קונסטנטי לאשצ'קה

קונסטנטי לאשצ'קה
Konstanty Laszczka
לידה	3 בספטמבר 1865; Makówiec Duży, רפובליקת פולין
פטירה	23 במרץ 1956 (בגיל 90); קרקוב, רפובליקת פולין
מקום קבורה	בית הקברות ראקוביצקי
זרם באמנות	סימבוליזם
פרסים והוקרה	זרי דפנה אקדמיים מוזהבים; מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה; מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה; עשור להשבת עצמאות פולין
צאצאים	Bogdan Laszczka

קונסטנטי לאשצ'קה (בפולנית: Konstanty Laszczka‏; 3 בספטמבר 1865 – 23 במרץ 1956) היה פסל, צייר, גרפיקאי פולני, פרופסור ורקטור האקדמיה לאמנויות יפות של יאן מטייקו בקרקוב.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשצ'קה נולד למשפחה חקלאית גדולה במסוביה, בנם של אנטוני לאשצ'קה ואשתו קטרז'ינה, מכפר קופצה. כישרונו התגלה לראשונה על ידי בעלי האדמות, שנתנו חסות ללימודי האמנות בוורשה בשנת 1885 בהדרכתם של יאן קרינסקי ולודוויק פירוביץ'.

זמן קצר מאוחר יותר קיבל לאשצ'קה מלגה מטעם ה"אגודה הפולנית לאמנות חזותית" ונסע לפריז בשנת 1891. בעודו בצרפת, הוא למד באקדמיה לאקול נשיונל סופייר דה ביו-ארט. הוא קיבל הוראות מאמנים כמו ז'אן-אנטואן מרסי וז'אן ליאון ז'רום. הוא היה מעורב גם בתנועת האמנויות של פולוניה הצרפתית. בשנת 1897 חזר לאשצ'קה לפולין והפך למורה בוורשה.

בשנת 1899, בהזמנתו של הצייר יוליאן פלאט, התיישב לאשצ'קה בקרקוב שם הפך לפרופסור באקדמיה לאמנויות. בשנים 1900–1935 הוא היה מנהל מחלקת הפיסול שם.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בקרקוב, קונסטנטי לאשצ'קה התיידד עם סטניסלב ויספיאנסקי וליאון ויצ'ולקובסקי. הוא היה אחד החברים המייסדים של אגודת האמנים הפולנים אגודת שטוקה, עם הפילוסופיה האסתטית של תנועת פולין הצעירה. בין תלמידיו היו: סטניסלב ג'קובסקי, בולסלאב ביגאס, פרנצ'ישק מנצ'ינסקי ואולגה נייבסקה, בין היתר.^[2] בשנים 1900–1910 הוא גם שיתף פעולה כמעצב גרפי ופסל עם מפעל הקרמיקה של יוזף נידויצקי בדבניקי הסמוכה. בנו, בוגדן לאשצ'קה, הפך לאדריכל ופעיל של חברת הטטרה הפולנית.

לאשצ'קה נפטר בקרקוב בסוף התקופה הסטליניסטית ונקבר שם בבית הקברות ברקוביצקי.

בעבודתו קונסטנטי לאשצ'קה הלך אחרי מורו הפסל הצרפתי אוגוסט רודן. ^[3] ההשפעה ניכרת ביותר בסדרה של פיסולי עירום נשי, מפוסלים סביב תחילת המאה ומבוססים על נושאים סימבוליים.^[4]^[5] הפסל הקדום ביותר שנקרא "זימה" נוצר בשנת 1895. מאוחר יותר, לאשצ'קה יצר יותר עירומים נשיים המביעים רגשות, כמו "צער"בשנת 1901, ו"זסמוקונה "(המום בעצב) 1901–1902.

הקשר שלו עם תנועת האר-נובו נבע מפסלים כמו "לנצח" בין השנים 1896–1897, "נוסטלגיה" (1903) ו - בהשראת אדוורד מונק - "הצעקה" מ -1902. הוא התמקד בעיקר בפיסול, אך גם צייר דיוקנאות, עיצב מדליות, מדליות דיוקנאות ולוחות מדי פעם.

בתקופה המאוחרת של הקריירה האמנותית שלו הוא התחיל להתעניין בקרמיקה, עם נושאים השואבים נושאים דתיים, עממיים ובעלי חיים.