ריקרדו פצ'יפיצ'י

ריקרדו פצ'יפיצ'י
Riccardo Pacifici
לידה	18 בפברואר 1904; פירנצה, ממלכת איטליה
פטירה	12 בדצמבר 1943 (בגיל 39); אושוויץ I, רפובליקת פולין
מדינה	ממלכת איטליה
מקום מגורים	ג'נובה
השכלה	אוניברסיטת פירנצה
השקפה דתית	יהדות

ריקרדו ראובן פצ'יפיצ'י (באיטלקית: Riccardo Reuven Pacifici‏; 18 בפברואר 1904 – 12 בדצמבר 1943) היה רב וסופר יהודי-איטלקי. שימש כרב קהילת יהודי ג'נובה בעת שנרצח במחנה ההשמדה אושוויץ במהלך השואה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפירנצה, בנם של מרדכי פצ'יפיצ'י וגילדה בורגי, נצר למשפחת רבנים ספרדית שהתיישבה בטוסקנה במאה ה-16.^[1] לאחר שסיים ליצ'או קלאסיקו (בית ספר תיכון בדגש על לימודים קלאסיים), למד באוניברסיטת פירנצה וסיים לימודים קלאסיים ב-1926. ב-1927 קיבל סמיכה לרבנות מבית המדרש לרבנים בפירנצה, שם למד בין היתר תחת אליה שמואל הרטום, משה דוד קאסוטו ושמואל צבי מרגליות.

שימש כמשנה לרב קהילת ונציה בשנים 1930-1928, כמנהל בית המדרש לרבנים ברודוס מ-1930 והתמנה גם כרב הראשי של יהודי רודוס ושימש בתפקיד זה עד 1936. ב-1935 פרסם את ספרו הראשון שעסק בכתובות של בית הקברות היהודי העתיק בוונציה. מ-1936 ועד גירושו לאושוויץ ב-1943 שימש כרב הראשי של קהילת ג'נובה. ב-1939 פרסם ספר שעסק בבית הכנסת בג'נובה (איט') (שנחנך ב-1935) ובתולדות הקהילה היהודית בעיר במאה ה-17 וה-18.

במשך שנות מלחמת העולם השנייה המשיך למלא את תפקידו כרב הקהילה. בשנים 1943-1942 ערך מספר מסעות למחנה המעצר פרמונטי די טרזיה שליד קוזנצה במחוז קלבריה שבדרום איטליה במטרה להעניק תמיכה מוסרית ורוחנית לעצורים שם ולספק להם שירותי דת. ב-1943 אף יצא ספרו השלישי שהיה אנתולוגיה של מדרשים שעסקו בסיפורי ודמויות המקרא.
למרות שסוכן ביתו בג'נובה, אנריקו סרג'אני, הכין עבורו בביתו מחבוא ואף הזהיר אותו לבל יצא לרחוב, התעקש פצ'יפיצ'י לצאת מדי בוקר לפתוח את בית הכנסת בעיר.^[2] ב-3 בנובמבר 1943, הוסגר פצ'יפיצ'י לנאצים ונשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח יחד עם אשתו, ונדה לבית אבנעים,^[3] ובני משפחה נוספים.
בניו, עמנואל ורפאל, ניצלו לאחר שהוסתרו באותה עת במנזר בסטיניאנו, הסמוך לפירנצה.^[4] נכדו, ריקרדו (בנו של עמנואל), שימש בין השנים 2008 ל-2015 כראש הקהילה היהודית ברומא.^[5]
ב-1994 וב-1995 הכיר מוסד יד ושם בבני הזוג סרג'אני ובשלוש אמהות מנזר באזור פירנצה שסייעו בהסתרת יהודים זמן השלטון הגרמני באיטליה כחסידי אומות העולם.^[2]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר קטנה בג'נובה נקראת מ-1966 על שמו, Largo Riccardo Pacifici. כמו כן, דרך כפרית הסמוכה למחנה המעצר פראמונטי שבקלבריה נקראת Viale Riccardo Pacifici. ב-2012 הוצבה אבן נגף הנושאת את שמו בפסאז' גלריה מציני שבג'נובה, שם נעצר על ידי הנאצים.