קוטל יתושים
קוטל יתושים (נקרא לעיתים: קטלן) הוא מכשיר חשמלי המושך וקוטל חרקים מעופפים הנמשכים לאור אולטרה סגול (אך לא יתושים, למרות שמו). מקור אור כדוגמת נורה פלואורסצנטית או LED אולטרה סגולים מושכים את החרקים לתוך המכשיר והם מחושמלים ברשת מתכת המחוברת למקור מתח חשמלי דוגמת שנאי מתח גבוה או סוללות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיליון אוקטובר 1911 של מגזין הטכנולוגיה Popular Mechanics, הוצג דגם ראשון של מלכודת זבובים חשמלית, הכוללת את המאפיינים של קוטל היתושים המודרני. הדגם היה אפקטיבי אולם יקר לייצור ולכן לא נכנס לייצור סדרתי. קוטל היתושים הראשון שנכנס לייצור סדרתי הומצא ב-1934 על ידי ויליאם פולמר והריסון צ'אפין[1].
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוטל יתושים טיפוסי עשוי מרשת מגן פלסטית או מתכת מוארקת, על מנת למנוע מבני אדם או חיות נגיעה ברשת המתכת הפנימית, המחוברת למקור המתח החשמלי, ובכך מגינה מהתחשמלות. בתוך רשת המתכת הפנימית מצוי מקור אור המושך אליו את החרקים המעופפים. מקור האור יכול להיות נורה פלואורסצנטית אולטרה סגולה, הנראה בעיני החרקים ומושך אותם. ברגע שהחרק נמשך אל תוך הקוטל ונוגע ברשת המתכת החשמלית, הוא מחושמל ומת[2]. גובה המתח העובר בתוך הרשת החשמלית מגיע למתח של 2,000 וולט - מתח המספיק כדי לפגוע בחרקים, מבלי לפגוע בבני אדם, למעט מכת חשמל קטנה ולא מזיקה.
קוטל יתושים ידני[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על קוטלי היתושים המחוברים למקור מתח גבוה, קיימים גם קוטלי יתושים ידניים, המקבלים את מקור המתח שלהם מסוללות. הקוטלים הידניים מעוצבים בדרך כלל כמחבט טניס וכוללים כפתור הפעלה שמזרים חשמל בזמן שלוחצים עליו, לרשת מתכת המצויה בין שתי רשתות מתכת חיצוניות. החרק המעופף שנלכד בין הרשתות, סוגר בגופו את המעגל החשמלי, ולפיכך מת.
חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפקטיביות מועטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוטלי יתושים חשמליים המושכים את החרקים באמצעות מקור אור נמצאו כחסרי יעילות בקטילת חרקים עוקצים, ובכלל זה יתושים. הקוטלים מושכים בעיקר מיני זבובים וחרקים אחרים לא מזיקים[3]. במחקר שנערך נמצא כי בעונת הקיץ, מתוך 13,789 חרקים שנקטלו על ידי קוטל יתושים אחד, רק 31 מהם היו חרקים עוקצים. יתושים נמשכים לפליטות פחמן דו-חמצני ואדי מים, הנפלטים בתהליך הנשימה של היונקים, ולא לאור אולטרה סגול[4]. בשל עובדה זו, חלק מהיצרנים החלו לייצר קוטלים הפולטים פחמן דו-חמצני ופתיון המכיל את החומר הכימי אוקטנול, המדמה את ריח גופו של האדם.
פיזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקר שנערך בארצות הברית, נמצא כי קוטלים חשמליים עשויים לפזר חלקים מגופם של החרקים במהלך ההתחשמלות. החלקים עשויים להתפזר ברדיוס של 2 מטרים מהקוטל. חלקים אלה מזוהמים לעיתים על ידי וירוסים ובקטריות העלולים להזיק לאדם, שעשוי לשאוף אותם[5]. מנהל המזון והתרופות האמריקאי ממליץ כי קוטלי יתושים לא יונחו בקרבת מזון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשד לין, המטרה: לא להיעקץ, מדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 באוגוסט 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ USPTO, Insect exterminator
- ^ Craig Freudenrich, Ph.D., How Bug Zappers Work
- ^ Donald Lewis, Bug Zappers are Harmful, Not Helpful
- ^ Donald Lewis, Bug Zappers are Harmful, Not Helpful
- ^ James E. Urban, A. Broce, Killing of Flies in Electrocuting Insect Traps Releases Bacteria and Viruses, Current Microbiology October 2000, Volume 41, Issue 4, pp 267-270