קורס קצינים נבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל פלוגת נבו. הסמל מורכב מהחרב ועלה הזית, סמל ארגון ההגנה המקושר אל בה"ד 1; ומהר נבו, על שמו נקרא הקורס.

קורס קצינים נבו (קק"ץ נבו) הוא מסלול קצונה בצה"ל המכשיר קציני מטה מאוכלוסיות מוגבלות ביכולתן לביצוע המסלול הסטנדרטי בבה"ד 1 (מסלול נחשון). דרישות הסף למסלול זהות למסלול קצונה "נחשון".

אל הקורס מגיעים חיילים שהתנדבו לשירות בצה"ל (פרופיל 25, 30 או 45) וחיילים בעלי מגבלות רפואיות ייחודיות וסעיפים מיוחדים בפרופיל הרפואי (כדוגמת אפילפסיה או סוכרת) אשר מגבילים את הצוערים בפעילות של עד 30 דקות מפינוי מיידי.

מטרתו המרכזית של הקורס היא ליצור הכשרה מתאימה לכלל הצוערים, ללא הבדל במגבלות הרפואיות השונות. למעשה, תוך התאמת התכנים המועברים בקורס למגבלות הרפואיות של כלל הצוערים, הקורס מתמקד בתכנים הלימודיים תוך דילוג על תכנים פיזיים, שלרוב מהווים סכנה לבריאות הצוערים. בשל כך, ייתכן שפעילות מסוימת תהיה במחזור אחד ובאחר לא (כדוגמת ניהול מטווח), אך לעיתים אותן פעילויות יכולות להיכלל בהכשרה באופן התנדבותי ואופציונלי, תוך יוזמה מהצוערים באותו מחזור, ובמתכונת של "מי שיכול – מוזמן".

אורך ההכשרה כ-8 שבועות והיא מתקיימת במתכונת של פעמיים בשנה במחזורי הקצונה של יוני ודצמבר. הכשרת "נבו" מתחילה מספר שבועות לאחר תחילתה של מגמת "מעוז" שתחתיו היא נמצאת (כך שהיא מסופחת לגדוד "חרוב" שבבה"ד 1 מטעמים לוגיסטיים), וכך שתי ההכשרות מסתיימות באותו יום, ומסתכמות באותו טקס סיום.

מהלך ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפלוגת נבו מועברים התכנים על ידי סגל ייעודי ומצטיין ממסלול "נחשון" אשר התנדב לכך, ואותו סגל נבחר בצורה פרטנית. הקורס ממוקם בקריית ההדרכה שבנגב, ומסופח לאחד הבה"דים בקריית ההדרכה (כיום בה"ד 20). בשל מיקומה הייחודי, ההכשרה נמצאת במרחק מספק ממתחם בית חולים סורוקה שבבאר-שבע.

בהווייתה, ההכשרה דינמית, מתפתחת ומתעדכנת ממחזור למחזור. לרוב, השינויים בהכשרות מתבצעים בעקבות יוזמות שונות מצד הצוערים, כך שכל הכשרה בכל מחזור מתאימה באופן ייחודי לצוערים הנמצאים בה. ההכשרה פוטרת מהעברת התכנים הפיזיים הנדרשים לקצין מטה במגמת "נחשון", כגון ניהול מטווח, נשיאת נשק לאורך ההכשרה, שבוע שטח, בוחן כושר גופני (בוחן בר-אור) ועוד. יתרה מזאת, אין הצוערים נדרשים בפעילויות של תורנויות שונות כגון שמירה, הגנת יישובים, תורנויות מטבח ועוד[1].

כלל התכנים המועברים בהכשרת "נבו" זהים לתכנים המועברים בהכשרת "נחשון", ועל כן כלל החומרים, הבחנים והעבודות משותפים בין הקורסים.

תנאי קבלה להכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המיון להכשרת נבו זהה לזה של שאר ההכשרות (למעט הדרישות הפיזיות כגון בוחן בר-אור), כך שכל חיל מבצע את ההכשרה המתאימה לו. במסגרת כלל תהליכי המיון, נדרשים המועמדים להכשרה להפיק טופס 102. במסגרת הפקת הטופס, ייתכן שיעלה כי המועמד להכשרה נדרש בבחינת המקרה הרפואי שלו באופן פרטני על ידי ענף מיו"ר. כך, התיק הרפואי שלו מועבר לענף מיו"ר, וזה נדרש לאשר את השתתפותו בהכשרת "נבו", כתלות בתקנים המתאימים[2].

התקנים למועמדי הקורס נקבעים על ידי וועדה באגף כוח אדם ולא בכל אגף לעצמו כמו בקורס רגיל.

מאחר שהקורס מתבצע במתכונת מצומצמת ורק פעמיים בשנה[3], מספר ההקצאות אליו מועט, ועל כן חל קושי נוסף בקבלה אליו (בכל מחזור יש בין 40 ל-60 צוערים בלבד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל טל, מערכת את"צ, מפטור שירות לבה"ד 1 – המסע לקק"ץ נבו, באתר בה"ד 1
  2. ^ מיכל עבר-הדני, מערכת אתר צה"ל, מה זה קק"ץ נבו?, באתר אגף כוח האדם בצה"ל
  3. ^ הסיפור של זוהר: קצין ומתנדב, באתר מתגייסים