צבי מזא"ה

צבי מזא"ה
	מזא"ה, 2021
	מזא"ה, 2021
לידה	1946 (בן 78 בערך); ירושלים, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	פיזיקה, אסטרונומיה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	זוכה פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 2009; זוכה פרס ישראל לפיזיקה לשנת 2024
צאצאים	יואב מזא"ה
	wise-obs.tau.ac.il/~mazeh
תרומות עיקריות
	השתתף בצוות שגילה את כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש

צבי מזא"ה (נולד ב־1946) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. חתן פרס ישראל לפיזיקה לשנת ה'תשפ"ד (2024).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים וגדל במושב חמ"ד. בצעירותו למד בישיבת נתיב מאיר שבירושלים. בשנים 1979-1967 למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם קיבל תואר דוקטור בפיזיקה. את עבודת הדוקטורט שלו עשה על מערכות של כוכבים משולשים. מאז הוא איש סגל באוניברסיטת תל אביב. השתלם באוניברסיטת קליפורניה בברקלי והיה חוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, במוזיאון הלאומי לחלל ותעופה בוושינגטון, במצפה הכוכבים של ז'נבה, באוניברסיטת אמסטרדם ובאוניברסיטת אוקספורד. שימש כמנהל מצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב וכראש המחלקה לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה שם.

פרופ' מזא"ה היה מן הראשונים שחיפשו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, והשתתף בגילוי בן הזוג הבלתי נראה של הכוכב HD 114762, שהיה המועמד הראשון לכוכב לכת כזה. מאז הוא חוקר את כוכבי הלכת החוץ שמשיים בעזרת תצפיות מן הארץ והחלל, כשהוא חבר בצוות החללית האירופאית CoRoT, האמריקאית Kepler, ולאחרונה האירופאית Gaia.

מזא"ה גם חוקר חורים שחורים הנמצאים במערכת של שני גופים החגים זה מסביב לזה. הוא השתתף בצוות אסטרונומים בינלאומי, שהצליח למדוד את המסה של חור שחור הנע סביב בן הזוג שלו בגלקסיה השכנה M33, הנמצאת במרחק של כ-3 מיליון שנות אור מכדור הארץ. על פי המדידה, M33 X-7 הוא החור השחור הכבד ביותר הידוע עד כה במערכת כפולה.

בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 השתתף מזא"ה בגילויים של שני חורים שחורים Gaia BH1 ו- Gaia BH2 הקרובים ביותר לכדור הארץ, הראשון במרחק של כ-1500 והשני כ-4000 שנות אור.

מזא"ה נשוי למירי ואב למרב, חגי, יואב, חנן ויצחק.

על דת ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי מזא"ה הוא יהודי דתי ליברלי. כיהן כחבר הנהלה בתנועת "נתיבות שלום", והיה פעיל במפלגת מימד.^[1]

לתפיסתו של פרופסור מזא"ה סיפור בריאת העולם בספר בראשית אינו תואם את הידוע לנו מבחינה אסטרונומית כיום ואף לא לתורת המפץ הגדול. לטענתו, מקור הסיפור בליבה תאולוגית קמאית העוסקת ביחסים בין האדם לאלוהים, אשר לה ניתנה קליפה קוסמולוגית התואמת את התקופה שבה נכתב. לדוגמה הוא מסביר כי הרקיע המתואר בספר בראשית כמבדיל בין המים התחתונים למים העליונים, היה, על פי התפיסה האסטרונומית העתיקה, מעין חופה המסתובבת סביב הארץ, ואשר בה משובצים כוכבי הלכת.

תקפות התורה, לסברתו של מזא"ה, בעקבות ישעיהו ליבוביץ, אינה נובעת מקדושתה העצמית, אלא מהקדושה שחז"ל העניקו לה. לתפיסתו, חז"ל היו אלו שקבעו את סגנון וצורת היהדות, והם אלו שקבעו אלו כתבים יהפכו קאנוניים, ולפיכך, הפכו אלה לכתבי הקודש; וכן, מהן המצוות שיקודשו לעומת מצוות אחרות שידחקו או יבוטלו.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס ויצמן, מטעם עיריית תל אביב יפו, 2009
פרס Lecar, מטעם המרכז לאסטרופיזיקה של אוניברסיטת הרווארד ומכון הסמית'סוניאן, 2015
חבר כבוד (Fellow) של האגודה הישראלית לפיזיקה, 2020
נבחר לחתן פרס ישראל לפיזיקה, 2024^[2]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרישת שלום, דרשות על התורה ברוח השלום והצדק. עורכים: פנחס לייזר וצבי מזא"ה. 2010, ידיעות ספרים
מבוא לתורת היחסות הפרטית, תשס"ו 2006, הוצאת פרדוקס
על הסיבובים של כדורי השמים : גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית, 2021, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס מסת"ב 9789657790229