קורה ברלינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורה ברלינר
לידה 23 בינואר 1890
הנובר, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 1942 (בגיל 51 בערך)
מאלי טרוסטינץ, אוסטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורה ברלינרגרמנית: Cora Berliner; נולדה ב-23 בינואר 1890 בהנובר, נרצחה ב-1942, ככל הנראה במאלי טרוסטינץ) הייתה כלכלנית ואשת מדעי החברה, וקורבן של המשטר הנאצי. היא הייתה חלוצה בפיתוח מושגים של עבודה סוציאלית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן נגף לזכר קורה ברלינר, רחוב אסמר (Emser Straße) 37, ברלין-וילמרסדורף

ברלינר הייתה הילדה החמישית והצעירה של מנהל בית הספר היהודי להכשרה עסקית, מנפרד ברלינר.

לאחר לימודיה כתלמידה חיצונית בבית ספר תיכון לבנים, למדה מתמטיקה, מדעי המדינה ומדעי החברה באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת היידלברג, וסיימה את לימודיה ב-1916 בהצטיינות. נושא עבודת הגמר שלה היה "ארגון הנוער היהודי בגרמניה: תרומה לסיווג טיפול בנוער ותנועת הנוער". משנת 1919 עבדה עבור השלטון העירוני בברלין-שנברג, ובשנים 1910–1924 הייתה סגנית איגוד מועדוני הנוער היהודי, בו הייתה מאוחר יותר מנהלת עסקים ומנהלת ביצוע בהיידלברג. שם הרצתה בנושא "העובדת הסוציאלית בעירייה" ב-1918. ב-1919 הפכה לעובדת מדינה במשרד הכלכלה, לחברת מועצה ב-1923 ואחת מראשות משרד הכלכלה ב-1923.

ב-1927 נסעה ללונדון כיועצת למחלקה הכלכלית של שגרירות גרמניה. ב-1930 הפכה לפרופסור לכלכלה במכון להוראת עסקים בברלין. ב-1933 איבדה את תפקידה בשירות המדינה והייתה לחברת חובה בהתאחדות הארצית של היהודים בגרמניה, שם הפכה לראש המחלקה להגירה, מפקחת על הכשרת מורים וסגנית יו"ר הסתדרות הנשים היהודיות. היא דחפה להקמת מוסד להכשרת גננות יהודיות ולרפורמה חברתית ולקביעת עבודה סוציאלית כדיסציפלינה אקדמית, במודל של אליס סלומון.

בקיץ 1939 ביקרה ברלינר בשוודיה על מנת לסייע למנהיגים היהודים המקומיים לנהל משא ומתן עם השלטונות השוודים לשם קליטת פליטים יהודים נוספים מגרמניה הנאצית וכן לארגן מחנה פליטים בשוודיה. עם זאת, חזרה לעבודתה בגרמניה לפני 25 ביולי, כאשר פג תוקף הוויזה השוודית שלה. [1]

ב-26 ביוני 1942 גורשה למינסק עם עובדים נוספים של ההתאחדות הארצית. מעט ידוע על ימיה האחרונים, אך ככל הנראה נרצחה במאלי טרוסטינץ. אבן זיכרון מנציחה את חייה בבית העלמין היהודי בהנובר. חלק מהמסמכים שלה כלולים בארכיון אידה זלה (Ida-Seele-Archive).

רחוב קורה ברלינר, ברלין

רחוב ליד אנדרטת השואה בברלין-מיטה נקרא על שמה, וכך גם שביל רגלי בין בית האופרה של האנובר לאנדרטה לזכר השואה.

ברלינר לא נישאה ולא היו לה ילדים, אבל יש לה קרובי משפחה, כולל 21 נינים ואחיינים בארצות הברית. [2]

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Organization of the Jewish Youth in Germany: a Contribution to the Classification of Jewish Aid and Jewish Movements. Online Version
  • Women's Emigration, in "Jewish News" 1939, Nr. 56 (July 14, 1939, pg. 2). Online version

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hugo Maier (ed:) Who is who der Sozialen Arbeit, Freiburg im Breisgau : Lambertus 1998 ISBN 3-7841-1036-3
  • M. Berger: Wer war... Cora Berliner?, in: Sozialmagazin, 24, 1999, pg. 6 ff.
  • Sibylle Quack: Cora Berliner, Gertrud Kolmar, Hannah Arendt. Straßen am „Denkmal für die ermordeten Juden Europas“ ehren ihr Andenken. Hentrich: Berlin 2005 ISBN 3-938485-12-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורה ברלינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rudberg, Pontus, The Swedish Jews and the Holocaust, Abingdon & New York 2017, pp. 125-129.
  2. ^ Schröter, Lorenz (13 בפברואר 2020). ""Klaras Schrank" …Auf der Suche nach den Erben von NS-Raubkultur (Klara's Closet" ... In search of the heirs of Nazi loot)". radiohoerer. Dlf/NDR 2020. {{cite web}}: (עזרה)