קרב יוטרבוג (1644)

קרב יוטרבוג

מלחמה: מלחמת שלושים השנים
תאריך	23 בנובמבר 1644
קרב לפני	קרב פרייבורג (1644)
קרב אחרי	קרב ינקאו (1645)
מקום	על יד העיירה יוטרבוג שבגרמניה
קואורדינטות	51°59′36″N 13°04′22″E
תוצאה	ניצחון שוודי
הצדדים הלוחמים האימפריה הרומית הקדושה
(למפת גרמניה מוגדלת)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני קרב יוטרבוג (למפת גרמניה רגילה)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני קרב יוטרבוג

קרב יוטרבוג נערך ביוטרבוג ב-23 בנובמבר 1644 בין שוודיה לאימפריה הרומית הקדושה, והביא לניצחון שוודי. חיל הפרשים של הצבא הקיסרי הראשי ניסה לצאת מהמצור שלו על ידי השוודים במגדבורג אך נתפס ונופץ בעיקר על ידי השוודים.

רקע

פילדמרשל לנארט תורסטנסון צעד באופן בלתי צפוי לתוך יוטלנד בספטמבר 1643 (ראו מלחמת תורסטנסון). תוך כדי פעולות שם, הצבא האימפריאלי בפיקודו של הרוזן מתיאס גאלס העז צפונה לכיוון יוטלנד כדי ללכוד שם את הצבא השוודי ולהשמידו. הקיסר קיבל פניות מדנמרק-נורווגיה לעזרה, כמו גם הבטחה שהכוחות השוודים שחוקים ולכן הם יעד קל למדי. עם זאת, מכיוון שתורסטנסון חשב על צבאו המתקרב של גאלס של כ-15,000 איש כאיום על המעוזים השוודיים החשובים בחוף הבלטי הגרמני, הוא הפך את צבאו ופנה דרומה כדי להפעיל את האויב.

גאלס ציווה על כוחותיו לבנות ולהישאר מאחורי מבנים וביצורים מדרום לנהר האיידר בהולשטיין בניסיון ללכוד את הכוחות השוודים על יוטלנד. טקטיקה זו נכשלה, שכן חייליו של תורסטנסון גברו על האויב על ידי הפלת כמה עמדות אימפריאליות והיוו איום הן על גבו של גאלס והן על האזורים האימפריאליים ששכנו דרומה יותר. הצבא הקיסרי החל לנוע דרומה. במהלך קיץ 1644, כוחותיו של תורסטנסון ניסו להעסיק את האויב הנסוג, ובסוף ספטמבר, הם הדביקו שוב את הצבא הקיסרי. גאלס הגיב בכך שהורה לחייליו לבנות עמדות הגנה חזקות ולהמתין לחיזוק מבוקש. מקום המעצר הקיסרי בברנבורג, דרומית למגדבורג, הוקף עד מהרה על ידי השוודים, שניתקו את כל האספקה לאנשיו של גאלס. בסופו של דבר, נגמר הלחם בצד הקיסרי והם התחילו לאבד אנשים ממחלות ומרעב. כשמספרים עצומים של אנשים ובעלי חיים מתו, גאלס לא ראה פתרון אחר מלבד לנטוש רבים מהחולים, את רוב הארטילריה שלו כמו גם את המטען, ולחפש הגנה על חייליו במגדבורג עצמה, במבצר של בני בריתו הסקסונים. הדפוס חזר על עצמו כאשר הכוחות השוודים הצליחו לסגור את העיר ולנתק את האספקה. בלילה אחד, הפרשים הקיסריים ניסו לפרוץ לתוך המבצר.

הקרב

המשמר האחורי של הפרשים הקיסרי בפיקודו של אדריאן פון אנקבורט נתפס קרוב לעיר יוטרבוג . הצבא כמעט נמחק ואנקבורט נשבה. הצבא השוודי לכד גם 3,500 סוסים. הפרשים הקיסריים שנותרו בפיקודו של הרוזן ברואי נמלטו בקושי לתוך לוסטיה , כולל הקצין הבכיר ביותר באסומפייר שדיווח לנסיך הבוחר הסקסוני וכן לריימונדו מונטקוקולי שדיווח לקיסר פרדיננד השלישי בלינץ ב-16 בדצמבר.

אחרית דבר

לקח זמן מה עד שהכוחות האימפריאליים במגדבורג הצליחו בפריצה. לפני כן, הם נאלצו לתת יותר אוכל לחתולים ולכלבים כאחד, מכיוון שמצבם הפך לנואש יותר. רבים מהם נטשו. רוב החיילים שהתכוונו להחליף צד ולהצטרף לכוחות השוודים נחשבו לחלשים מדי ולכן השוודים התעלמו מהם.

לאחר שקיבל קצת עזרה מקרח צף שהרס גשרים שוודים על נהר האלבה, גאלס הורה לכוחותיו לעשות מאמץ נואש לפרוץ מהכיתור השוודי. בזמן שהוא עצמו היה חולה ושהה עם החיילים החולים, הונולשטיין שהיה כפוף לו הוביל את 1,400 חיילי הרגלים הנותרים שהיו מסוגלים לצעוד, יחד עם כמה פרשים ו-12 תותחי שדה, דרך ויטנברג לבוהמיה בתחילת ינואר 1645. הם הגיעו בבטחה לפראג בפברואר. מתוך 12,000 חיילים אימפריאליים שהיו בצבאו של גאלס בקיץ 1644, חזרו כמה אלפי חיילים בשלום. כתוצאה מהפיאסקו הקשה, שוחרר גאלס מחובתו כמפקד אימפריאלי.