פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/ט"ו באב

ט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, נוסדה המושבה ראשון לציון, על ידי ועד חלוצי יסוד המעלה, וביום זה עלו להתיישבות 17 מתיישבים ראשונים. שמה נקבע על פי הפסוק: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ישעיהו מא כז) כמבטא את הרעיון הציוני בדבר שיבת עם ישראל לארצו ובניינה. היא נחשבת למושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה. שנה לאחר הקמת המושבה, התברר כי אזל ההון שברשות המייסדים לצורכי הפיתוח של המושבה. והם פנו באמצעות שליחם לעזרתו של הברון רוטשילד, אשר נרתם אז בראשונה לעזרת היישוב היהודי החדש. המתיישבים, שכללו 135 נפש, הסכימו לקבל את עזרתו תמורת אפוטרופסותו, שכללה ויתור של האיכרים על בעלותם בקרקע והתחייבותם לקבלת המרות של פקידיו. הברון, שכונה "הנדיב הידוע", מימן את העמקת באר המים והעמיד לרשותם אגרונומים לגידול גפנים ולהקמת יקב גדול ומשוכלל ותמיכה חודשית קבועה. עזרתו למושבה דרבנה אותו להכיר ולעזור למושבות רבות נוספות, ועל כן כונה "אבי היישוב". אולם ההסדרים החדשים היו קשים לאיכרי המושבה והחיכוכים עם פקידי הברון הגיעו לכלל מרידה, שתמך בה גם ההוגה ויזם מיכאל הלפרין. זו שככה כאשר הגיע לבקר בה בפעם הראשונה הברון, ב-1 במאי 1887. המושבה שגשגה והתרחבה והוקם בה בית ספר עברי ראשון מסוגו בארץ ישראל. עם התבססות המושבות והאיכרים שתחת חסותו, ביטל הברון את ניהול הפקידות והשגחתה, והנכסים הרבים שתרם ופיתח הועברו לניהול חברת יק"א בשנת 1900.