קבר הרמב"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קבר הרמב"ן הוא שמם של מספר אתרים ברחבי ארץ ישראל, מקום קבורתו המדויק של רמב"ן לא ידוע, אך ככל הנראה הוא בסביבות הר הכרמל.

פטירת רמב"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאריך האחרון הידוע בחיי רמב"ן הוא 1269, בשנה זו נשא דרשה בעכו, לאחר מכן לא ידועים פרטים עליו בכלל[1] וכנראה נפטר בסביבות שנה זו.

הרמב"ן כותב בערך בשנת 1267 באגרתו לבנו נחמן שבגירונה, ”בירושלים עיר הקודש אני כותב לך בפרי זה, כי שבח והודאה לצור ישועה זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול ועמדתי בה לשלום עד מחרת יום הכיפורים, אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי קבר בעזרת ה'”.[2]

המקור הקדום ביותר הוא אלמוני שכותב מספר שנים לאחר פטירת רמב"ן, שרמב"ן נקבר בחיפה (ראו בהמשך).

רבי גדליה אבן יחיא כותב שנקבר "על דרך ביאת גאולים שיהיה לעתיד לבוא".[3]

האתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד מערת המכפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שבחי ירושלים שנדפס בליוורנו תקמ"ה כותב שיש מסורות בידי זקני קהילת חברון שרמב"ן נקבר ליד מערת המכפלה, כיום יש מצבה במקום.[4]

ציון קבר רמב"ן בחברון, ליד מערת המכפלה

מסורת זו ככל הנראה מסתמכת על דברי הרמב"ן שכותב שהלך לחצוב לעצמו קבר בחברון.

באוקטובר 1968 נפוצו שמועות שמצאו באזור את עצמותיו של רמב"ן, זרח ורהפטיג בדק את העניין וגילה שאלו רק שמועות.[5]

כפר השילוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד קונפורטי כותב בשם זקני ירושלים שרמב"ן נקבר בסילואן, ולאחר מכן נקבר שם גם רבי עובדיה מברטנורא והמרדכי, כיום המקום נקרא קבר רבי עובדיה מברטנורא,[6] מסורת זו הובאה בספרים קדומים יותר מקורא הדורות, אך בכולם הנוסח הוא המרדכי רבינו קלונימוס והברטנורא, ולא הרמב"ן.[7]

עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי גרשון בן אליעזר סגל (אנ') כותב בספור מסעותיו "גלילות ארץ ישראל" שליד שער עכו, מתחת ההר קבור רמב"ן יחד עם כמה מבעלי התוספות – הר"ש משאנץ רבי יוסף בן רבי יחיאל מפריז ועוד.[8]

כיום אין ציון בעכו לקבר, יוסף ברסלבי סבר שכוונתו לבית הקברות בחיפה,[9] בניגוד לשאול חנא קוק שסבר שאלו שני אתרים שונים.[10]

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוני מקנדיאה כתב בשנת ה'רל"ג שבטבריה קבורים הרמב"ם הרמב"ן רבי אברהם אבן עזרא ועוד,[11] כיום אין בטבריה ציון מדויק לקבר.

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון קבר הרמב"ן בחיפה

בספר "תוצאות ארץ ישראל" נכתב שרמב"ן נקבר בתחתית הר הכרמל.

הספר הוא עיבוד צרפתי / אשכנזי של ספר "אלה מסעות" שנכתב מספר שנים קודם. בעבר יוחס הספר לתלמיד הרמב"ן זאת מפני שבתיאור הקבר נכתב, ”מעכו לחיפה, שם בית הקברות בתחתית הר הכרמל, שם קבורת הרב הגדול... ומורי הרב ר' משה ב"ר נחמן מגירונא" זצק"ל”.[12]

בתיאור המקורי (ספר "אלה מסעות") נכתב "שם קבורת כמה גדולי חסידים שבאו מעבר לים" בעל תוצאות ארץ ישראל ציין את שמותם וביניהם הרמב"ן, אלחנן ריינר הוכיח שבעל תוצאות ארץ ישראל היה צרפתי או אשכנזי אך לא ספרדי, ריינר טען שבנוסח המקורי היה כתוב "ומורי' הרב" והכוונה היא "מורינו" אך אחד המעתקים הסיר את הגרש וכך הספר הפך להיות חיבורו של תלמיד הרמב"ן.[13]

כיום בחיפה יש שני ציונים לקבר הרמב"ן:

ככל הנראה מדובר באותו קבר, הראשון הוא הקבר המקורי השני הוא הקבר שאליו העבירו את העצמות שנמצאו במקום.[16]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כמעט ולא שרדו כתבי יד מעכו בתקופה זו כחלק מההשלכות של הטבח שערכו הכובשים המוסלמים בעיר, ראו: שלם יהלום 'יתד תקועה במקום נאמן – הנרטיב ההיסטורי בדרשת הרמב"ן לראש השנה', שלם ח (תשס"ט), עמ' 101
  2. ^ ח"ד שעוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן, חלק א', מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, עמ' שסז
  3. ^ גדליה אבן יחיא, שלשלת הקבלה, הוצאת הדורות הראשונים וקורותם, ירושלים תשכ"ב, עמ' קכח, באתר היברובוקס
  4. ^ שבחי ירושלים, ליוורנו תקמ"ה עמ' שמיני, באתר היברובוקס
  5. ^ עוזי בנזימן, שמועות על גילוי עצמות הרמב"ן ליד מערת המכפלה, הארץ, 30 באוקטובר 1968
  6. ^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, מהדורת דוד קסל, ברלין תר"ו, עמ' יט, באתר היברובוקס, "אמרו לי תושבי העיר, שיש קבלה בידם מן הזקנים כי... קבורים שם שלשה גדולי עולם והם הרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא
  7. ^ ראו למשל: רבי משה חגיז, פרשת אלה מסעי, אלטונא תצ"ג, תחילת הספר; מהר"ם בן חביב, גט פשוט, קושטא קע"ט, סימן קכח אות לז, ועוד רבים אחרי ספר קורא הדורות
  8. ^ רבי גרשון סגל, גלילות ארץ ישראל, מהדורת יצחק בן-צבי, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ג, עמ' יז
  9. ^ יוסף ברסלבי, עכו ב"חוץ לארץ" ובתי קברותיה הארצישראליים, לחקר ארצנו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביד תשי"ד, עמ' 123- 128 (עיון מקוון)
  10. ^ שאול חנא קוק, בית הקברות שבתחתית הר הכרמל, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, גיליון יא תשי"ד, עמ' 65–66.
  11. ^ אברהם יערי (מהדיר), מסעות אלמוני איש קנדיא, מסעות ארץ ישראל, הוצאת אחדות, תל אביב 1946, עמ' 113, באתר היברובוקס
  12. ^ אברהם יערי (מהדיר), מסעות אלמוני תלמיד הרמב"ן, מסעות ארץ ישראל, הוצאת אחדות, תל אביב 1946, עמ' 83, באתר היברובוקס, כך סברו גם יהושע פראוור (תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשס"א, עמ' 229) ושמחה אסף (מחקרים ומקורות בתולדות ישראל, ירושלים תש"ו, עמ' 74–90)
  13. ^ אלחנן ריינר, ‏"מפיהם ולא מפי כתבם" – על דרכי רישומה של מסורת מקומות קדושים בקרב יהודים בימי הביניים, וזאת ליהודה – מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה מוגשים ליהודה בן פורת, (י' בן־אריה וא' ריינר), ירושלים תשס"ג, עמ' 339–340, באתר Academia.edu
  14. ^ בועז כהן, לקח את סודו אל הקבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 19 באוקטובר 2019; אמיר שוורץ, רוחות הרפאים של חיפה: מסע בין בתי הקברות הישנים של העיר, באתר ynet, 25 באוקטובר 2021
  15. ^ ישראל שפירא, ‏מסע מחקרי: היכן באמת נקבר הרמב"ן?, באתר כיכר השבת, 3 בינואר 2022
  16. ^ יוסי שטארק, תגלית מקוממת: האם זייפו את קברו של הרמב"ן - ומה המטרה?, באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2021