלת גוף קונכי, בגרסאות: סדאן, קופה, סטיישן ומסחרית (ואן).

"רנו ז'יוואקאטר" היא מתוצרת יצרנית הרכב הצרפתית רנו אשר יוצרה בין השנים 19371960.

סך הכול יוצרו 252,604 יחידות

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעצב לואי רנו, שעמד מאחורי תכנון ועיצוב הז'יוואקאטר התמקד בלקוחות חדשים שקודם לא רכשו מכוניות שיוצרו על ידי חברת רנו. היה דמיון רב בין דגם הז'יוואקאטר לדגם ה"אופל אולימפיה" הגרמני. הרנו ז'יוואקאטר הוצגה לראשונה בתערוכת הרכב של פריז בשנת 1937. גוף הפלדה היה מרותך לתוך פלטפורמת השלדה. הפנסים שולבו לתוך גוף הרכב. יצור הז'יוואקאטר צומצם משמעותית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

מתחרי הדגם היו הסימקה 8 ופיג'ו 202, אשר יוצרו גם כן בצרפת.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2 דלתות - סדאן
  • 4 דלתות - סדאן (מאפריל 1939)
  • 2 דלתות - קופה (1939–1946)
  • 2 דלתות - ואן (מסחרית)
  • 4 דלתות - סטיישן (הושקה בשנת 1957 בשם Daufinoisse)

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנו ז'יוואקאטר בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי רכב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.