פשמישל פיטר

פשמישל פיטר
Přemysl Pitter
לידה	21 ביוני 1895; סמיחוב, צ'כיה
פטירה	15 בפברואר 1976 (בגיל 80); אפולטרן שעל האלביס, שווייץ
מדינה	צ'כוסלובקיה
מקצוע	איש חינוך, עובד סוציאלי, דרשן, פציפיסט, כהן דת, אספרנטיסט, משורר, מוציא לאור
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה	צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1973); חסיד אומות העולם (13 באוקטובר 1964); מסדר טומאש מסריק; participant in the resistance and resistance against communism ;
קישורים חיצוניים
יד ושם	פשמישל פיטר

פשמישל פיטר (בצ'כית: Přemysl Pitter היגוי נכון: פשמיסל או פז'מיסל;‏ 1895, פראג – 1976, Affoltern am Albis שבקנטון ציריך), היה סופר, פעיל זכויות אדם וחסיד אומות העולם מצ'כיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר היה מתנדב בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, ועקב מוראותיה, נטה לפציפיזם. הוא החל ללמוד בסמינר תאולוגי אוונגליסטי, החל לפעול בשורות ארגון בינלאומי של סרבני מצפון, הטיף לאי-אלימות והקדיש עצמו לנזקקים. בשנת 1933 ייסד בית יתומים בפראג. פיטר היה חבר בארגון הבינלאומי נגד מלחמה (אנ') ואחד ממנהליו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1938 נכנסו כוחות גרמניה הנאצית לחבל הסודטים ובמרס 1939 כבשה גרמניה את כל צ'כיה, ייסדה בה את הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה והחלה ברדיפת יהודים. פיטר קרא לסייע ליהודים, בהרצאות שנשא וכן במאמרים שפרסם בעיתונות. הוא ביקר יהודים והעביר להם ידיעות ואספקה. כמו כן סיפק חלב לבית יתומים בפראג ואסף כסף למען יהודים במצוקה. הוא הסתיר בבית היתומים שייסד ילדים יהודים שיועדו לגירוש למחנות ריכוז ושלח חבילות מזון ליהודים שגורשו. הוא הסתייע באולגה פירץ (Olga Fierz), אזרחית שווייצרית שגרה בפראג וסיפקה לו מזון לשם העברה ליהודים (ולימים הוכרה גם היא בתור חסידת אומות העולם).

הגסטפו חקר אותו אך הוא לא נרתע והמשיך בפעילותו למען יהודים עד תום המלחמה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה מונה פיטר לחבר באחד מגופי השלטון הצ'כוסלובקיים ובתפקידו זה נסע לטרזיינשטט והעביר ילדים ניצולי השואה לבתי הבראה ומעונות ברחבי המדינה, בעיקר מדרום-מזרח לפראג. הוא סיפק את צורכי הבריאות, החינוך והתזונה שלהם, ושידך בין יתומים לבין מאמצים פוטנציאליים. כ-35 מהילדים להם סייע פיטר היגרו לישראל, בהם יהודה בקון. עוד סייע פיטר למאות ילדים גרמנים שנכלאו לאחר מלחמת העולם השנייה וגורשו לגרמניה. עם עליית המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה נאלץ פיטר לעזוב את המדינה. הוא היגר לגרמניה ומשם עבר לשווייץ. שם המשיך בפעילות רווחה וכן כתב מספר ספרים, ביניהם ספר על חייו וספר על פעילות ההצלה שלו למען ילדים.