קוטון פיטסימונס
 | |
| פיטסימונס בשנת 1974 | |
| לידה |
7 באוקטובר 1931 האניבל, מיזורי, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 2004 (בגיל 72) פיניקס, אריזונה, ארצות הברית |
| עמדה | מאמן |
| מכללה | אוניברסיטת מידווסטרן |
| היכל התהילה | נבחר כ"תורם" בשנת 2021 |
| קבוצות כמאמן | |
|
1958–1967 1968–1970 1970–1972 1972–1976 1977–1978 1978–1984 1984–1986 1988–1992 1996 |
מכללת מוברלי אוניברסיטת המדינה של קנזס פיניקס סאנס אטלנטה הוקס באפלו ברייבס קנזס סיטי קינגס סן אנטוניו ספרס פיניקס סאנס פיניקס סאנס |
| הישגים כמאמן | |
| 2 זכיות בפרס מאמן העונה ב-NBA (1979, 1989) | |
לוול "קוטון" פיטסימונס (באנגלית: Lowell "Cotton" Fitzsimmons; 7 באוקטובר 1931 – 24 ביולי 2004) היה מאמן כדורסל אמריקאי, אשר אימן בליגת ה-NBA בין השנים 1970–1996. זכה פעמיים בתואר מאמן השנה, בעונות 1979 ו-1989. מאזנן הכולל של קבוצות ה-NBA אותן אימן לאורך הקריירה הוא 832 ניצחונות לעומת 775 הפסדים (51.8%) בעונה הסדירה, ו-35 ניצחונות לעומת 49 הפסדים (41.7%) בשלב הפלייאוף.[1] לאורך הקריירה אימן ב-1,607 משחקי NBA בסך הכול, אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום השישי בתולדות הליגה.[2]
בשנת 2021 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל, בתור "תורם לכדורסל".
נעורים וקריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטסימונס נולד בעיר האניבל שבמיזורי, וגדל בבאולינג גרין הסמוכה. בגיל 10 זכה לכינוי "קוטון" (באנגלית: Cotton, כותנה) על ידי חבריו לכיתה, בשל שיער ראשו אשר דמה לסיבי כותנה. בסיום לימודיו התיכוניים עבד במפעל לייצור לבנים, וכן שיחק כדורסל בליגת חובבים ושימש כשופט במשחקי ליגות תיכונים.[3][4]
בשנת 1952 החל ללמוד ב"מכללת האניבל-לגראנג'", ולאחר שנה אחת עבר לאוניברסיטת מידווסטרן אשר בוויצ'יטה פולס, טקסס. ב-3 עונותיו כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה קלע 13.3 נקודות בממוצע למשחק.[3]
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליגת המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1958 מונה למאמן קבוצת הכדורסל של "מכללת מוברלי" אשר במיזורי. פיטסימונס נשאר בתפקיד זה במשך 9 עונות, ולאורך התקופה רשמה הקבוצה מאזן ניצחונות חיובי 223–59. בשתי העונות האחרונות זכתה מוברלי באליפות ליגת ה-NJCAA – הליגה הבכירה בארצות הברית למכללות קהילתיות, מכללות מדינה ומכינות קדם-אקדמיות.[4]
לקראת עונת 1967/1968 מונה לעוזר מאמן בקבוצת אוניברסיטת המדינה של קנזס ("קנזס סטייט"), תחת המאמן טקס וינטר הנודע כממציא התקפת המשולש. בעונה העוקבת החליף פיטסימונס את וינטר כמאמן הראשי של הקבוצה, והוביל אותה למאזן 14–12. בעונתו השנייה והאחרונה בקנזס זכתה הקבוצה באליפות מחוז ה-"Big Eight", אך הודחה מטורניר אליפות המכללות כבר בשלב שמינית הגמר (Sweet Sixteen), כשהפסידה מול אוניברסיטת המדינה של ניו מקסיקו.[5]
בליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1970 החליף פיטסימונס את ג'רי קולנג'לו כמאמן הראשי של פיניקס סאנס, לקראת עונתה השלישית בליגת ה-NBA.[6] בשתי עונותיו בפיניקס הציגו הסאנס יכולת טובה עם 48 ו-49 ניצחונות, בהתאמה, אך בשתיהן הקבוצה לא העפילה לפלייאוף בשל חוזקן של קבוצות מחוז ה-Midwest בו שיחקה. השחקנים הבולטים של הקבוצה באותה תקופה היו קוני הוקינס, דיק ואן ארסדייל ופול סיילאס.
בעונת 1972/1973 החליף את ריצ'י גארין כמאמן אטלנטה הוקס. באותה עונה העפילו ההוקס לשלב הפלייאוף בפעם ה-11 ברציפות, בהובלת פיט מרוויץ' ולו הדסון, אך בכל שלוש העונות הבאות של פיטסימונס רשמה אטלנטה מאזן ניצחונות שלילי ונותרה מחוץ לפלייאוף.
באוגוסט 1977 מונה למאמן קבוצת באפלו ברייבס, ואת עונתו היחידה בתפקיד סיימו הברייבס עם המאזן השני מהסוף בליגה, 27–55. בעונה העוקבת עבר המועדון לסן דייגו, ושינה את שמו ל"סן דייגו קליפרס".
לקראת עונת 1978/1979 עבר לאמן את קנזס סיטי קינגס, אשר סיימה את העונה במקום השני באזור המערבי, עם מאזן 48–34. רכז הקבוצה פיל פורד זכה בתואר רוקי העונה, ופיטסימונס עצמו זכה בתואר מאמן העונה לאחר שהקינגס רשמו שיפור של 17 ניצחונות לעומת העונה הקודמת. בפלייאוף 1979 הודחה קנזס סיטי בחצי גמר המערב, על ידי פיניקס סאנס. בעונת 1980/1981 העפילו הקינגס לגמר האזורי, לראשונה מזה 17 שנים, אך הפסידו מול יוסטון רוקטס בתוצאה 1–4. בארבע מתוך שש עונותיו כמאמן הקינגס העפילה הקבוצה לפלייאוף, ולאורך התקופה רשמה מאזן כולל של 248 ניצחונות ו-244 הפסדים.
בין השנים 1984–1986 אימן את סן אנטוניו ספרס, ובשתי העונות הודחה הקבוצה בסיבוב הפלייאוף הראשון.
בשנת 1988 חזר לאמן את פיניקס סאנס,[3] אשר רשמה תחתיו שיפור של 27 ניצחונות לעומת העונה הקודמת והשיגה את המאזן השני בטיבו באזור המערבי (55–27), בהובלת קווין ג'ונסון (השחקן המשתפר של העונה), אדי ג'ונסון (השחקן השישי של העונה) וטום צ'יימברס. בסיום העונה זכה פיטסימונס פעם נוספת בפרס מאמן העונה, ובכך הפך למאמן הרביעי בתולדות הליגה שזוכה בתואר פעמיים. בפלייאוף 1989 הפסידו הסאנס בגמר המערב מול לוס אנג'לס לייקרס (0–4), ובעונה הבאה רשמו הישג זהה, כאשר הפסידו בגמר המערב מול פורטלנד טרייל בלייזרס (2–4). בעונות 1991 ו-1992 העפילה הקבוצה לפלייאוף מהמקום הרביעי במערב, אך לא הצליחה לשחזר את הישג ההעפלה לגמר האזורי.
בקיץ 1992 פרש פיטסימונס מאימון, והצטרף לצוות הניהולי של פיניקס כסגן הנשיא לענייני כדורסל, תחת ג'רי קולנג'לו.[3] באותו הקיץ סייע בצירופו לקבוצה של צ'ארלס בארקלי, אשר הוביל את הסאנס לגמר ה-NBA וזכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בינואר 1996 חזר פיטסימונס לאמן את הקבוצה בפעם השלישית, כאשר מונה למחליפו של פול וסטפאל. הסאנס סיימו את עונת 1995/1996 עם מאזן 41–41, והפסידו בסיבוב הפלייאוף הראשון. לאחר שפתח את העונה העוקבת עם 8 הפסדים רצופים, התפטר פיטסימונס מתפקידו ופרש מאימון באופן סופי.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 ביולי 2004 נפטר פיטסימונס מסרטן הריאה, בגיל 72.[7][8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות האימון של פיטסימונס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ אחרי ביל פיץ', דיק מוטה, לני וילקינס, ג'ק רמזי וג'ין שו.
- ^ 1 2 3 4 ברוך השב קוטון, באתר פיניקס סאנס, 29 באוגוסט 2013
- ^ 1 2 השורשים של קוטון, באתר פיניקס סאנס, דצמבר 1988
- ^ סטטיסטיקות האימון של פיטסימונס בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ Cotton: Been There, Won That, באתר ניו יורק פוסט, 9 ביוני 2004
- ^ ההודעה על פטירתו של פיטסימונס, באתר eastvalleytribune.com, 24 ביולי 2004
- ^ ההודעה אל פטירתו של פיטסימונס, באתר וושינגטון פוסט, 25 ביולי 2004
| מאמן השנה ב-NBA | |
|---|---|
|
