קול למתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קול למתים
Speaker for the Dead
מידע כללי
מאת אורסון סקוט קארד
שפת המקור אנגלית
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה אופוס
הוצאה בשפת המקור 1986
מקום הוצאה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2001, 1994 בעברית
מספר עמודים 294 (מהדורה שנייה)
פרסים
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1987)
  • פרס קורד לסביץ (1989)
  • פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (1987)
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (2 במאי 1987) עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם המשחק של אנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא קסנוסייד עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002326715
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"קול למתים" (1986, באנגלית: Speaker for the Dead מילולית: דובר עבור המתים. בתרגומים מאוחרים יותר נקרא "דובר למתים") הוא ספר מדע בדיוני, השני בסאגה שנפתחה בספר "המשחק של אנדר", מאת אורסון סקוט קארד. הספר זכה בפרס הוגו לשנת 1987 ובפרס נבולה.

הספר מתאר כוכב לכת שיושב על ידי בני אדם זה עתה, ואשר קיים בו מין תבוני - השני עמו נפגש האדם, 3,000 שנה לאחר שהאנושות השמידה את המין התבוני הראשון בו נתקלה. בין המתיישבים לבין החייזרים התבוניים ילידי הכוכב מתקיים מגע מוגבל מאוד, ואלה גם אלה מניחים הנחות יסוד שגויות לגבי הצד השני, הנחות שגורמות להם להביא את הגזעים אל סף התנגשות. אל הכוכב מגיע "דובר עבור המתים", אשר מפענח את דרכיהם וכוונותיהם של שני הצדדים ובכך מונע מלחמה, שעלולה להסתיים בהשמדה שניה של מין תבוני עמו נפגש האדם.

הספר בוחן כמה היבטים של החברה האנושית - ציות לחוקים ומקומם בחברה, תפקיד הנישואים ותופעות של אורתודוקסיה, תוך הצגה של התנהגות אנושית במצבים המערערים על התפישות המקובלות של אלו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום "מלחמת הבאגים" ולאחר שהביא להשמדה של גזע חוצנים שלם (ה"פורמיקים"), כותב אנדר וויגין שני ספרים בשם העט 'דובר עבור המתים'. הספרים מובילים ליצירת סוג חדש של דמות דתית: "דוברים עבור המתים". הדוברים לומדים את קורות חייו של המת ולאחר מכן מספרים לקהילה את סיפור חייו כפי שהוא עצמו הבין אותם, ללא ניסיון לייפות מצד אחד או להסתיר מצד שני. אנדר העביר את רוב חייו המוקדמים בנדידה בין מושבות שונות עם אחותו, ולנטיין, על מנת למצוא עולם שבו תוכל מלכת הכוורת אותה הוא נושא עימו לגדול ולהשיב לתחיה את גזע הבאגים. בשל היחסות, מעט מאוד זמן עבר עבור אנדר, בעוד שעל רוב האנושות עברו אלפי שנים.

במהלך שלושת אלפי השנים שלאחר תום המלחמה, יישבה האנושות מספר רב של כוכבים. בכוכב הלכת המכונה "לוזיטניה", נמצא גזע תבוני נוסף, הפקיניוס (שבשל דמיונם לחזיר הבית מכונים "חזרזירים"). כלקח מהשמדת הבאגים, מחליט "הקונגרס הבינכוכבי" השולט על האנושות לנקוט בגישה שתמנע מגע "מזהם" בין בני אדם ובין הפקיניוס. המושבה היחידה על הכוכב, "מילאגר", מוקפת בגדר, ורק שני הקסנולוגים, פיפו וליבו (שהם אב ובנו) הורשו לחקור את הפקיניוס, על מנת להניח לתרבותם להתפתח ללא הפרעה או השפעה זרה.

מעט לאחר ההתיישבות בכוכב, המושבה נתקפה בנגיף ה"דסקולדה", שהרג רבים מהמתיישבים עד שנמצאה לו תרופה.

מהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוביניה, שהוריה גילו את התרופה לנגיף אך בעצמם נספו במגיפה, אומצה בידי הקסנולוגים פיפו וליבו, והוכשרה כקסנוביולוגית. לאחר שפיפו נמצא מת לאחר מה שנראה כהוצאה להורג בעינויים, מזמנת נוביניה "דובר עבור המתים" כדי שידבר את פיפו. אנדר, הנמצא באותה עת על כוכב הלכת הקרוב ביותר ללוזיטניה (במרחק 22 שנות אור), מחליט להיענות להזמנה.

עד שאנדר מגיע, חולפות 22 שנים בלוזיטניה, ואירועים מאוחרים יותר גרמו לאחרים נוספים לקרוא לדובר. כאשר אנדר נוחת מסתבר לו כי ארבע שנים לפני הגעתו נרצח ליבו באותה צורה מחרידה כמו אביו לפניו, וזמן קצר לפני הגעתו, נפטר מרקאו ריברה, בעלה של נוביניה, וביתו קוראת לדובר לספר על חייו. אנדר מגלה כי במהלך השנים שעברו הקימה נוביניה משפחה עם ריברה, אך המשפחה אומללה בצורה קיצונית וילדיה מפגינים התנהגות המעידה על מצוקה נפשית קשה.

אנדר מבין כי מקרי המוות ומצוקת ילדי המשפחה עשויים להיות קשורים זה לזה, אך כשהוא מנסה לחקור זאת הוא נתקל בהתנגדות ובחוסר שיתוף פעולה מצד תושבי מילאגר הקתולים, המוסתים נגדו על ידי הבישופ פלגרינו בטענה שדוברים עבור המתים הם בהכרח כופרים.

אנדר מתחיל בחקירת מקרי המוות, כאשר הוא מתגבר על התנגדות הקהילה מחד, ומשפחתה של נוביניה מאידך. לצורך כך הוא נעזר בג'יין - בינה מלאכותית סודית המוכרת רק לו. ג'יין, מצדה, מבינה כי היא עומדת בדרכו של אנדר להקים משפחה, ויוזמת שרשרת אירועים שתהפוך את הקונגרס הבינכוכבי לאויב משותף של אנשי לוזיטניה ואנדר, ובכך תאפשר לאנדר להתחתן עם נוביניה. כתוצאה מפעולותיה של ג'יין נוקט הקונגרס בפעולות שמשמעותן ביטול צפוי של מושבת לוזיטניה.

אנדר מבין כי המפתח לכל האירועים הוא המחקרים שנערכו במהלך השנים בנושא הפקיניוס, והפקיניוס עצמם. הפקיניוס, מצדם, לוחצים על הקסנולוגים הנוכחים (מירו בנה של נוביניה, ואואנדה בתו של ליבו) לאפשר להם להפגש עם הדובר עבור המתים, בידיעה שזהו הדובר המקורי. הפקיניוס, שחשים שהמושבה האנושית על לוזיטניה מסכלת את עתידם, מצפים מהדובר שיסיר את המכשולים מדרכם.

אנדר אכן יוצא לדבר עם הפקיניוס, מהלך שמשמעותו מרד בקונגרס הבינכוכבי, שנעשה בהסכמה עם הנהגת לוזיטניה. אנדר "שובר את כל הכללים" - הן של הקסנולוגיה והן של הפקיניוס עצמם ומנהל עמם משא ומתן, שבסיומו נחתם חוזה בין בני האדם לבין הפקיניוס שיאפשר לשני המינים לחיות בשלום זה עם זה על פני לוזיטניה.

כחלק מההסכם, משיב אנדר לחיים את גולם מלכת הכוורת שנשא עמו, ובכך פותח פתח לקיומו של מין תבוני שלישי על לוזיטניה.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אֶנדֶר - הפרוטגוניסט. אנדר הוא גאון, בעל יכולת יחודית לראות את העולם מנקודת מבטו של האחר. עקב נסיעותיו המרובות במהירות האור, גילו רק 35, בזמן שעל שאר האנושות עברו 3,000 שנה. במהלך שנים אלו הוכפש שמו של אנדר כרוצח אכזרי שהשמיד גזע תבוני שלם, ואנדר חוזר לשמו המקורי, אנדרו, על מנת שלא יזוהה. שלא בכוונה, יצר אנדר את התופעה של דיבור עבור מתים ובעשותו זאת הוא מנסה למצוא לעצמו כפרה על השמדת הפורמיקים. במהלך שנות נדודיו לא יצר אנדר קשר אישי עם שום אדם אחר, וחברתו הקרובה היחידה היא אחותו וולנטיין, אשר נדדה עמו כל השנים אך לא המשיכה עמו ללוזיטניה.
  • נוֹבִינְיָה - בתם של גוסטו וסידו, הקסנולוגים שהצילו את מושבת לוזיטיניה במחיר מותם שלהם. היא ילדה מבריקה, שלטראומה של איבוד הוריה ושלושת אחיה במגיפה (בהיותה בת 5) מצטרף ריחוק חברתי משאר בני גילה, הן בשל הילת הקדוּשה הרובצת מעל משפחתה, והן בשל יכולותיה האינטלקטואליות ודחייתה את האמונה הקתולית. בהיותה בת 13 מוסמכת כקסנוביולוגית ונלקחת כמתלמדת תחת חסותו של פּיפּו, לצד בנו ליבּו. לאחר הירצחו של פיפו נקלעת נוביניה לקונפליקט עז, המוביל אותה לנישואים כושלים ולהרס משפחתה.
  • גֶ'יין - בינה מלאכותית אשר מנטרת את כלל הפעילות האנושית. ג'יין נוצרה במקרה, והאנושות אינה מודעת לקיומה - היא גילתה עצמה לאנדר בלבד, בתקווה שהוא יוכל לתווך אותה לאנושות. ג'יין שולטת שליטה מוחלטת בכל המחשבים ביקום ובעלת כוח חישוב כמעט אינסופי, ומאפשרת לאנדר גישה לכל מידע שנמצא במדיה מגנטית.
  • מִירוֹ - בנם הבכור של נוביניה ומרקאוֹ. מירו מהווה את העוגן של אחיו במצוקתם. לאחר מותו של ליבּו מקבל את תפקיד הקסנולוג של המושבה. גם מירו מדען מבריק, אך טיפוס לא-צייתן. מירו מהדק את הקשר עם הפקיניוס תוך הפרה ביודעין של הכללים שקבע הקונגרס הבינכוכבי, כיוון שאינו יכול להשאר אדיש למצוקתם.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייזרים

  • מלכת הכוורת - גולם פורמיקי בו טמונה האפשרות היחידה להשבת גזע הפורמיקים לחיים. היא מסוגלת לדבר עם אנדר במעין טלפתיה, ועם הגיעם ללוזיטינה גם עם עצי האב.
  • אדם - חזרזיר, מוביל את המגעים של החזרזירים עם מירו ואואנדה, ולאחר מכן עם אנדר.

משפחת ריברה

  • מרקָאוֹ - בעלה של נוביניה, את מותו נקרא אנדר לדבר. מרקאו היה חריג בגודלו ובכוחו כבר בילדותו, ובשל כך סבל מהתעללות מצד ילדים אחרים. אך נשא מחלה גנטית שהובילה למותו בגיל צעיר. מרקאו היה בעל מכה, אך לא נהג באלימות כלפי ילדיו אם כי היחסיו עימם היו מעורערים לחלוטין.
  • אוֹלהָדוֹ - בנם הרביעי של נוביניה ומרקאו, בן 12 במות אביו. אולהדו נפגע בתאונה ואיבד את מאור עיניו ונעזר בתותב הכולל מצלמה על מנת לראות, וכך מקליט כל דבר שהוא רואה. גם אולהדו בעל אינטיליגנציה גבוהה המתבטאת ביכולות טכניות והתמחות במחשבים.
  • אֶלָה - בתם השניה של נוביניה ומרקאו, בת 18 במות אביה. מתמחה כקסנוביולוגית תחת השגחת אמה.
  • גרֶגוֹ - בנם הצעיר של נוביניה ומרקאו, בן 6 במות אביו. פגוע נפשית הן מהיחסים הקשים בין הוריו והן ממות אביו, פגיעה שבאה לידי ביטוי בהתנהגויות אלימות.

קסנולוגים

  • פִּיפּוֹ - קסנולוג המושבה לאחר מותם של גוסטו וסידה. לוקח את נוביניה תחת חסותו בהכשרתה כקסנוביולוגית ומהווה עבורה דמות אב חלופית. מותו מידי החזרזירים מתחיל את שרשרת האירועים העיקרית של הסיפור.
  • לִיבּוֹ - בנו של פיפו, בן זוגה של נוביניה ואהוב ליבה. מחליף את פיפו כקסנולוג לאחר מותו, וחונך את מירו ואואנדה כמתלמדים. מת מידי החזרזירים בעת שאנדר היה במסעו ללוזיטניה, 4 שנים לפני מות מרקאו.
  • אוֹאָנדַה - בתו של ליבו ואהובתו ושותפתו לעבודה של מירו.

הנהגת המושבה

  • בוסקיניה
  • פרגרינו
  • דום קריסטו

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת מהדורת 2021

הספר יצא לאור לראשונה לעברית בשנת 1994, בהוצאת אופוס בתרגום בועז וייס, ונקרא "קול למתים".[1] בשנת 2021 יצאה מהדורה מחודשת ומתוקנת בה נקרא הספר "דובר למתים", שצורפה אליה הקדמת המחבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קול למתים, באתר OCLC (באנגלית)
  • דובר למתים - המהדורה המחודשת, באתר אופוס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]