רבי יהודה בר טיטס
רבי יהודה בר טיטס (או טיטוס, טיטם וסוטס) היה אמורא ארצישראלי בדור הרביעי המוזכר כמה פעמים בתלמוד הירושלמי.
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכמה מדפוסי התלמוד הירושלמי מופיע שם אביו כ"טיטוס". רבי חיים בנבנישתי טוען שלא ייתכן שיהודי ייקרא בשמו של טיטוס מחריב המקדש, ולכן גורס ששם אביו היה "אנטיגנוס"[1]. הרב אהרן היימן משער שהשם המקורי היה "סיטוס", משום שצורה דומה מופיעה בירושלמי[2], ומחמת הדמיון הגרפי התחלפה הס' בט'.
אמנם, בכתב יד ליידן ובדפוס הראשון של הירושלמי (דפוס ונציה), השם מופיע תמיד כ"טיטס". בדפוס וילנה מופיעה פעם אחת הגרסה "טיטם"[3].
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יהודה מסר משמם של רבי אחא בר חנינא[4] ורבי יהודה בן פזי[5].
ייתכן שהרביץ תורה בקיסריה שכן "רבנן דקיסרין" מסרו כמה פעמים בשמו[6].
רבי יהודה רצה לנסוע לרומא, ולכן נסמך על תנאי שיחזור לארץ ישראל ולא ישתקע ברומא[7], משום שאין ממנים חכמים אלא בארץ ישראל. מרדכי מרגליות סובר שעשו כך משום החשש שיוקם מרכזי תורני בתפוצות ש"יתחרה" עם המרכז הארצישראלי, בדומה למרכז הבבלי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, חלק ב, עמ' 170.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רבי יהודה בר טיטס", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 562-563, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כנסת הגדולה הגהות בית יוסף יורה דעה סימן קכג, ומביא שכך גרס הראב"ד (תמים דעים סימן קא).
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה ד' בדפוס וילנה בלבד.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ד'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ה', הלכה ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ה', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה', הלכה י'; תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ג'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג'