צפורה אבולעפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפורה אבולעפיה 1935

צפורה אבולעפיה (תרס"ג, 1903כ"ט בתשרי תשנ"ב, 7 באוקטובר 1991) הייתה פעילת ציבור ופעילה חברתית ישראלית, מראשי בני ברית וויצו בישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בקוסוב שבאוקראינה למאיר ועטל ריגלר. אחי אמה היה הרב מאיר שפירא מלובלין. בשנות ה-20 נסעה לקנדה, שם ייסדה גני ילדים לילדי הקהילות היהודיות באוטווה ובטורונטו ולאחר מכן בפיטסבורג שבמדינת פנסילבניה, ארצות הברית. כמו כן הייתה פעילה בארגון הדסה ויהודה הצעיר. בשהותה בארצות הברית הכירה את בוסתנאי אבולעפיה, יליד נווה צדק שנסע ללימודי הנדסה בארצות הברית. בשנת 1927 נישאה לו, וכעבור שנה שבו ארצה.

עסקה בפעילות ציבורית וחברתית ענפה. הייתה חברה בהנהלה הארצית של ארגונים רבים ובהם ויצו, הוועד למען החייל, איל"ן, אקי"ם והאגודה למען העיוור. הייתה חברה מרכזית במסדר בני ברית וכיהנה בו בתפקידים בכירים. יזמה והקימה מועדוני קשישים מטעם בני ברית ועמדה בראשות התיאום בין לשכות בני ברית בישראל ובחו"ל. כמו כן הייתה חברה בוועדת התיירות הממשלתית וחברת המועצה של ברית עברית עולמית.

בתה דליה אביאל חיברה את הספר "יחפים על חולות הזהב", על תולדות משפחת אבולעפיה, ממייסדי נווה צדק. חתנה היה המחנך והמשורר צבי אביאל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]