רופרט ריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רופרט ריד
Rupert Read
לידה 1966 (בן 58 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בייליול קולג', אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת ראטגרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת מזרח אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הסביבה, פילוסופיה של הקולנוע, פילוסופיה של הספרות
עיסוק פוליטיקאי, פילוסוף
הושפע מ לודוויג ויטגנשטיין, קורה דיימונד, סטנלי קאבל, תומאס קון
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רופרט ריד (באנגלית: Rupert Read; נולד ב-1966) הוא פילוסוף, פוליטיקאי וסביבתן אנגלי, חבר במפלגת הירוקים של אנגליה וויילס ודובר לשעבר של תנועת המרד בהכחדה. ריד הוא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מזרח אנגליה בה זכה כחוקר ראשי למימון מועצת המחקר לאמנויות ומדעי הרוח (AHRC) עבור שני פרויקטים בנושא "הון טבעי" (אנ').[1][2]

מחקרים אחרים שלו עוסקים בזהירות מונעת, לאחר שתרם רבות במחקר שנכתב יחד עם נאסים טאלב על יישום העיקרון בשאלות שנוגעות לשינוי גנטי של אורגניזמים. במחקר נוסף, ריד חקר את התועלת של עקרון הזהירות המונעת במגוון רחב של תחומים, כולל: ההתחממות העולמית, הסביבה הטבעית, ובתחומים פיננסיים וטכנולוגיים.[3] ריד מיישם את עקרון הזהירות המונעת בענייני אקלים וסביבה ברבות מהרצאותיו, בהן "לשפוך אור - הציוויליזציה הזו הסתיימה: אז מה יש לעשות?" (Shed a Light – This civilisation is finished: so what is to be done?) אשר ניתנה באוניברסיטת קיימבריג' ב-2018 וזכתה להצלחה ביוטיוב עם למעלה מ-200,000 צפיות.[4]

ביוני 2018, ריד הוביל לשינוי מדיניות של ה-BBC בכך שסירב בפומבי להתווכח עם מכחיש שינויי אקלים.[5] סירובו הוביל למדיניות חדשה שמשמעה שה-BBC לא יציג עוד את עמדותיהם של מכחישי שינויי האקלים כעמדה שקולה לעמדות מדעיות.[6][7][8]

באוקטובר 2018, ריד הכריז על תמיכתו במרד ההכחדה[9] ובהמשך שימש כאחד מדוברי התנועה. כדובר של התנועה הוא העניק מספר ראיונות בערוצי חדשות במהלך ההפגנות שנערכו בלונדון באפריל 2019. ריד היה חלק מחמשת חברי הקבוצה שהוזמנו להיפגש עם שר הסביבה מייקל גוב כדי לדון בדרישותיהם.[10] למחרת הכריז הפרלמנט הבריטי על "מצב חירום אקלימי";[11] ועל חלק מהדרישות של המרד בהכחדה.[12]

במשך חמש שנים ריד כתב את הטור העיתונאי "One World Column" ב-Eastern Daily Press (אנ'). בהופעותיו הקבועות בעיתונות המקומית והארצית הוא מדבר על תחבורה בת קיימא, כלכלה ירוקה (אנ') וצדק חברתי. ריד שימש בעבר יו"ר צוות החשיבה של הבית הירוק, דובר של מפלגת הירוקים לענייני תחבורה ומתאם המפלגה במזרח אנגליה.[13]

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד למד פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה (PPE; פכ"מ) בייליול קולג', אוקספורד, ותואר שני באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטת ראטגרס, בה קיבל גם את הדוקטורט שלו. בהשפעת הפילוסופיה המאוחרת של לודוויג ויטגנשטיין (כפי שהופיעה בספרו חקירות פילוסופיות) עבודת הדוקטורת שלו נקראה: "חקירה ויטגנשטיאנית של הקשר בין בעיית המעקב אחר כלל אצל קריפקי ['quus'] ובעיית ה'ירול' של נלסון גודמן" (a Wittgensteinian exploration of the relationship between Kripke's 'quus' problem and Nelson Goodman's 'grue' problem )

ריד הוא רידר באוניברסיטת מזרח אנגליה, ומתמחה בפילוסופיה של הלשון, בפילוסופיה של המדע ובפילוסופיה סביבתית. לפני כן לימד באוניברסיטת מנצ'סטר.[14] הוא חיבר ספרים רבים וכותב בבלוג על מסגור מחדש של הנושא הסביבתי באתר Green Words ויש לו שני פרקים שכותרתם "מפיקים את המיטב מאסונות האקלים" ו"גיאו-הנדסה כתגובה למשבר האקלים" בצוות החשיבה של הבית הירוק חיבר את "להתמודד עם מציאות האקלים" (2019). ספרו "הציוויליזציה הזאת נגמרה", נכתב בשיתוף סמואל אלכסנדר פורסם ב-1 ביוני 2019.[14]

ריד היה אחד מחמישה הכותבים, לצד נאסים טאלב, במאמר "עקרון הזהירות (עם יישום לשינוי גנטי של אורגניזמים)" [The Precautionary Principle (with Application to the Genetic Modification of Organisms)]. מאמר זה הורד כרבע מיליון פעמים.

ריד זכה כחוקר ראשי במימון AHRC לשני פרויקטים בנושא "הון טבעי". הראשון בשנת 2016 שכותרתו "דיונים בערך הטבע" הסתיים עם ספר שיוצא לאור באותו שם (ראה לעיל).[2] Read מובילה בפרויקט ההמשך שכותרתו "לקחת את הדיון על ערך הטבע למעריכים".[1] [15]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוליין לוקאס (אנ') עם רופרט ריד בוועידה של מפלגת הירוקים, 2006

המפלגה הירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד היה אחד מ-13 חברי מועצה של מפלגת הירוקים בנוריץ', שם נבחר לראשונה ב-2004 לייצג את מחוז וונסום[16] ונבחר מחדש ב-2007 עם 49% מהקולות.[17] הוא ישב בוועדת הכבישים המשותפת של מועצות העיר והמחוז,[18] והיה דובר התחבורה של חברי מועצת העיר של מפלגת הירוקים.[19] ריד פרש מהפוליטיקה המקומית ב-2011.[20]

בתחילת 2007 נבחר ריד כמועמד המוביל של מפלגת הירוקים באזור המזרח לבחירות לפרלמנט האירופי ב-2009 ושוב ב-2014. [21] מזרח אנגליה הוא אזור שזוכה לתמיכה רחבה של מפלגת הירוקים ולפי שיטת הייצוג היחסי שעל פיה פועלות הבחירות באירופה, המפלגה הייתה אופטימית שהוא ייצג אותם בפרלמנט האירופי אך הם הפסידו ל-UKIP ב-2009, ושוב ב -2014. עבור הבחירות באירופה 2019, ריד ניצב כמועמד השני ברשימת אזור המזרח של מפלגת הירוקים.[22] הוא עמד בבחירות-המשנה של נוריץ' צפון ב-2009, כמועמד מפלגת הירוקים, והחזיר את נתח ההצבעות הגדול ביותר בתולדות הירוקים עם 9.7% מהקולות.

ריד עמד כמועמד לפרלמנט לקיימברידג' בבחירות הכלליות ב-2015.[23] הוא הגיע למקום הרביעי, לאחר שקיבל 8% מהקולות.[24]

באפריל 2019, ריד הפך למועמד השני ברשימת מפלגת הירוקים לאזור המזרח. [25] בבחירות לאיחוד האירופי 2019 ניהל קמפיין יחד עם קרוליין לוקאס ברחבי האזור.[26][27] מאז הבחירות, הוא הפך ליועץ מיוחד לחברת הפרלמנט של קתרין רווט (אנ'), המועמדת הראשונה ברשימת מפלגת הירוקים לאזור המזרח, שנבחרה לחברת הפרלמנט.

שביתה בבית הספר למען האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד היה אחד מ-224 אקדמאיים שחתמו על מכתב תמיכה פתוח בשביתת בתי הספר למען האקלים, תנועה שבה ילדים יצאו מבתי הספר כדי למחות ולדרוש פעולה נגד ההתחמות העולמית.[28] בפברואר 2019, ריד הצטרף לשובתים בספריית הפורום בנוריץ'[29] ולאחר מכן זכה לסיקור תקשורתי על מכתבו הפתוח האישי שקרא לתמוך בפעולת התלמידים.[30]

המרד ההכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2018 ריד הכריז על עצמו כתומך במרד בהכחדה[9] קבוצת פעולה ישירה סביבתית, וחתם על המכתבים הפתוחים שלהם (הראשון[31] והשני[32]) ל "גרדיאן" ולקח חלק לפחות באחד ממכתביהם בנובמבר פעולות בלונדון.[33] חודש לאחר מכן, ריד השתתף בדיון כדי לשבש את שלב ההתייעצות של קישור בין שני כבישים מהירים מרכזיים על פני עמק וונסום בעל משמעות אקולוגית בנורפוק.[34]

בשנת 2019, ריד נאם עבור אגף באת' של המרד בהכחדה בהרצאה שכותרתה "הכסף שלך או החיים שלך" שהתמקדה במגוון ביולוגי, זיהום ושינויי אקלים לפני שבדק אפשרויות מעשיות סביב תגובה לאקלים ולמצבי חירום אקלימי.[35]

ריד שיחק תפקיד מרכזי במרד ההכחדה באפריל 2019 בלונדון. בנוסף להצטרפות ולדיבור עם מפגינים ברחבי לונדון, ריד הופיע במספר פלטפורמות חדשות כדובר מרד ההכחדה, והציג את שלוש הדרישות שלהם לא רק ל- New Scientist,[12] אלא גם לג'ון ניקולסון ב- talkRadio [36] וניק פרארי ב- LBC ; [37] כמו גם דיון בגישה של מרד ההכחדה והשפעת הפרקינג על שינויי האקלים במהלך התוכנית LBC של ג'ייקוב ריס-מוג; [38] ומסביר את גישתו של המרד לתוכנית הרדיו KPFA של דאג הנווד בארצות הברית. [39]

בטלוויזיה, ריד הופיע בערוץ 5 של 5 חדשות [40] בהופעה שנעמי קליין תארה כ"מדהימה לחלוטין",[41] ובתוכנית Politics Live (אנ') של ה-BBC שם בעיקר הפעיל לחץ על ג'ני צ'פמן ונדהים זאהווי (אנ') כדי שיסכימו, בשידור חי בטלוויזיה, לפגוש את המרד ההכחדה, ובנוסף דרשו מפוליטיקאים להפסיק להפיץ את המיתוס והסטטיסטיקה המטעה שבריטניה מובילה בפעולות להתמודדות עם שינוי האקלים.[42] במהלך הפגנה של מרד ההכחדה באוקטובר 2019, ריד הופיע בזמן שאלת ה-BBC יחד עם מזכיר המדינה לתחבורה, גרנט שאפס, הפרלמנטרית ליסה ננדי, איש העסקים תיאו פאפיטיס והעיתונאית ג'וליה הארטלי-ברוור.[43]

באמצעות עבודת המחאות שלהם, המרד בהכחדה הוזמנו לדבר עם ראש עיריית לונדון סאדיק חאן וקנצלר הצללים ג'ון מקדונל.[44] בנוסף, ריד היה מעורב באופן אישי בפגישה עם שר הסביבה מייקל גוב ב-DEFRA, שם הציג את הדרישות והחששות של מרד ההכחדה ישירות לממשלה.[10][45]

יום לאחר מכן הפך הפרלמנט הבריטי לראשון בעולם שהכריז על "מצב חירום אקלימי";[11] חלק מהדרישות הראשונה משלוש הדרישות של Extinction Rebellion.[12]

בשנת 2020, ריד תזמר את הדלפת הדו"ח של JP Morgan האומר כי כדור הארץ נמצא במסלול לא בר קיימא, שבו המממן הגדול של דלק מאובנים הזהיר את לקוחותיו מהסיכונים הכלכליים של התחממות כדור הארץ מעשה ידי אדם.[46]

ריד אינו עוד דובר של מרד ההכחדה, מכיוון שהוא מסרב לדבר עם כל רשתות בבעלות מרדוק "עד ששינויי האקלים יהיו חדשות בעמוד הראשון", [47] והוא חש שעמדה זו תחליש את יכולתו להיות דובר יעיל עבור הארגון האקטיביסטי קדימה.

עיתונות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד כתב באופן קבוע ל-One World Column ב-EDP, והתמקד בפיתוח בינלאומי, עוני, גלובליזציה, עשיית שלום, זכויות אדם, יחסים בינלאומיים וסביבה.[48]

Leave Our Kids Alone[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד הוא מייסד שותף של קמפיין Leave Our Kids Alone, המבקש לאסור על כל פרסום המכוון לילדים מתחת לגיל 11.[49]

שומרי הדורות הבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד פיתח, על בסיס מחקריו בפילוסופיה פוליטית וסביבתית, הצעה רדיקלית לרפורמה מוסדית, כדי לספק מקום במערכת הדמוקרטית של בריטניה לקול לאנשים עתידיים.[50] ההצעה הושקה בפרלמנט ב-10 בינואר 2012.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Co-authored with James L. Guetti) Meaningful Consequences, The Philosophical Forum, Volume XXX, Issue 4, December 1999, Pages 289–315.
  • (Edited with Alice Crary) The New Wittgenstein, London: Routledge, 2000.
  • (Co-authored with Wes Sharrock) Kuhn: Philosopher of Scientific Revolution, Oxford: Polity, (2002).
  • (Co-edited with Jerry Goodenough) Film as Philosophy: Essays in Cinema after Wittgenstein and Cavell (2005).
  • Philosophy for Life: Applying Philosophy in Politics and Culture (2007).
  • (Co-authored with Matthew A. Lavery) 'Beyond the Tractatus Wars: The New Wittgenstein Debate' (2011)
  • 'A Wittgensteinian Way with Paradoxes' (2012)
  • Nassim Nicholas Taleb, Rupert Read, Raphael Douady, Joseph Norman, Yaneer Bar-Yam. The Precautionary Principle (With Application to the Genetic Modification of Organisms), (2014).
  • "The Tale Parfit Tells: Analytic Metaphysics of Personal Identity vs. Wittgensteinian Film and Literature," in Philosophy and Literature 39.1 (April 2015): 128–53.
  • 'A Film-Philosophy of Ecology and Environment' (2018)
  • (Co-authored with Samuel Alexander) 'This Civilisation Is Finished' (2019)
  • (Co-authored with Samuel Alexander) 'Extinction Rebellion: Insights From The Inside' (2020)
  • 'Wittgenstein's Liberatory Philosophy: Thinking Through His Philosophical Investigations' (2020)
  • 'Parents For A Future: how loving our children can prevent climate collapse' (2021)
  • (Co-edited with Ian Sinclair) 'A Timeline of the Plague Year: A Comprehensive Record of the UK Government's Response to the Coronavirus Crisis' (2021)
  • (Co-edited with Jem Bendell) 'Deep Adaptation: Navigating the Realities of Climate Chaos' (2021)
  • 'Why Climate Breakdown Matters' (2022)
  • 'Do You Want To Know The Truth' (2022)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רופרט ריד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Taking the debate on nature's value to the valuers". UK Research and Innovation. נבדק ב-21 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Rupert Read Principal Investigator on new 2 year Research Network on 'Debating Nature's Value'". www.uea.ac.uk. נבדק ב-21 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Read, Rupert; O'Riordan, Tim (3 בספטמבר 2017). "The Precautionary Principle Under Fire" (PDF). Environment: Science and Policy for Sustainable Development. 59 (5): 4–15. doi:10.1080/00139157.2017.1350005. ISSN 0013-9157. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Churchill College, University of Cambridge (9 בנובמבר 2018), Shed A Light: Rupert Read – This civilisation is finished: so what is to be done?, נבדק ב-22 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  5. ^ Read, Rupert (31 ביולי 2018). "BBC Radio wanted to have me on today to debate a climate-denier in the context of the drought/heatwave. I said NO. I told them it was a disgrace that they still give climate-deniers airtime at a time like this. I won't be part of such charades any longer. Please RT if you agree". @GreenRupertRead (באנגלית). נבדק ב-22 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Read, Rupert (2 באוגוסט 2018). "I won't go on the BBC if it supplies climate change deniers as 'balance' | Rupert Read". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-22 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Carrington, Damian (7 בספטמבר 2018). "BBC admits 'we get climate change coverage wrong too often'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-22 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Facing Criticism Over Past Climate Reporting, BBC Commits to Reining in 'False Balance'". Snopes. נבדק ב-22 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Read, Rupert (15 באוקטובר 2018). "After the IPCC report, #climatereality". Medium. נבדק ב-18 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Defra (30 באפריל 2019), Secretary Of State & Extinction Rebellion Meeting, נבדק ב-17 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "UK Parliament declares climate emergency" (באנגלית בריטית). 1 במאי 2019. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 "The science behind Extinction Rebellion's three climate change demands". New Scientist. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Green Party Spokespeople". GPofE&W.
  14. ^ 1 2 UEA Faculty page, Accessed 9 July 2009
  15. ^ "List of AHRC Funding Awards". UK Research and Innovation. נבדק ב-21 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Local Elections Archive Project — Wensum Ward". www.andrewteale.me.uk.
  17. ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בספטמבר 2015. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  18. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2015. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  19. ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בספטמבר 2015. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  20. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2015. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  21. ^ Eastern Green Party website (Accessed 22 May 2009)
  22. ^ "2019 European elections: List of candidates for the East of England". BBC News. 28 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Read announced as General Election candidate for Cambridge http://eastcambs.greenparty.org.uk
  24. ^ "Election results for Cambridge Borough, 7 May 2015". 7 במאי 2015. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2015. נבדק ב-8 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "News". www.greenparty.org.uk. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Grimmer, Dan (13 במאי 2019). "European elections as much about climate change as about Brexit, says Green MP during Norwich visit". Eastern Daily Press (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Green Party rallies in Cambridge ahead of the European elections". Varsity Online (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "School climate strike children's brave stand has our support | Letter". The Guardian (באנגלית בריטית). 13 בפברואר 2019. ISSN 0261-3077. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Whymark, Bethany (13 במרץ 2019). "Students to strike for second time over climate change". Eastern Daily Press. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Scott, Geraldine (6 במרץ 2019). "Norwich schools urged by activists to let students skip class for climate protest". Eastern Daily Press. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Alison Green; et al. (26 באוקטובר 2018). "Facts about our ecological crisis are incontrovertible. We must take action". The Guardian. נבדק ב-17 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Vandana Shiva; et al. (9 בדצמבר 2018). "Act now to prevent an environmental catastrophe". The Guardian. נבדק ב-11 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Middleton, Lucy (24 בנובמבר 2018). "Protesters dragged away after gluing themselves to Buckingham Palace gates". Metro. נבדק ב-18 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Grimmer, Dan (4 בדצמבר 2018). "WATCH: See what happened when climate campaigners staged a sit-in protest at NDR event in Norwich". Norwich Evening News (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Read, Rupert (28 במרץ 2019), Our Rebellion Against Extinctions, נבדק ב-17 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  36. ^ Rupert Read (19 באפריל 2019), Rupert Read defends Extinction Rebellion London protests on Talk Radio, נבדק ב-17 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  37. ^ Read, Rupert (19 באפריל 2019), Rupert Read defends Extinction Rebellion London protests on Talk Radio, נבדק ב-17 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  38. ^ "Jacob Rees-Mogg Goes Head-To-Head With Extinction Rebellion Spokesperson". LBC. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Radio archives". www.leftbusinessobserver.com. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Read, Rupert (19 באפריל 2019), Rupert Read's Ch5 interview discussing the Extinction Rebellion London Protests, נבדק ב-17 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  41. ^ Klein, Naomi (19 באפריל 2019). "This is absolutely amazing". @NaomiAKlein (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ ExtinctionRebellion (23 באפריל 2019), Rupert Read, "Everyone knows our democracy is broken..." – Politics Live – Extinction Rebellion, נבדק ב-17 במאי 2019 {{citation}}: (עזרה)
  43. ^ "Should climate change activists be applauded or arrested? | Question Time - BBC". www.youtube.com (באנגלית). 11 באוקטובר 2019. נבדק ב-27 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Sadiq Khan meets Extinction Rebellion protesters and promises to consider citizens' assembly on climate change". The Independent (באנגלית). 29 באפריל 2019. נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Grimmer, Dan (30 באפריל 2019). "Former Norwich city councillor among Extinction Rebellion group 'disappointed' after Michael Gove meeting". Eastern Daily Press (באנגלית). נבדק ב-17 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "JP Morgan economists warn climate crisis is threat to human race" (באנגלית בריטית). 21 במאי 2020. נבדק ב-31 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Writings from 2020 | Rupert Read".
  48. ^ "Are we a consumerist society – or a 'producerist' society?". oneworldcolumn.blogspot.dk. 12 בספטמבר 2011. נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Leave our kids alone – the case for banning ads targeted at children | Liberal Conspiracy". נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Rupert Read: Creating 'guardians' for future generations – News and Events – UEA". www.uea.ac.uk (באנגלית בריטית). נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

+


לודוויג ויטגנשטיין
כתביו והרצאותיו טרקטט לוגי-פילוסופי • חקירות פילוסופיות • המחברת הכחולה והמחברת החומה • הרצאה על האתיקה • הרצאות ושיחות בנושאי אסתטיקה, פסיכולוגיה ואמונה דתית • הערות על ענף הזהב של פרייזר • הערות על מתמטיקה • הערות על הצבעים • תרבות וערך • על הוודאות
מושגים ורעיונות טבלת אמת • תורת התמונה • דמיון משפחתי • משחק שפה • טיעון השפה הפרטית • אשליית ארנב-ברווז • צורות חיים
משפחת ויטגנשטיין קרל ויטגנשטיין • מרגרט סטונבורו-ויטגנשטיין • פאול ויטגנשטיין
אישים קשורים ג.א.מ. אנסקום • פאול אנגלמן • פיטר גיץ' • פיטר ווינץ' • פרידריך וייסמן • ג.א. מור • נורמן מלקולם • מרגרט מקדונלד • פרנסיס סקינר • פיירו סראפה • ג'ון מיינרד קיינס • רודולף קרנאפ • ברטראנד ראסל • ראש רייז • גאורג הנריק פון רייט • פרנק רמזי • מוריץ שליק
חוקרי ויטגנשטיין אלפרד ג'ולס אייר • טרי איגלטון • גורדון בייקר • ענת בילצקי • וורן גולדפרב • אנתוני קליפורד גריילינג • קורה דיימונד • פיטר האקר • יאקו הינטיקה • אוסוולד הנפלינג • ענת מטר • אבישי מרגלית • הילרי פטנאם • אלי פרידלנדר • סטנלי קאבל • ג'יימס פ. קונאנט • אנתוני קני • סול קריפקי • אליס קררי • רופרט ריד
נושאים קשורים בית ויטגנשטיין • הדלת של ויטגנשטיין • הויטגנשטיינים החדשים • החוג הוינאי • ויטגנשטיין (סרט) • תקרית הדוקרן • תקרית היידבאואר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רופרט_ריד&oldid=37438159"