קדש (יששכר)
קֶדֶשׁ שבנחלת שבט יששכר מזוהה עם תל אבו קודֵיס[1], כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.
קדש (יששכר) מופיעה בספר יהושע כאחת מ-31 הערים אותן כבש יהושע (יהושע, י"ב, כ"ב). ברשימה זו היא מופיעה אחרי תענך ומגידו. לאחר מכן הייתה קֶדֶשׁ חלק מנחלת יששכר ונמסרה כעיר לויים לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם: ”לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם ... וּמִמַּטֵּה יִשָׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ, אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ” (דברי הימים א', ו', נ"ז).
בפסוק המקביל בספר יְהוֹשֻׁעַ, העיר נקראת בשם "קִשְׁיוֹן": ”וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ” (יהושע, כ"א, כ"ח). יש המפרשים לכן שמדובר באותו מקום, או במסורות זיהוי שונות, או בשיבוש שחל באחת או בשתי הרשימות[2][3].
למרות קרבתה למגידו, אין קשר בינה לבין קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינועם, המזוהה בח'ירבת קדיש שממזרח לפוריה. ואולם ייתכן כי היא העיר קדש, הסמוכה למקום מושבה של יעל אשת חבר הקיני: ”וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה, ויט אוהלו עד אילון בצעננים אשר את קדש” (שופטים, ד', י"א).
כמו כן, אין לבלבל בין קדש שבנחלת שבט יששכר לבין קדש שבגליל העליון, המכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" (יהושע, כ', ז'), קדש זו מזוהה בגן הלאומי "תל קדש", כשני ק"מ ממערב לצומת ישע.
הארכאולוגים אפרים שטרן ויצחק בית אריה ערכו במקום חפירה בשנת 1968 מטעם אוניברסיטת תל אביב, ובה נתגלו שכבות יישוב אחדות, ביניהן ארבע שכבות שונות מתקופת הברזל, ששתיים מתוכן חרבו כתוצאה ממלחמות. באחת משכבות אלו נתגלה מזבח קטורת ולו ארבע קרנות, עשוי אבן גיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרים שטרן, "תל קדש", האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 4, עמ' 1347–1348
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צבי גל, רמת יששכר: התישבות קדומה באזור שולים, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ם, עמ' 96
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על קֶדֶשׁ, כרך ז', עמ' 39
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על קִשְׁיוֹן, כרך ז', עמ' 281