פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/י' באלול

י' באלול תש"ח, 14 בספטמבר 1948, הודעה על פירוקו הצפוי שלהפלמ"ח נמסרה על ידי דוד בן-גוריון למפקדי הפלמ"ח, ובהם יצחק שדה, בפגישתם. בן-גוריון דגל בממלכתיות, וסבר כינונם של מדינת ישראל הצעירה וכוחות הביטחון, ובראשם צה"ל, תלויים באחדות ובתפיסה כוללת של החברה הישראלית. בן-גוריון סבר כי יש לפרק את ארגוני המגן העבריים: ההגנה, האצ"ל והלח"י, שנקשרו אל שייכות מפלגתית בשמאל ובימין הציוני, ולגיייס את חבריהם מחדש אל צה"ל וכוחות הביטחון. רבים מחברי הפלמ"ח היו אנשי ההתיישבות העובדת, חניכי תנועות הנוער של תנועת העבודה, וחברי המפלגות מפא"י ומפ"ם. ולכידותו הרבה של הפלמ"ח עוררה חששות מהשפעתו על הצבא הישראלי המתהווה, ועל סמכותה של הממשלה. על כן, במהלך ספטמבר 1948, הוכפפו שלוש חטיבות הפלמ"ח: חטיבת הנגב, יפתח והראל למטכ"ל. חברי הפלמ"ח שחפצו בכך התגייסו לצה"ל בכל דרגות הפיקוד, ומטה הפלמ"ח פורק.