קריסטינה דנקו
 | |
| לידה |
9 ביולי 1917 אוטבוצק, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 2019 (בגיל 102) ורשה, רפובליקת פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות פובונזקי |
| מדינה |
פולין |
| מקצוע |
מנהל חשבונות |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | קריסטינה דנקו |
  | |
קריסטינה דנקו (בפולנית: Krystyna Dańko; 9 ביולי 1917 – 6 באוגוסט 2019) הייתה יתומה פולנית, שזכתה בתואר חסידת אומות עולם ביד ושם בשנת 1998, על הצלת חייהם של יהודים בפולין בתקופת השואה תוך סיכון חייה בזמן כיבוש גרמניה הנאצית בפולין.
קורות חיים ופעילות בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריסטינה דנקו, בתו של קרול קלונד-פקיד בכיר בעירייה, חיה בעיירה אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock).
בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, קריסטינה קשרה קשרי ידידות קרובים עם בת כתתה בבית הספר התיכון הלנה, שכונתה לוסיה, בתם הבכורה של בני הזוג היהודיים יוגניה וד"ר מיכאל קוקושקו (בפולנית Kokoszko). כתוצאה מהקשר בין שתי הנערות, שהתה קריסטינה היתומה שעות רבות בבית משפחת קוקושקו, שם מצאה חום ותמיכה רגשית ובו הכירה את אחותה של לוסיה, מרינה- מריה[1] .
לאחר כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית ועם התגברות רדיפת היהודים במדינה, קריסטינה נחלצה לעזור לחברתה הקרובה ולבני משפחת תוך סיכון חייה. בני המשפחה, שנכלאו עם יתר היהודים בגטו בעיר ב־1940, הצליחו לברוח ממנו וקריסטינה מצאה עבור לוסיה והוריה מקום מסתור בכפר סמוך ודאגה לכל מחסורם – מזון, ביגוד וכסף. את הבת הצעירה מריה בת האחת עשרה, קריסטינה לקחה ברכבת לעיר הבירה וורשה ומצאה עבורה מקום בבית יתומים פולני שם נקלטה בזהות שאולה של ילדה ארית-נוצרייה[2]. קריסטינה סייעה לשמור על קשר הדוק בין המשפחה שבכפר לבין מריה, כשהיא מעבירה מסרים והודעות בין ורשה לאוטבוצק. קריסטינה הצנועה, לא בקשה כל תמורה על מאמציה יוצאי הדופן וטענה כי זו חובה מוסרית אנושית. בני משפחת קוקושקו ניצלו מגורל יושבי העיר היהודיים שנספו ברובם לאחר חיסול גטו אוטבצק ב־19 באוגוסט 1942.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1951, קריסטינה נישאה עם מייצ'יסלב דנקו, פעיל חברתי מאוטבוצק, שנרדף על ידי המשטר הסטליניסטי. הוא נפטר בשנת 1982. זמן קצר לפני פטירתה בשנת 2019 בגיל 102, פורסמה על קריסטינה כתבה בעיתון הג'רוזלם פוסט שכותרתה "חסידת אומות העולם המבוגרת ביותר"[3].
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריסטינה הוכרה כחסידת אומות עולם ב־13.12.1998 וזכתה לקבל את התעודה והמדליה בירושלים ב־27.1.1999, על שסייעה בהצלת חייהם של יוגניה, הלנה, מריה וד"ר מיכאל קוקושקו שהתיישבו בוורשה לאחר המלחמה. העדות נמסרה על ידי מריה קוקושקו-ברטון[1].
שני בני משפחה נוספים של קריסטינה, ידוויגה דנקו לבית וויצ'צ'ובסקה, (1904–1968) ובעלה מיצ'יסלב דנקו (1905–1982) שהצילו בנפרד את משפחת וצר באוטבוצק, זכו גם הם לאחר מותם בתואר חסידי אומות עולם ב־16 בדצמבר 2008.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תיק קריסטינה דנקו, הוועדה לחסידי אומות העולם, יד ושם M.31.2/8287
- ^ דף חסיד אומות העולם קריסטינה דנקו, באתר יד ושם.
- ^ כתבה על קריסטינה דנקו בת ה-102 בג'רוזלם פוסט