רחמים נסים יהודה די שיגורה
 | |
| לידה | אזמיר |
|---|---|
| פטירה |
1880 י"ג בכסלו ה'תרמ"א אזמיר |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות | ?–1880 |
| תחומי עיסוק | דיינות |
| חיבוריו | עקב ענוה, מגיד דבריו ועוד |
| אב | רבי פנחס רפאל יהושע די שיגורה |
| אם | בת שבע רושא |
| צאצאים | משה, יצחק שמואל |
| חתימה |
  |
  | |
רבי רחמים נסים יהודה די שיגורה (ה'תקס"ח 1808 - י"ג בכסלו ה'תרמ"א 1880) היה רב ודיין באזמיר ומחבר ספר דרשות עקב ענוה ופירוש להגדה של פסח מגיד דבריו.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באזמיר לבת שבע רושא רוזאניס ולרבי פנחס רפאל יהושע די שיגורה, מחבר ספר אות היא לעולם והוא בנם הבכור. בימי בחרותו חלה מאד[1]. למד בבית מדרשם של הגבירים, האחים בכור מרדכי, רפאל שלמה ודוד אלעזר הכהן. כיהן כדיין בבית דינו של רבי משה בארקי. היה חזן ופייטן מעולה, עד שמכונה ”נעים זמירות ישראל”[2]. מוזכר בספרי חכמי דורו, כמו רבי אברהם פלאג'י[3], רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב[4], ורבי יוסף פונטרימולי[5]. גם רבי חיים פלאג'י מביא ממנו חידושי תורה פעמים רבות[6] וקורא לו:
גבר דחיל חטאין ידיד נפשי החכם הכולל נזר ישראל כמוהר"ר יאודה די שיגורה בן הרב המובהק
— נפש חיים, דף רכ"ו עמוד ב'
עמיתו בתורה היה רבי משה חיים מצליח[7]. חברו הקרוב של רבי חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי, שהיה תלמידו של אביו.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפטר בי"ג בכסלו ה'תרמ"א (1880) ונקבר באזמיר. ספדו לו רבי אברהם פלאג'י[8], רבי נסים חיים משה מודעי בספרו דרישה מחיים[9], שכותב עליו:
צדיק כזה שמכירים היינו רוב גדלו ומעלתו שחייבים אנחנו לנקור לנו כל עין ימין שבעונותינו אבדנו מרגלית ואבן יקרה שאין לה ערך ודמיון. הן מצד חכמתו גור אריה יאודה ידיו רב לו במלחמתה של תורה מלבד שאר שלמותיו שהיה סופר וש"ץ בקול נעים. ותמיד תפלותיו בהכנעה גדולה וקול בכיה בעת הצורך. וע"כ אם באנו לבכות על החסרון הגדול שעשה לכל עם הקהל לא די לנו ימים ולילות ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים. הן מצד לימוד התורה שהיה משים לילות כימים דבלי ספק עסקו בתורה כל כל כך היה מגן וצנה בעדינו כי על זה בלבד חיובא רמיא עלן למירם הספרא כ"ש שהיה מלא מצוות
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו היו: הרב יצחק שמואל (ה'תקצ"ט-ה'תרנ"ד) מדפיס ספרים באיזמיר, ורבי משה (ה'תר"ו-ה'תרע"ה) וחמש בנות.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב ספרים הרבה, ורק שניים מהם נדפסו:
- עקב ענוה (אזמיר תרמ"א) - פירושים וחידושים בנושא הענווה על סדר פרשות השבוע, חמש מגילות ופירושים על הנ"ך וכן שני דרושים, להספד ולהכנסת ספר תורה.
- מגיד דבריו (אזמיר תרמ"א) - פירוש גדול על הגדה של פסח וכן הלכות החג.
- שבט מיאודה - דרשות. (כת"י)
- דרושים והספדים במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- יאודה לקדשו - על ספר תהלים
- אות לרחמים
- תפילה לעני
- ספר כריתות
- ציון ברחמים
- ספר מערכות (כארבע מאות דף) בכת"י.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חכם רחמים נסים יהודה די שיגורה, באתר "החכם היומי"
- רבי רחמים נסים יהודה די שיגורה, עקב ענוה, באתר היברובוקס
- רבי רחמים נסים יהודה די שיגורה, מגיד דבריו, באתר היברובוקס
רחמים נסים יהודה די שיגורה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עקב ענוה, הקדמת מעלת הרב המחבר
- ^ רבי חיים פאלאג'י, ארצות החיים, שער ב' אות ט"ו
- ^ מכנה אותו: "רב אחאי גאון הרב כמהר"ר..." כמו בספר וימהר אברהם מערכת ז', דף ס ע"א, ושם במערכת י' דף פב ע"א.
- ^ חלק ג', אורח חיים סימן תרכ"א
- ^ פני יוסף, דף ט"ז עמוד ב'
- ^ למשל: תנופה חיים, סדר פנחס
- ^ אם הבנים חלק ב' דף כה עמוד א
- ^ אברהם את ידו, דרוש ה' לשבת הגדול
- ^ דרוש י"ג להספד
| בקרת זהויות |
|
|---|