קרב ניוז'ואנג
 | ||||||||||
| אוקיו-אה המתאר את הסתערותו של קולונל סאטו | ||||||||||
| מלחמה: מלחמת סין–יפן הראשונה | ||||||||||
| תאריכים | 4 במרץ 1895 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ינגקואו, ליאונינג, סין | |||||||||
| קואורדינטות |
40°40′00″N 122°14′00″E / 40.666666666667°N 122.23333333333°E | |||||||||
| תוצאה | ניצחון יפני | |||||||||
| ||||||||||
קרב ניוז'ואנג (ביפנית: 威海衛の戦い), הנקרא גם קרב ינגקואו, נערך במסגרת מלחמת סין–יפן הראשונה מחוץ לעיר ינגקואו שבליאונינג, ב-4 במרץ 1895. בקרב לחמו כוחות האימפריה היפנית מול כוחות שושלת צ'ינג והוא הסתיים בניצחון יפני.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כיבוש העיר האיצ'נג שבחצי האי ליאודונג על ידי הדיוויזיה השלישית היפנית ב-13 בדצמבר 1894, ניסו הכוחות הסיניים לכבוש אותה בחזרה ארבע פעמים, אך כל הניסיונות נכשלו. ב-10 בינואר 1895 כבשה הארמייה היפנית השנייה את העיר גאיז'ואו, המרוחקת כ-31 קילומטרים מניוז'ואנג, וכך נקבעו קווי ההגנה של הצבא הסיני. הצבא היפני, לעומתו, עמד בפני ברירה לנוע צפונה ולתקוף את בירת המחוז מוקדן, או להמשיך מזרחה, לכיוון הבירה בייג'ינג.
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ניסיון הנפל האחרון לכבוש מחדש את האיצ'נג, נשלחה תגבורת בת 20,000 חיילים לעיר הנמל ניוז'ואנג. כוח נוסף, בסדר גודל דומה, נשלח גם לעיר ליאויאנג, הצפונית להאיצ'נג, וב-1 בפברואר קיבל המשנה למלך ליו קוניי את הפיקוד על כל הכוחות באזור.
הסינים פתחו במתקפה על האיצ'נג ב-16 בפברואר, ובה השתתפו כ-16,000 חיילים, אך ההתקפה נהדפה במחיר 150 הרוגים בצד הסיני. אולם, בעקבות הידיעה על נפילת ווייהאיוויי ב-12 בפברואר, נאלץ הפיקוד הסיני להפסיק את המתקפה. נפילת עיר הנמל החשובה פגעה פגיעה קשה במורל החיילים הסינים, ואלה החלו לערוק.
היפנים פתחו במתקפת נגד על ליאויאנג ועל ניוז'ואנג ב-28 בפברואר. בחסות הרעשה ארטילרית התקדמו כוחות הרגלים על פני חזית רחבה. המגינים הסינים החלו לסגת בצורה בלתי מאורגנת לכיוון העיר ג'ינז'ואו, וכמעט ולא העמידו התנגדות להתקדמות היפנית. מספר יחידות, תחת פיקודו של לוטננט גנרל קאצורה טרו, רדפו אחרי הסינים הנסוגים, והגיעו עד לשערי ליאויאנג ב-3 במרץ, בעוד הכוח העיקרי של הצבא היפני, שכלל את הדיוויזיות החמישית והשלישית, הגיע לניוז'ואנג ב-4 במרץ.
לאחר הרעשה ארטילרית שנמשכה כשעתיים, עזבו המגינים הסינים את ביצורי העיר ללא התנגדות, ונכנסו אל תוך העיר, שם פתחו בלוחמה עירונית, שלעיתים הגיעה לכדי קרבות פנים אל פנים. הלחימה פסקה עד שעות הלילה, ורבים מהחיילים הסינים נמלטו מבעד לקווים היפנים ואל האזורים הכפריים. כ-600 חיילים סינים נכנעו בתוך העיר, וכבעבר, הותירו הסינים מאחוריהם מצבורי נשק, תחמושת ואספקה, שנפלו שלל לידי היפנים.
בימים שלאחר נפילת העיר, כבשו הכוחות היפנים גם את המוצבים שהגנו על פתח הנמל, ובכך חיסלו כל התנגדות.
תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיבוש ניוז'ואנג סימן את סוף הלחימה ביבשת אסיה במהלך מלחמת סין–יפן הראשונה. היפנים ביצעו עוד נחיתה במחוז ג'יאנגסו, צפונית לשאנגחאי, ב-24 במרץ, והגיעו למרחק של 80 קילומטרים מהתעלה הגדולה. מצב זה הוסיף לחץ על ממשל צ'ינג בשולחן המשא ומתן, וכך היה גם כיבוש פנגחו הסמוך לטאיוואן. הסכם שימונוסקי, שסיים את המלחמה, נחתם ב-17 באפריל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שילוני, בן-עמי. יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה. הוצאת שוקן, 1997 (מהדורה מתוקנת ומורחבת 2002)
- Paine, S.C.M. The Sino-Japanese War of 1894-1895: Perception, Power, and Primacy. Cambridge University Press, 2003. ISBN 052161745-1
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קרבות במלחמת סין–יפן הראשונה | |
|---|---|
|