פרבן אלקיאר לארסן

פרבן אלקיאר לארסן
Preben Elkjær Larsen

אלקיאר בעיר ויבורג ביוני 2011
מידע אישי
לידה	11 בספטמבר 1957 (בן 66) קופנהגן, דנמרק
גובה	1.82 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1963–1973 1973–1974 1974–1975 פרדריקסברג BK KB פרדריקסברג BK
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1976 1977–1978 1978–1984 1984–1988 1988–1990 סך הכל: Vanløse IF פ.צ. קלן לוקרן הלאס ורונה ויילה בולדקלאב 15 (7) 9 (1) 190 (98) 91 (32) 39 (12) 333 (143)
נבחרת לאומית כשחקן
1975–1976 1976–1979 1977–1988 דנמרק עד גיל 19 דנמרק עד גיל 21 דנמרק 11 (6) 9 (9) 69 (38)
קבוצות כמאמן
1995–1996 סילקבורג
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרבן אלקיאר לארסן (בדנית: Preben Elkjær Larsen;‏ 11 בספטמבר 1957 בקופנהגן שבדנמרק) הוא כדורגלן ומאמן עבר דני, ששיחק בעמדת החלוץ. לקח חלק חשוב עם נבחרת דנמרק ביורו 1984 ובמונדיאל 1986.

ביוגרפיה

קריירת מועדונים

קלן ולוקרן

אלקיאר נולד בקופנהגן שבדנמרק בשנת 1957 וכאשר היה בנבחרת דנמרק עד גיל 21 הפך במהרה להיות לאחד מבני הנוער המבוקשים ביותר באירופה. הוא התחיל את הקריירה ב-Vanløse IF בה כבש שבעה שערים ב-15 הופעות, ובגיל 19 עבר לפ.צ. קלן מהבונדסליגה לאחר שהם נלחמו על שירותיו עם שטוטגרט. אלקיאר עשה את הופעת הבכורה בעונת 1976/77 במסגרת גביע אופ"א נגד גראסהופרס ציריך, משחק בו ניצחו 2–3 עם צמד שערים שלו. משם זכה עימה בגביע הגרמני בעונת 1976/77 אך לא שותף לכל אורך הטורניר מלבד משחק הגמר הראשון נגד הרטה ברלין, בו נכנס כמחליף 9 דקות לסיום. בכלל אלקיאר המעיט מאוד לשחק בקלן עם תשע הופעות ושער אחד בסך הכל. בעונת 1977/78 הם זכו בדאבל בו לא שותף כלל במשחקי הגביע.

הוא עבר לקבוצה הבלגית לוקרן ב-1978 והיא הייתה הקבוצה בה שהה לזמן הארוך ביותר בקריירה. אחת התקופות הטובות ביותר שלו היו איתה ואלקיאר זכה שם לשני הכינויים: "הבוס מלוקרן" ו"האיש המטורף מלוקרן". עם מעל ל-100 שערים (98 בליגה הראשונה) ו-190 הופעות ליגה, הוא עזב ב-1984 להלאס ורונה האיטלקית תמורת סכום של 2.5 מיליארד לירות.

הלאס ורונה וויילה בולדקלאב

במדי הקבוצה עם הלבוש צהוב-כחול אלקיאר הפך לאליל שעדיין מכירים אותו היום במקהלת "ראש עיריית אלקיאר". בעונת 1984/85 הם הגיעו להישג היסטורי כשזכו בליגה וב-12 במאי 1985 בתיקו 1–1 נגד אטאלנטה אלקיאר זכה לכבוש את שער האליפות. מוקדם יותר באותה עונה ב-14 באוקטובר 1984 כבש במשחק נגד יובנטוס ללא הנעל, דבר שזיכה אותו בכינוי "סינדרלה". הוא היה קרוב פעמיים לזכות בכדור הזהב בשנים 1984 ו-1985, כשבשתיהן מישל פלאטיני מיובנטוס גבר עליו. במהלך תקופתו בהלאס ורונה מעולם לא כבש יותר מ-10 שערי ליגה בעונה, אך גם לא ירד מ-7 שערים.

אלקיאר אמר על הלאס ורונה: "כי כשיש לך הזדמנות להכיר ולהעריך את מי שסובל איתך ביום ראשון ולהשתתף בשמחות ובכאבים שלך גם אם אינך בשטח, אתה אוהב אותם. לפחות ככה אני. ומסיבה זו, מתוך כבוד לאלה שאהבו ושיבחו אותי עד כדי קריאתי כראש עיריית ורונה, לא הסכמתי ללבוש חולצות אחרות של קבוצות איטלקיות. הכבוד שלהם היה גם לכבוד שלי..."

לקראת סוף הקריירה עשה קאמבק כשחזר לשחק בדנמרק ב-1988 והפעם בויילה בולדקלאב. עם הגעתו אלקיאר היה לכוכב הגדול במדינה ומשך קהל רב למשחקיה. עם זאת, סבל ממספר פציעות שהקשו עליו לעמוד בציפיות הגבוהות מהקהל, ולאחר שנתיים פרש מכדורגל.

נבחרת דנמרק

הופעת הבכורה שלו בנבחרת דנמרק עד גיל 19 הגיעה באוקטובר 1975, בזמן ששיחק בנוער של פרדריקסברג BK, ובסך הכל כבש בה שישה שערים ב-11 הופעות. באליפות אירופה עד גיל 19 ב-1975 כבש שלושה שערים ב-3 משחקים. לאחר מכן עלה לנבחרת עד גיל 21 בה ערך את הופעת הבכורה ב-21 ביוני 1976. ברבע גמר אליפות אירופה עד גיל 21 ב-1978 אלקיאר כבש שלושער נגד בולגריה, אם כי דנמרק הודחה על פי כלל שערי חוץ. בסך הכל כבש בה תשעה שערים ב-9 הופעות.

אלקיאר הופיע לראשונה בנבחרת הבוגרת ב-22 ביוני 1977 כשהוא בן 19 ו-284 ימים, הופעה בה כבש צמד בניצחון 1–2 על פינלנד. ביחד עם מיכאל לאודרופ היווה את הכוח המניע מאחורי תור הזהב של הכדורגל הדני בשנות השמונים. הוא לקח תפקיד בולט ביורו 1984 עם שני שערים ב-4 משחקים, מה שעזר לו לסלול את דרכו לשחק בכדורגל האיטלקי. דנמרק שיחקה במהלך הטורניר בסגנון התקפי ואטרקטיבי, אך הודחה בחצי הגמר נגד ספרד. הנבחרות ניגשו לדו-קרב פנדלים לאחר שהמשחק נגמר בתוצאה 1–1 בהארכה, ואלקיאר החמיץ את הפנדל היחיד כשבעט מעל המשקוף ובכך ספרד המשיכה לגמר.

שנתיים אחר כך במונדיאל 1986 הרשים אלקיאר בכך שנבחר לחלוץ הדינמי והחזק ביותר בטורניר. במשחק הראשון של הנבחרת נגד סקוטלנד כבש את שער הניצחון ב-0–1 ובמשחק הבא היה שותף עם שלושער בניצחון 1–6 על אורוגוואי. דנמרק הודחה בשמינית הגמר עם הפסד 5–1 לספרד, אך הדבר לא מנע מאלקיאר לזכות בכדור הארד ולהיכלל בנבחרת המצטיינת של הטורניר.

אלקיאר עשה את משחקיו האחרונים ביורו 1988 ולאחר ההפסד 2–0 לגרמניה המערבית בשלב הבתים פרש מהקריירה הלאומית כשהוא בן 30 ו-227 ימים. בסך הכל ערך במדיה 69 הופעות בהן כבש 38 שערים, נתון המציב אותו כיום ככובש ה-5 הפורה ביותר בהיסטוריית הנבחרת.

בנובמבר 2006 ה-DBU (תאחדות הכדורגל הדנית) בחרה שמונה כדורגלנים ששיחקו בנבחרת דנמרק להתמודד על התואר "השחקן הדני הטוב בכל הזמנים". אלקיאר היה אחד מהם שלצידו היו שמות גדולים כמו מישל ובריאן לאודרופ, פטר שמייכל ויון דאל תומאסון. בסופו של דבר מישל לאודרופ נבחר ברוב קולות עם 58% מהם. ב-15 בנובמבר 2010 אלקיאר נכנס להיכל התהילה של הכדורגל הדני.

אחרי הפרישה

לאחר הפרישה אלקיאר נכנס ב-1995 לתפקיד מאמן קבוצת סילקבורג מהליגה הדנית. בדצמבר 1996 עזב אותה והחל לעבוד בערוץ הספורט הטלוויזינוי TVS, תאגיד שהוקם לאחרונה בין תחנות טלוויזיה לאומיות אחרות כמו DR ו-TV2. התחנה לא זכתה להצלחה ונסגרה בתוך שנה מפתיחתה. בנוסף, אלקיאר עובד כמומחה ליגת האלופות של אופ"א עבור התחנה הדנית TV3+, לצד מישל לאודרופ והמארח פיטר גרונבורג. באוקטובר 2019 עבר ניתוח להסרת אבן מרה בבלגיה.

תארים

פ.צ. קלן

• אליפות גרמניה: 1977/78
• הגביע הגרמני (2): 1976/77, 1977/78

הלאס ורונה

• אליפות איטליה: 1984/85

אישיים

• כדורגלן השנה בדנמרק: 1984
• מקום שני בכדור הזהב: 1985
• מקום שלישי בכדור הזהב: 1984
• כדור הארד בגביע העולם: 1986
• הנבחרת המצטיינת בגביע העולם: 1986
• נכנס להיכל התהילה של הכדורגל הדני

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרבן אלקיאר לארסן בוויקישיתוף

• פרבן אלקיאר לארסן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt