קרהנטפה
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הנאוליתית  |
| מיקום | |
| מדינה |
טורקיה |
| קואורדינטות | 37°05'33.5"N 39°18'12.8"E |
  | |
קרהנטפה (או קרהן טפה, בטורקית: Karahantepe) הוא אתר פרהיסטורי בדרום מזרח טורקיה, מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית (PPN - Pre-Pottery Neolithic period), דומה לאתר המפורסם גבקליטפה.[1][2] האתר שימש כמקום פולחן והתקיים בו גם יישוב. יש בו מספר ניכר של ממצאים אדריכליים, שרבים מהם השתמרו היטב. האתר מציג את הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה של עבודה מאורגנת והתמחות בעבודה מסוימת.[3] הממצאים העכשוויים מעידים על התיישבות קבע במקום, חיי חברה וכישורים מפותחים עם סמליות וארכיטקטורה מורכבת. האתר עדין לא נחשף במלואו וחפירות של ממש החלו רק בשנת 2019. הממצאים הראשוניים מהחפירות הוצגו רשמית ב-24 בספטמבר 2021.[3][4] צפוי שהאתר יפתח בקרוב למבקרים.[3]
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר נמצא בנפת שנלאורפה (Şanlıurfa) שבדרום מזרח טורקיה, 55 ק"מ מזרחית לבירת הנפה - אורפה (Şanlıurfa), באזור הרי טקטק (אנ'). האתר הארכאולוגי משתרע על גבעת גיר בגובה של כ־700 מטר, יורד לאורך המדרון המזרחי, ועולה לטרסה המערבית של הגבעה ממול וכן במישור הדרומי, על שטח של כ-60 דונם על פי הערכות מוקדמות. האתר נתגלה בשנת 1997 ומאחר שלא היה לו שם ידוע הוא נקרא על שם גבעה בקרבת מקום. לפני כן, יש שכינו את המקום קיצ'ילי טפה (Keçılı Tepe) על שם הכפר הסמוך.[1][2][5]
המחקר הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרהנטפה היה מיושב אך ורק בתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית, וננטש לאחר מכן, מה שהגן על שרידי היישוב מפני פגעים מאוחרים יותר, ואפשר לו להשתמר כך עד היום. יש עדויות לכך שמבנים באתר נקברו בשלמותם בכוונה תחילה וגם בשל כך הם השתמרו היטב. האתר טרם נחשף ברובו ורק בשנת 2019 החלו חפירות ארכאולוגיות.[5] הסיבות לנטישת האתר אינן ידועות אך משערים כי מחסור במים לאחר בצורת ממושכת שנגרמה על ידי שינוי אקלים, אילץ את התושבים לעזוב את האזור[6].
הסקרים של שנת 2000 ושנת 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקרי שטח שנערכו בשנים 2000 ו-2011 נמצא, שבמתחם יש כ־266 עמודי T מאבן גיר, שעדיין עומדים ומציצים כ־50-60 ס"מ מעל פני הקרקע. הסידור של העמודים מעיד על קיומם של מבנים עגולים בגדלים שונים מתחת לפני הקרקע. על העמודים נמצאו תבליטים חצובים בסלע של נחש ובעלי חיים אחרים. דמויות של ראש וכף רגל של ארנב, רגליים ארוכות וזנב אחורי של צבי, וככל הנראה הרגליים האחוריות של חיה אחרת.[1] תבליט אחר בצורת ציפור ושלוש חתיכות של אסטלה עם תבליטים עליהם ניתן לראות זרועות בצורת אדם.[2]
עמודים אלה דומים לאלו שנמצאו באתרים דומים באזור כמו: בגבקליטפה, ניבלי צ'ורי (Nevali Çori אנ'), המזן טפה (Hamzan Tepe) ואחרים בני אותה תקופה. כמו כן התגלו בריכות איגון שנחצבו בסלע. נמצאו מספר לא מבוטל של כלים, אזמלים וקרדומים, חרוזים, שברי קדרות אבן, אבני מכתש ועלי. הכלים עשויים מצור, אובסידיאן, חלוקי נחל ואבן גיר. התגלו גם חריצים בסלע דמויי ספרות – כנראה לניהול חשבון. האתר כנראה היה במיקום טוב להצבת מלכודות ולציד, בשל הימצאותם של גאיות בלתי עבירים באזור.[2] סביר מאוד כי על ידי חסימת אחת הקצוות על ידי קירות אבן, שימשו הגאיות הללו כמלכודות צייד יעילות.[5]
המחצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחצבה ממוקמת בשלוחה המערבית היורדת לכיוון דרום של היישוב. במקום זה נמצא חלק סלע בצורת T, המוכן להסרה מסלע היסוד. לפיו, נראה המקום לחוקרים כמחצבה לייצור עמודי T. העמוד, גובהו כ-4.5 מ', רוחבו 1.5 מ' ועוביו 80 ס"מ. הבנאים, ככל הנראה, הסתייעו בשיפוע של הגבעה כדי להסיר את העמוד המופרד מהסלע.[2]
חפירות משנת 2019 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב הממצאים מאז תחילת החפירות בשנת 2019 טרם תועדו או פורשו בספרות המקצועית ורוב המידע הזמין בינתיים הוא מפי דוברים שונים שדווחו לעיתונות או אלה שנוכחו במועד החשיפה של האתר לציבור בספטמבר 2021.
הדיווח היחיד הקיים בספרות המקצועית הוא מאפריל 2021 של נצ'מי קארול (Necmi Karul), ראש צוות החפירות באתר, בשם "מבנים קבורים בקרהנטפה מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית", העוסק בקבורת המבנים.[5] לפי המאמר, החפירות שהחלו בשנת 2019 חשפו ארבעה מבנים בצפון המדרון המערבי, המתוארכים לכ־10,800 שנים לפני זמננו. לפי המאמר רק שניים נחשפו בשלמותם השלישי בחלקו והרביעי טרם נחפר.[5] תמונות מאוחרות יותר מהאתר שפורסמו באתרים אינטרנטיים כמו של דיילי מייל[4] או סרטונים ביוטיוב[7] מעידים, כי מאז כתיבת המאמר נחשפו מבנים נוספים, וכי נמצאו פסלים מרשימים של בני אדם וחיות, כדוגמת אדם הנושא על גבו נמר. רוב הממצאים מוצגים במוזיאון הארכאולוגי של אורפה[8][9][10].
שלושה מהמבנים שנחשפו מהווים חלקים של מתחם בנוי אחד, שנחצב כולו בסלע, כולל העמודים, ולאחר זמן כוסה בסלעים ועפר בכוונה תחילה. קצוות העמודים נשארו חשופים כדי שקל יהיה לאתרם ולחשוף אותם בעתיד. מעריכים כי המתחם היווה מקום פולחן, אליו נכנסו בגרם מדרגות אחד ויצאו בגרם מדרגות שני. על אחד הקירות חצוב ראש אדם המוטה במקצת לעבר הנכנסים.[5]
המדהים בגילויים אלה הוא שהמבנים והפסלים נחצבו עם כלי אבן ודורשים מיומנויות חציבה ואדריכלות. כמו כן, נדרשים אמצעים לוגיסטיים, שעל פי הידוע על אורחות חייהם של ציידים-לקטים, קשה לדמיין שהיו להם אז. העמודים נגררו על פני הגבעה, תוך שימוש בחבל, קורות עץ וכוח אדם. כל המאמץ הזה דרש התמחות בעבודה ולוגיסטיקה מתקדמת שתאפשר ארגון של אנשים רבים לעבודה, שתאפשר לשחרר אותם מעיסוקיהם הקיומיים, ותספק מזון ומים לעובדים.
עוד מצאו החוקרים, שביום נקודת ההיפוך החורפית בשעת הזריחה קרן האור שחודרת דרך החלון המזרחי מאירה את פני האדם החצובים בסלע בקיר הדרומי של מבנה העמודים החצוב. לטענתם זו ההוכחה המוקדמת ביותר אי פעם לכך שנקודת ההיפוך החורפית נלקחה בחשבון בעת תכנון האתר המגליתי ויתכן שזה היה חלק ממערכת לוח שנה שמשתמשת בתופעה זו כדי לציין את תחילתו של מחזור זמן שנתי.[11]
מקורות המים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אספקת מים הייתה בעיה מכרעת עבור תושבי קרהנטפה כיוון שאין מקור מים משמעותי בסביבתה. על כן התושבים נאלצו להקים מערכת מים המורכבת מבורות בסלע ותעלות, שניקזו את מי הגשמים. מהמחקר עולה שהתעלות הללו חולקו למקטעים באורכים שונים ובמקום לזרום ישירות אל הבריכות או בורות המים, הערוצים עקבו אחר מדרון, מתפתלים לעבר יעדיהם כשהמטרה איסוף יעיל ככל האפשר של מי הגשמים. המערכת הזו נמצאה כ-500 מ' מצפון לישוב.[12]
ניתן לזהות באזור שני סוגים של בורות איסוף מים. הסוג הראשון מורכב מבורות מים גדולים שנחפרו עמוק לתוך משטח הסלע הראשי. הסוג השני מורכב מבורות רדודים יותר המצויים על המשטחים האופקיים באזור, בעומק שאינו עולה על 1.5 מ' ופתחים גדולים מ-2 מ'. החוקרים מניחים כי אלה היו בריכות שיקוע. בריכות שיקוע הן נוהג נפוץ בטיהור מים, שבו נותנים למים לנוח בבריכה קטנה כדי להסיר מוצקים מרחפים וזיהומים אחרים לפני שהם מופנים לגוף מים גדול יותר. אולם בריכות אלו מתאימות, גם כן, מבחינת עומק ורוחב לשתייה לכבשים או עיזים.[12]
פרויקט גבעות האבן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידוע על כ־12 אתרים באזור קרהנטפה, המכונים גבעות האבן (Taş Tepeler), שיש בהם ממצאים דומים, כולם בני אותה תקופה. בספטמבר 2021 נחתם הסכם על שיתוף פעולה בינלאומי של 12 מוסדות וארגונים מ-5 מדינות, לפיו יתקיימו חפירות ארכאולוגיות באתרים אלה בשנים 2021 עד 2024, ביניהם בקרהנטפה. סבורים שחפירות אלה יחשפו את הדוגמאות הראשונות ליישובים ולקהילות חברתיות בעולם ויעידו על המציאות שהייתה לפני 12 אלף שנה.[3] מקווים שפרויקט זה, המכונה פרויקט גבעות האבן, יציע תובנות חדשות על יישובים אנושיים פרהיסטוריים, ויענה על שאלות רבות על האופן שבו בני אדם חיו ועבדו יחד לפני תחילת ההיסטוריה האנושית הכתובה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Bahattin Çelik, A New Early-Neolithic Settlement: Karahan Tepe, Neo-Lithics 2-3, 2000, עמ' 6-8
- ^ 1 2 3 4 5 Bahattin Çelik, Karahan Tepe: a new cultural center in the Urfa Area in Turkey, Documenta Praehistorica 38, 2011, עמ' 241-253
- ^ 1 2 3 4 Göbeklitepe gibi 12 büyük keşif daha geliyor... İnsanlığın sırrını taşların dili anlatacak, CNN V, 25.09.2021 (בטורקית)
- ^ 1 2 Sam Tonkin, Stunning carvings of human figures and heads are uncovered at Karahantepe - one of the important settlements of the Neolithic period - revealing the artistic skills of people who lived in Turkey 11,000 years ago, MailOnline, 1 October 2021 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Necmi Karul, Buried Buildings at Pre-Pottery Neolithic Karahantepe, Türk Arkeoloji ve Etnografya Dergisi, Yıl 82 22, עמ' 21-31
- ^ Hurşit YETMEN & Doğu ATEŞ, GÖBEKLİ TEPE İLE KARAHAN TEPE’NİN JEOMORFOLOJİSİ VE DOĞAL ORTAM KOŞULLARININ ERKEN NEOLİTİK DÖNEM YAŞAMI ÜZERİNDEKİ ETKİLERİ, Akademik Sosyal Araştırmalar Dergisi 9 - 123, 2021, עמ' 121-141
- ^ 12,000-Year-Old Karahantepe REVEALED to the World
- ^ Şanlıurfa Museum | Turkish Museums, Turkish Museum (באנגלית)
- ^ Ancient Artifacts of Karahan Tepe, נבדק ב-2022-05-08
- ^ ŞANLIURFA KARAHANTEPE, fromhome.turkishmuseums.com
- ^ Hugh Newman, Karahan Tepe: Stunning New Discovery of Winter Solstice Sunrise Alignment, Ancient Origins Reconstructing the story of humanity's past, 2021-12-22 (באנגלית)
- ^ 1 2 Nizar Polat, An Investigation of Ancient Water Collection and Storage Systems Near the Karahantepe Neolithic Site Using UAV and GIS, Environmental Archaeology, 2023-05-29, עמ' 1–13 doi: 10.1080/14614103.2023.2216530
