פתיחת לארסן
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים | 1.ב3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | A01 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | בנט לארסן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם נרדף |
מתקפת נימצוביץ'–לארסן מתקפת נימצו–לארסן פתיחת פיאנקטו צד המלכה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בערך זה נעשה שימוש |
פתיחת לארסן (נקראת גם התקפת נימצו–לארסן או פתיחת פיאנקטו המלכה) היא פתיחת שחמט שמתחילה במהלך:
- 1. ב3
הפתיחה נקראת על שמו של רב-האמן הדני בנט לארסן. לארסן קיבל השראה מהשחמטאי והתאורטיקן הלטבי-יהודי אהרון נימצוביץ' (1886–1935), שפתח לעיתים קרובות ב-1.פו3 ואחריו 2.ב-3, הנקראת לפעמים מתקפת נימצוביץ'–לארסן. הפתיחה מסווגת תחת קוד A01 באנציקלופדיית פתיחות השחמט.
מהלך פתיחת איגוף זה מתכונן לפיאנקטו של הרץ בצד המלכה, רץ זה יעזור לשלוט על המשבצות המרכזיות בדרך היפרמודרנית ולהפעיל לחץ על צד המלך של השחור. הרץ במשבצת ב2 הוא לעיתים קרובות מקור איום חוזר עבור השחור.
למרות שלארסן זכה תחילה להצלחה עם פתיחה זו, הוא הפסיד תוך 17 מהלכים במשחק נגד אלוף העולם המכהן בוריס ספאסקי בשנת 1970 בתחרות ברית המועצות נגד שאר העולם (אנ').[1] לארסן הובס באופן מכריע גם כששיחק מול רוזנדו בלינאס הבן במנילה ב-1975.[2]
פתיחה זו זכתה להתעניינות מצד בובי פישר באותה שנה, שהשתמש במסע 1.ב3 לפחות בחמש הזדמנויות, וניצח בכל החמש, כולל משחקים עם רב-אמן מירוסלב פיליפ, רב-אמן אנריקה מקינג, רב אמן ולדימיר טוקמקוב (בואנוס איירס, 1970) ואולף אנדרסון (זיגן, 1970). כיום, הפתיחה של לארסן נמצאת בשימוש מדי פעם ברמת רבי-האמן, כאשר רבי-האמן הגדולים היקארו נקמורה, ריכרד רפורט ובאדור ג'ובאווה מיישמים אותה בהצלחה.
פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהלך 1.ב3 פחות נפוץ מ-1.ז3 (פתיחת פיאנקטו המלך), מה שמכין הצרחה מהירה בצד המלך. לפי ממסד הנתונים של ChessBase, 1.ב3 מדורגת במקום השישי בפופולריות מתוך עשרים המהלכים הראשונים האפשריים בעוד שבמקום החמישי המהלך 1.ז3, שפופולרי בערך פי שלוש. לארסן השתמש לעיתים קרובות בפתיחות לא שגרתיות מהסוג הזה. הוא האמין שזהו יתרון בכך שהשחור, שבדרך כלל לא מכיר את הפתיחות האלו, נאלץ להסתמך על היכולות שלו במקום להסתמך על מהלכים אותם למד מראש וניתח היטב בפתיחות לבנות נפוצות יותר.
קווים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשחור יש מספר אפשרויות להגיב למסע 1.ב-3. ההמשכים הנפוצים ביותר הם:
- 1...ה5, הווריאציה המודרנית, היא התגובה הנפוצה ביותר, התופסת שליטה במרכז ומגבילה את תנועתו של הרץ הלבן. המשחק בדרך כלל ממשיך במסעים 2.ר-ב2 פג6. הקו הראשי הוא 3.ה3 ד5 4. רב5 רד6 5.ג5. אחרי 2.רב2 פג6, המהלך 3.ו4 מכונה גמביט פאשמן. אחרי 2.רב-2, 2...ו5 המהלך 3.ה4 נקרא גמביט רינגלבך.
- 1...d5, הווריאציה הקלאסית, היא השנייה הנפוצה ביותר, תופסת גם היא שליטה במרכז ומשמרת את האפשרות לעשות פיאנקטו לרץ בצד המלך כדי להתנגד ללבן. לבן יכול לשחק 2.פו3 כדי לעבור לקו A06 או 2. רב2 כדי להמשיך בקו A01.
- 1...פו6, הווריאציה ההודית, מפתחת כלי ולא מתחייבת עדיין לצורת רגלים מסוימת. 2.רב2 ואם 2...ז6 אז 3.ה4, תוך ניצול הפרש המוצמד (המהלך 3...פ:ה4 מוביל לזכייה בצריח במחיר של רגלי 4. ר:ח8). המהלך 3.ז4 נקראת וריאצית ספייק.
- 1...ג5, הווריאציה האנגלית, עם האפשרויות של ...ד5, או ...ד6 ואחריו ...ה5. 2.ג4 טרנספוזיציה לפתיחה אנגלית או 2.ה4 טרנספוזיציה להגנה סיציליאנית.
- 1...ו5, הווריאציה ההולנדית.
קווים פחות נפוצים כוללים:
- 1...ה6, שחור יוצר וריאציה של הגנה צרפתית. רב-האמן, ריימונד קין, ממליץ על ההמשך 2.ה4 ואם 2...ד5 אז 3.רב-2.[3]
- 1...ג6, גרסה של הגנת קארו-קאן המתכוננת ל...ד5. קין ממליץ על 2.ה4 ואם 2...ד5, 3.רב-2.
- 1...ב-6, הווריאציה הסימטרית, המשך סולידי לחלוטין עבור השחור.
- 1...ב-5, הווריאציה הפולנית.
- 1...פג6, וריאציה של הגנת נימצוביץ', עם המהלך הזה, שחור שואף לספק תמיכה להתקדמות של הרגלי בטור ה. הרצף הנפוץ ביותר ששחור מיישם הוא 2...ה5 או פחות נפוץ 2...ד5.
1.פו3 פו6 2.ב3[עריכת קוד מקור | עריכה]
| 8 | 
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 | 
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 | 
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
1.פו3 פו6 2.ב3 היא פתיחה לבנה דומה. נימזוביץ' העדיף לבצע מהלך ראשון עם הפרש. שחור עשוי לשחק 2...ד5 או 2...ז6. לאחר 2...ד5, לבן בדרך כלל משחק 3. רב2 ושחור בדרך כלל מגיב ב-3...ה6.
| 8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
אחרי 2...ז6, לבן יכול לשחק 3.ז3, 3.רב-2, או 3.ג4. המהלך 3.ז3 זהה ל-2.ז3 ז6 3.ב-3, מה שעושה טרנספוזיציה לפתיחת רטי (ECO A05) או הגנה הודית של המלך, פיאנקטו ללא ג4 (ECO A49). המהלך 3.רב-2, נענה לרוב על ידי השחור ב-3...רז7. לבן יכול להמשיך 4.ז3, 4.ג4 או 4.ה3. לאחר 3.ג4, המשחק ממשיך בדרך כלל 3... רז7 4.רב-2.
מתקפת נימצוביץ'–לארסן[עריכת קוד מקור | עריכה]
| 8 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| 1 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח |
הפתיחה 1.פו3 ד5 2.ב3 (ECO A06) נקראת מתקפת נימצוביץ'–לארסן. זה יכולה להתחיל מ-1.ב-3, אבל 1.פו3 יותר נפוץ. התגובות הנפוצות של השחור הן 2...ג5, 2...פו6 ו-2...רז4. עבור כל אחד מהמהלכים, לבן יכול לשחק 3.רב2 או 3.ה3. אחרי המהלך 3.רב2 ניתן להמשיך ב-4.ה3.[4]
משחקים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לארסן נגד אליי (אנ'), 1972
1.ב3 ה5 2.רב2 פג6 3.ה3 פו6 4.רב5 ד6 5.פה2 רד7 6.0-0 רה7 7.ו4 ה4 8.פז3 0-0 9.ר:ג6 ב:ג6 10.ג4 ד5 11.פג3 צה8 12.רג1 רז4 13.פגה2 פד7 14.ח3 ר:ה2 15.מה:ה2 פג5 16.מהז4 ז6 17.ו5 פד3 18.ו:ז6 ח:ז6 19.צו7 Kf7 20.צו1 רו6 21.ר:ו6. 1–0 - קין נגד קובצ'ביץ' (אנ'), 1973
1.פו3 ד5 2.ב3 רז4 3.רב2 פד7 4.ז3 ר:ו3 5.ה:ו3 פזו6 6.ו4 ה6 7.רז2 רה7 8.0-0 0-0 9.ד3 א5 10.א4 ג6 11.פד2 ב5 12.מה:ה2 ב:א4 13.ר:א4 פב6 14.רא2 א4 15.צוא1 א:ב3 16.צ:א8 פ:א8 17. פ:ב3 פב6 18.ו5 ה:ו5 19.פד4 מהד7 20.רח3 ז6 21.ר:ו5 ז:ו5 22.צא7 מה:א7 23.פ:ג6 מהד7 24.פ:ה7 מז7 25.מהח5. 1–0 - ג'ובאווה מול יאנגהי (אנ'), תחרות העל טאטא סטיל 2014
1.ב3 ד5 2.רב2 רו5 3.ה3 ה6 4.ח3 ח6 5.רג3 רח7 6.ד4 פו6 7.רד3 ר:ד3 8.מה:ד3 פבד7 9.O-O-O רב4 10.פזה2 O-O 11.ז4 ג5 12.ד:ג5 מהה7 13.רחז1 פ:ג5 14.מהד4 פגה4 15.פ:ה4 ד:ה4 16.ז5 ח:ז5 17.מהה5 רוד8 18.צ:ד8+ צ:ד8 19.מה:ז5 פה8 20.מהה5 ו5 21.פו4 רא3 22.צז6 ר:ב2+ 23.מ:ב2 צד6 24.צ:ה6 צ:ה6 25.מה:ה6+ מהו7 26.ח4 מה:ה6 27.פ:ה6 פו6 28.מג3 פז4 29.פד8 ב6 30.פג6 פ:ו2 31.מד4 מו7 32.פ:א7 מה6 33.פג8 פז4 34.פ:ב6 פה5 35.ח5. 1–0
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Larsen vs. Spassky, 1970". Chessgames.com.
- ^ "Larsen vs. Balinas, 1975". Chessgames.com.
- ^ קין, ריימונד (1977). Nimzowitsch/Larsen Attack. London: B.T. Batsford Ltd.
- ^ Jacobs, Byron & Jonathan Tait. Nimzo-Larsen Attack. London: Gloucester Publishers plc, (2001)
