פנחס אליהו הורביץ

פנחס אליהו הורביץ

לידה	23 באפריל 1765 ב' באייר ה'תקכ"ה לבוב
פטירה	21 באפריל 1821 (בגיל 55) י"ט בניסן ה'תקפ"א קרקוב
מקום פעילות	בוצ'אץ', קרקוב
תקופת הפעילות	? – 21 באפריל 1821
תחומי עיסוק	מחשבת ישראל, קבלה, מוסר, מדעים
רבותיו	אביו ר' מאיר, ר' חיים איצקוביץ' מוולוז'ין
חיבוריו	ספר הברית השלם, טעם עצו, מצוות טובים, בית היוצר, מטמוני נסתרים, פירוש לספר "חיי העולם הבא"

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

קורות חייו

ר' פנחס אליהו הורביץ נולד בלבוב בב' באייר ה'תקכ"ה, למאיר וליענטה, ילידי וילנה, בעת שהיו בדרכם מווילנה לבוצ'אץ', הנמצאת למרגלות הרי הקרפטים. אף על פי שנולד בלבוב, הוא ואחרים נוהגים לקרוא את שמו ר' פנחס אליהו מווילנה על-פי מוצאו של אביו. בילדותו ונעוריו התגורר יחד עם משפחתו בבוצ'אץ', שם גם התחיל לכתוב את ספרו העיקרי ספר הברית השלם. לצורך השלמת הספר והדפסתו נדד למעלה מעשר שנים ברחבי אירופה המרכזית ואירופה המערבית.

בעוד ש"ספר הברית השלם" מצוטט ומנותח בספרים ומחקרים רבים, מעטים הם המקורות העוסקים בר' פנחס אליהו עצמו, ואף בהם נמצאים פרטים מעטים על תולדותיו, בני משפחתו ומוריו. בספר "לוחות זיכרון" כותב המחבר על ר' פנחס אליהו: "ויגדל אותו אביו על מי מבוע התורה והחכמה, ויעש בנו זה פרי הלולים בתורה ובמדע ובכל תבונה. בעודנו היה בימי עלומיו, לקח ה' מעליו עטרת ראשו, הוא אביו היקר לקח ממנו. ויעזוב אליהו עיר מולדתו, צור ממנו חצב, ויסע אנה ואנה לשמוע בלימודים ולהוסיף מדע ותבונה, ויבא למדינת גליציה". גם ממקורות אחרים אנו למדים ש"בעודו נער נתיתם מאביו שלימדו תורה וקבלה...וכמה זמן נע ונד מעיר לעיר וממדינה למדינה, ובכל מקום הוסיף דעת בתורה ובחכמה"...ולאחר מכן עבר לבוצ'אץ'', ישב בה שנים אחדות, ושם התחיל לכתוב את "ספר הברית". מהערה בספר "מדרש שלמה" ניתן ללמוד על אחד מרבותיו ועל קשריו עם חכמי שקלוב בעת שעסק בחיבור "ספר הברית". וזה נוסח ההערה: "אחד מבני משפחתו של מחבר "ספר הברית", פנחס אליהו הורביץ, הרב אריה (ליב) הורביץ (המכונה ר' ליב לומזר) מראשי העדה בירושלים סיפר שהרב פנחס אליהו הורביץ היה פונה בשאלות בעניין שבע החכמות גם לחכמי שקלוב, ולרבו הגאון ר' חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, שגם הוא היה מומחה רב במקצוע זה בשיטת הגר"א". על-פי הערה במאמרו של ד"ר נ.מ. גלבר ב"ספר קראקא" מסתבר שר' אליהו פנחס היה נשוי ונולדו לו צאצאים. במקורות אחדים נכתב שהעידו על ר' פנחס אליהו שהיה "איש יפה עיניים וטוב רואי" ועל נימוסיו הנאים נאמר: "כל דבריו בנחת נשמעים והכרת פניו העידה על חכמתו".

ר' פנחס אליהו נדד בנעוריו ובבחרותו ברחבי גליציה וצפון מזרח פולין (בלארוס של היום). בנדודים אלו הרחיב את ידיעותיו בתורה ובחכמה, ונחשף לאורח חייהם ותרבותם של היהודים. כאשר הוא חוזר לבוצ'אץ'', כנראה בשנות העשרים הראשונות לחייו, הוא החל לכתוב את "ספר הברית" - המהדורה הראשונה של "ספר הברית השלם". על-פי דברי ההקדמה הראשונה לספרו, מאמציו בכתיבת הספר היו כה גדולים "עד כי עששה מכתוב עיני, עתקה המאור מבבת עיני, ולא יכולתי לראות". מאחר שאינו זוכה לרפואה בבוצ'אץ' הוא נוסע להתרפא בלבוב (כנראה בסוף שנת ה'תקמ"ח), מתארח כחצי שנה בביתו של הגביר ר' נחמן רייס, וכנראה גם מקבל ממנו סיוע כספי להדפסת ספרו. לאחר שהתרפא ממחלתו, הוא ממשיך שם מעט זמן בכתיבת ספרו, ועוזב את לבוב. במשך כעשר שנים מאז שהתחיל לכתוב את הספר בבוצ'אץ', וכשבע שנים מאז שעזב אותה, כתת-את רגליו ברחבי פולין, פרוסיה, הולנד, אנגליה והונגריה. בכל אותם המקומות לא חדל לכתוב ולשכלל את ספרו, לקבל הסכמות מרבנים, ולבסוף נסע לברנו (Brno), עיר בדרום-מזרח צ'כיה, והדפיס שם, בעילום שם, את המהדורה הראשונה של ספרו בתאריך "שהיה חצי אייר שנת ה'תקנ"ז", כפי שהוא כותב בהקדמה השנייה. מכיוון שרבים "יחלו את פני המחבר להדפיסו שנית", טורח ר' פנחס אליהו שוב – מתקן, מעדכן ומוסיף דברים אשר "עלו במספר שלש מאות וחמשים", משנה את כותר הספר לספר הברית השלם, ועשר שנים לאחר הדפסת המהדורה הראשונה, הוא מדפיס בשמו את המהדורה השנייה והמורחבת בשנת ה'תקס"ז בעיר ז'ולקייב (Zolkiev) שבפולין. בחייו זכה לראות גם מהדורה שלישית שהודפסה בוילנה בשנת ה'תקע"ח.

את שנות חייו האחרונות עשה בקרקוב שם נפטר בגיל 56, ביום שבת חול המועד פסח, י"ט בניסן ה'תקפ"א, וזה נכתב על מצבתו:

יחסו לפילוסופיה ולימוד המדעים

ר' פנחס אליהו הורביץ דוחה לחלוטין את דרכי החשיבה הפילוסופית בכל הקשור לענייני אמונה, ובטוח בכל נימי נפשו שעל היהודים להשעין את אמונתם רק על הקבלה המסורה להם מאבותיהם, וכי קבלה זו היא בדרגת אמינות הגבוהה מכל דרכי ההגיון המקובלים במדע ובפילוסופיה. הוא מקדיש לרעיון זה דיון ארוך בספרו, ומוכיח בשיטה לוגית, כמעט מתמטית, את צדקת דעתו. מאידך, הוא גורס שיהודי, המחונן בשכל, צריך גם לדעת ולהבין את הטבע הסובב אותו, הן על-מנת "שידע האדם כמה גדולים מעשה ה' בסתרי הטבע", והן לחיזוק מעמדו, תדמיתו וכבוד עמו בחברה בה הוא חי, כנאמר לעיל: "כדי שלא יהיה כסוס כפרד אין הבין בחכמות הטבע והעולם, למען אשר לא יבוש כי ידבר את חכמי הגויים בשער. והוא קידוש ה', שלא יאמרו הגויים: הן עַם ה' אלה כולם טפשים וסכלים, אין אתם יודע בשום חכמה ולא עַם בִּינוֹת הוא".

יחסו לשילוב תורה ועבודה

ר' פנחס אליהו תמך בשילוב מאוזן בין תורה ודרך-ארץ (עבודה ופרנסה) וקרא ליהודים לרכוש לעצמם אומנות לצורכי פרנסתו. הוא גורס שעל האדם היהודי להקדיש חלק מיומו לפרנסתו וצרכי משפחתו וחלק מיומו ללימוד תורה. לעניין זה הוא מקדיש פרק מיוחד ב"ספר הברית השלם" (חלק ב', מאמר י"ב, פרק י'), וכך הוא כותב:

"והנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לכל איש ירא להניח לראש פנה ויסוד לכל מצוות ה' אשר יחפוץ לקימן רק למען שמו הגדול הוא, שיהיה בידו מלאכה להתפרנס בו מיגיע כפו ולא יצטרך לבריות, ולחם אנשים לא יאכל. ואז, כל אשר יעשה ממצוות ה' יעשה למען שמו בלבד, ולא יתערב בו התקוה מן הבריות, ולא יתיפה להם, ולא יחניף אותם, ולא יירא מהם....ומטעם הזה הוא מחויב ללמד לכל בניו אֻמָּנוּת, לעשות באיזה מלאכה להתפרנס בו, כאשר אמרו רז"ל הקדושים והחכמים (פרק האשה נקנית): כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב הָאָב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת (קידושין כ"ט/א')"....חרה לי על תלמידי-חכמים שלא רוצים ללמד לבניהם אֻמָּנוּת רק תורה לבד, וסומכים עצמם שבניהם יהיו רבנים ודיינים. ולא רבים יחכמו בתורה עד שיגיע להיות מורה הוראות בישראל, ונשארים קרח מכאן וקרח מכאן..."

"...ועתה ישראל שמעו נא אֶל אֲשֶׂר יאמר אחד קדוש מן הזוגות הקדמונים (בפרק א' דאבות): אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת. ושימו לבבכם מן היום הזה ומעלה ללמד את בניכם מלאכה איזה שעות ביום, ושיננתם לבניכם ולמדתם אותם שאר כל היום תורה בקביעות, כדעת רַבִּי נְהוֹרַאי, כי יפה תלמוד תורה עם דרך-ארץ. כלומר, תלמוד תורה עם תלמוד דרך-ארץ שהיא אֻמָּנוּת, למען יתפרנסו בכבוד מיגיע כפם, ולא יצטרכו עַם בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר....ואמרו עוד: פְּשׁוֹט נְבֵלָה בַּשּׁוּק וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. ואם לאו, גם התורה שלמדו לבניהם לא יתקיים בידם, כי אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה..."

"...ועד מתי יהיה זה לנו למוקש? מדוע היה לבז לנו הָאֻמָּנוּת וכל מלאכה נמבזה ונמאס אצלנו? וכי האיתנים מוסדי התורה שבעל-פה, הֵמָּה התנאים, לא היו בעלי מלאכות? הלא מצינו הרבה מהם שהיו בעלי אֻמָּנוּת, כמו: רַבִּי יִצְחָק נָפְחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר, וכדומה".

ספר הברית השלם

ערך מורחב – ספר הברית השלם

ספר הברית השלם הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה. מטרתו המוצהרת המקורית של המחבר הייתה לכתוב ספר הכנה מקדים המבאר את החלק השלישי שבספר "שערי קדושה", שכתב הרב המקובל האלקי ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, "אשר בו מורה דרך ישר לעם הקודש עד שכל אדם מישראל יכול שיעלה ויבא ויגיע למדרגת רוח הקודש, אפילו בזמן הזה ובחוצה לארץ".

הספר נדפס לראשונה בעילום שם בשנת ה'תקנ"ז (1797) תחת הכותר ספר הברית, והפך מיד לרב מכר בקרב עם ישראל. החל מהמהדורה השנייה והמורחבת שהודפסה בשנת ה'תקס"ז (1807) שונה שמו לספר הברית השלם. מאז הופעתו הראשונה הודפס הספר למעלה מ-36 פעם בבתי דפוס שונים באירופה, ארצות הברית וישראל, ואף תורגם ליידיש וללאדינו, והוא משמש כמקור ואסמכתא לרבנים, פוסקי הלכות, חוקרים ומחברי ספרים, בכל רחבי העולם.

ספריו וחיבוריו הנוספים

• "טעם עצו" – פירוש לספר "משנת חסידים" שכתב ר' עמנואל חי ריקי;
• "מצוות טובים" – דיון על טעמי הַמִּצְווֹת;
• "בית היוצר" – פירוש ל"ספר יצירה";
• "מטמוני מסתרים" על צירופי אותיות; {דרוש מקור או הפניה}
• פירוש לספר "חיי העולם הבא".

הספר "משנת חסידים" עם פירוש "טעם עצו" הובא לדפוס על ידי ר' אברהם ליינצייג מהעיירה קשאנוב (Chrzanów) שבדרום פולין, והודפס בקרקוב בשנת ה'תרמ"ט בדפוס יוסף פישר, עם הסכמות הרבנים: ר' דוד הלברשטאם מקשאנוב, ר' עקיבא קורניצר מקרקוב ור' שלמה הלברשטאם מוישניצה (Wisznice, אשר במחוז לובלין שבפולין). מהדורה זו כוללת גם את "הקדמת מחבר טעם עצו", בו הוא מבקש מכל מדפיס להדפיסו בצורה נאה ומוקפדת, והוא מפרט לכך 11 תנאים ואופנים. כמו כן כותב ר' פנחס אליהו: "הטעם ל"טעם עצו", למה נקרא הספר בשם הזה, הוא מטעם כי טועמיה חיים זכו, להבין בקל ספר "עץ חיים" לר' חיים וויטאל, כי מה שאומרים שהספר "שערי אורה" הוא התחלה ללמוד קבלה, זה אינו אלא לקבלת הר' משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ, אבל לקבלת האר"י לוריא, אין התחלה אלא "משנת חסידים", אך הוא קיצר בלשונו מאוד, עד שקשה להבינו, לכן עשיתי בישע אלוקים עליו פירוש מספיק וקל מאוד, למי שילמד בו כסדר כדי לזכות בו את הרבים, כי רבים עתה בעם ה' החפצים לעסוק בתורת אמת להאר"י לוריא, כי זה השער לצאת בו מן הגלות, לעלות בשמחה לארצנו, יהי רצון שיהיה זה במהרה בימינו".

לקריאה נוספת

• הרב מאיר וונדר, "אנציקלופדיה לחכמי גליציה", חלק שני, עמ' 318, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, ירושלים, ה'תשמ"ב
• פרופ' רפאל מאהלר, ספר "דברי ימי ישראל דורות אחרונים", כרך ד', עמ' 45, ספרית הפועלים, 1956
• ד"ר שמואל אבא הורודצקי, ספר "יהדות השכל ויהדות הרגש", עמ' 387, הוצאת טברסקי ה'תש"ז
• ד"ר נ.מ. גלבר, ספר קרקא, מאמר: "היהודים ברפובליקה הקראקאית תקע"-תר"ו", עמ' 90, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשי"ט

קישורים חיצוניים

• כתבי פנחס אליהו הורביץ בפרויקט בן-יהודה
• נח ח. רוזנבלום, האנציקלופדיה העברית הראשונה, מחברה והשתלשלותה, Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 55 (1988), pp. 15-65, באתר JSTOR
• פינחס אליהו בן מאיר הורביץ (1765-1821), דף שער בספרייה הלאומית