רבי יונתן בן הרכינס
| לידה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| כינוי | בן הרכינס, בכור שטן |
| מקום קבורה |
 בין נבוריה לעין זיתים (זיהוי מסורתי מהמאה ה-16) |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | סוף תקופת הזוגות – הדור השני לתנאים |
| השתייכות | חז"ל, תנאים, בית שמאי |
| רבותיו | שמאי הזקן |
| בני דורו | יהושע בן חנניה, אלעזר בן עזריה, עקיבא בן יוסף |
| אב | הרכינס |
  | |
(רבי[1]) יונתן בן הרכינס היה תנא ארץ-ישראלי מתלמידי שמאי הזקן, אחיו הצעיר של רבי דוסא בן הרכינס, חי בדור הראשון והשני של התנאים (המאה הראשונה לספירה). מופיע פעם אחת בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי.
גדלותו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו רבי דוסא הגדירו "בכור שטן" ופירש רש"י: "חריף ועומד על שמועה ועושה מעשה ואינו שב משמועתו לעשות כרבים". רבי דוסא הזהיר את רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא (ויש אומרים גם רבי טרפון) שלא ידונו עמו בהלכות לפי שיכול הוא לקפחם בהלכות, שיש עמו ג' מאות תשובות[2][3].
מעשה שנכנסו זקנים אצל ר' דוסא בן הַרְכִּינָס לשאול אותו בדין צרת הבת. אמרו לו: אתה הוא שמתיר הצרות? שאל אותם רבי דוסא: מה שמעתם 'דוסא' או 'בן הרכינס'? אמרו לו 'בן הרכינס'. אמר להם: יונתן אחי הוא שהתיר, בכור שטן הוא, מתלמידי בית שמאי. היזהרו בו, שלוש מאות תשובות יש לו על צרת הבת שהיא מותרת. הלכו אצל יונתן בן הרכינס. שלח ר' דוסא בן הרכינס לאחיו: היזהר, שחכמי ישראל נכנסין אצלך. נכנסו אצל יונתן בן הרכינס וישבו לפניו, והיה מבאר להם והם לא מבינים, מבאר להם ולא מבינים. החלו החכמים להתנמנם. אמר להם: מה אתם מתנמנמים? החל להשליך עליהם אבנים. ויש אומרים שבשער אחד נכנסו אליו ובשלושה שערים ברחו מפניו. שלח יונתן לאחיו: מה שלחת לי בני אדם שצריכים ללמוד ואמרת לי שהם חכמי ישראל? כך מסופר שמרוב חריפותו לא הבינו את הסבריו.
גירסת התלמוד הירושלמי:
ר' יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי: מעשה שנכנסו זקנים אצל ר' דוסא בן הרכינס לשאול לו על צרת הבת. אמרו לו: את הוא שאת מתיר בצרות? אמר לון: מה שמעתון דוסא בן הרכינס? אמרו לו: בן הרכינס. אמר לון: יונתן אחי הוה בכור שטן ומתלמידי בית שמאי, הוזהרו ממנו שלש מאות תשובות יש לו על צרת הבת. אזלון לגבי' שלח וכתב לי' היזהר שחכמי ישראל נכנסין אצלך. עלון ויתיב להו קומוי, הוה מסביר להון ולא סברין מיסבר להון ולא סברין שריין מתנמנמין. אמר להן מה אתון מתנמנמין שרי מישדי עליהון צרירין ואית דמרין בחד תרע עלון ובתלתא נפקין שלח אמר ליה מה שלחת לי בני נש בעו מילף ואמרת לי אינון חכמי ישראל אתו לגביה אמרון ליה את מה את אמר אמר להן על המדוכה הזאת ישב חגי הנביא והעיד שלשה דברים על צרת הבת שתינשא לכהונה ועל עמון ומואב שהן מעשרין מעשר עני בשביעית ועל גירי תדמור שהן כשרין לבא בקהל אמר תלון שני עיני דניהמי לחכמי ישראל ראה את רבי יהושע וקרא עליו (ישעיהו כח) את מי יורה דעה זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה את ר"ע וקרא עליו (תהילים לד) כפירים רשו ורעבו מכירו אני שאדם גיבור בתורה הוא ראה את רבי לעזר בן עזריה וקרא עליו (תהילים לז) נער הייתי גם זקנתי מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא ועינוי דמיין לדידיה אמר רבי חנינה דציפורין אף ר' טרפון הוה עמהן וקרא עליו כהדא דרבי לעזר בן עזריה
גירסת התלמוד הבבלי:
בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבא לבית המדרש. (אמר ומי ילך) ויודיעו? אמר להן: רבי יהושע אני אלך, ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה ואחריו מי? ר"ע הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי חכמי ישראל באין אצלך. אמר לה: יכנסו, ונכנסו. תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. א"ל: רבי אמור לתלמידך אחר וישב. אמר לו: מי הוא רבי אלעזר בן עזריה אמר ויש לו בן לעזריה חבירנו? קרא עליו המקרא הזה (תהלים לז, כה): נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. תפסו והושיבו על מטה של זהב. א"ל רבי אמור לתלמידך אחר וישב. א"ל: ומי הוא עקיבא בן יוסף. א"ל: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב בני שב, כמותך ירבו בישראל. התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו ליה: צרת הבת מהו? אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כבית הלל. אמרו ליה: והלא משמך אמרו הלכה כבית שמאי. אמר להם: דוסא שמעתם? או בן הרכינס שמעתם? אמרו ליה: חיי רבי סתם שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא ויונתן שמו והוא מתלמידי שמאי והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת. אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים צרת הבת אסורה: עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים. תנא כשנכנסו נכנסו בפתח אחד כשיצאו יצאו בשלשה פתחים פגע בו בר"ע אקשי ליה ואוקמיה. אמר לו אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר. אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי חיים ויטאל (1570 לערך) מציין לראשונה בספרו "שער הגלגולים", בשם רבו האר"י, את קבורת יונתן בין נבוריה לעין זיתים לצד האמורא רבי יצחק בן אלישיב, אך עד היום לא נמצא המקום המתואר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ככל הנראה הוסמך ונקרא "רבי", אך השערה זו אינה ודאית - היות והוזכר פעם אחת על ידי אחיו בשמו הפרטי
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק א', הלכה ו'.
