פורטל:מדע בישראל
מדע וטכנולוגיה הם מהתחומים הפעילים והמפותחים במדינת ישראל. מאז הקמתה בתש"ח 1948 ועד עתה קימת זיקת גומלין בין התפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל, לבין תשומת לבם ושאיפתם של מנהיגי המדינה לפיתוח המדע והיצירה, ולמצוינות ישראלית בפעילות המדעית לתחומיה. לערך המלא
.jpg)
ראשיתו של המחקר המדעי בארץ בשלהי המאה ה-19. ראשוני החוקרים התמודדו עם העדרה של תשתית ראויה למחקר, כגון מעבדות, ארכיונים וספריות מדעיות, וללא סיוע של צוות טכני; ונאלצו לסלול את דרכם, מבלעדי קהילת עמיתים סמוכה ונגישה.
החוקרים הארצישראלים, בתחומי מדע שונים, שראו בעברית את שפת העם המשותפת, התחבטו גם בהמצאת המילים והמונחים המדעיים והטכניים, שהיו נחוצים לשיח משותף בעל פה ובכתב. ניצני הפניה למחקר מדעי ולהוראתו, נסמכו גם על הישגיה של תנועת ההשכלה בתפוצות ישראל, שראשיתה במאה ה-18; אולם הלשון העברית המחודשת של תנועת ההשכלה, לא היה בה די כדי לספק את צורכי הכתיבה המדעית; הגם שהתחבטו בה המלומדים היהודים הראשונים והחשובים, שעסקו במדע ובטכנולוגיה, בהם צבי הירש הכהן רבינוביץ (1889-1832) במתמטיקה ובמדעי הטבע; וכמוהו עסקו בתחומים אלה, הן כחוקרים והן כסופרים ומורים מנחילי הידע, חיים זליג סלונימסקי (1904-1810) ונחום סוקולוב (1936).
בארץ ישראל, בקהילת היישוב הישן הקטנה, שמנתה בשנת 1880 כ-26,000 נפש, עסק בחקר ההיסטוריה והגאוגרפיה, המלומד והאמן יהוסף שוורץ (1865-1804). ספרו "תבואות הארץ" שהופיע ב-1845, היה הספר המדעי הראשון ובעברית שהציג מחקר שיטתי של אוצרות הטבע, ומנעד הצומח והחי, וכן ההיסטוריה והארכאולוגיה, לצד מחקר שימושי מפורט ומורכב של מהלך הכוכבים, ומועדי הזריחה והשקיעה, כפי שנצפו בארץ ישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-19, בגל העלייה הראשונה, הושפעה התפתחותו המהירה של היישוב היהודי מהישגי המדע והטכנולוגיה במערב באותן שנים; החידושים במדע ובטכנולוגיה שתרמו לנמרצות ולרווחיות של התהליך היישובי בארץ, כללו את הקיטור באוניות, שימוש בנפט לתאורה והנעה, פיתוח מסילות הברזל, והשתכללות המיכון, ובכלל זה, משאבות המים, מכונות לתעשייה לסוגיה וכלי רכב, המכונית הראשונה הגיעה לארץ כנראה ב-1908.
בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות העוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה:
| רשימת האוניברסיטאות |
|---|
לצד האוניברסיטאות פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ-245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.
אוריאל פרוקצ'יה הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. זכה בפרס על מפעל חיים מטעם קרן צלטנר בשנת 2010. מחקריו כוללים שלושה תחומים עיקריים: מחקר פורמלי-אנליטי של המשפט, הניתוח הכלכלי של המשפט ומשפט ותרבות.
.
לרשימה המלאה של מדענים
מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל עוסק בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, וכולל אמצעי לחימה ששימשו את המחתרות בתקופת המנדט ואת צה"ל. המוזיאון מנוהל בידי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. ב-1959 הורה דוד בן-גוריון להקים מוזיאון לתולדות צה"ל כלי נשק ואמצעי לחימה שונים נאספו ונאגרו. לקראת חגיגות ה-40 למדינת ישראל הוחלט להציג את הפריטים שנאספו לציבור. קהל רב נהר לצפות בתצוגה, ועקב כך הוחלט להפכה לתצוגת קבע, וב-1991 נחנך המוזיאון. בנוסף, כולל המוזיאון פריטים שאינם צבאיים, כמו מתנות שניתנו לשרי ביטחון והרמטכ"לים וכן רכבי השרד של שרי הביטחון.
לרשימה המלאה של מוזיאונים ומדע בישראלמאז קום המדינה עסקו מדענים ישראלים במגוון תחומי המחקר במדעים, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד בגנטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה, אופטיקה, וכן, במדעי החקלאות וההנדסה. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה בפיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 גם כר פורח לתעשיות היי-טק וחברות הזנק (סטארט אפ). הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.
המדע בישראל מתאפיין בחדשנות, שבכללה תיור מתמיד אחר פריצות דרך, החשבת חיוניותה של מחשבה שונה ואחרת כתנאי לחדשנות זו, והערצת ההמצאתיות, בעיקר בכל הנוגע לפיתוח ושכלול טכנולוגיה ומנגנוני העזר שלה; בשל כך, נוצרה בישראל תעשייה עתירת ידע שיצא לה שם בעולם המערבי. החדשנות הישראלית מוצאת את ביטויה, בין השאר, בייצור ידע ופרסומים רבים ביחס לגודל האוכלוסייה; ישראל "מייצרת יותר מ-1% של הידע המדעי בעולם". זאת באשר למדד הכמות. ואולם על פי מדד האיכות, תרומותיה של ישראל למדע ולטכנולוגיה הן רבות; הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי המדע והטכנולוגיה משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית.
לרשימה המלאה של תחומי מחקר
יום-טוב ליפמן צונץ • אלברט איינשטיין • מרטין בובר • גרשם שלום • ספריית גרשם שלום • שמחה בלאס • מרכבה (טנק) • מישל רבל • ישראל יעקב קליגלר • מי שהיה נשוי שלוש נשים • תחיית הלשון העברית
אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים.
איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח, אשר שינתה את מכלול הידע המדעי על מהותם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח הכבידה וכן בזכות תרומותיו לתחומי מכניקת הקוונטים והמכניקה הסטטיסטית ולהסברת האפקט הפוטואלקטרי. בגין תרומתו הייחודית בנושא האחרון הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1921.
מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית.
מבין 56 הזוכים בפרס גדל, הפרס השני בחשיבותו בתחום מדעי המחשב, 17 הם ישראלים (נכון לשנת 2014):
| שנה | שם | ארץ לידה | שנת לידה | בשיתוף עם | סיבת הענקת הפרס |
|---|---|---|---|---|---|
| 1993 | שפי גולדווסר | ארצות הברית | 1958 | לסלו בבאי, סילביו מיקאלי, שלמה מורן וצ'ארלס ראקוף | פיתוח המושג של מערכת הוכחה אינטראקטיבית |
| 1993 | שלמה מורן | ארץ ישראל | 1947 | לסלו בבאי, שפי גולדווסר, סילביו מיכאלי וצ'ארלס ראקוף | פיתוח המושג של מערכת הוכחה אינטראקטיבית |
| 1997 | יורם מוזס | ישראל | 1957 | ג'וזף הלפרן | על הגדרת "ידע" במערכות מבוזרות |
| 2000 | משה ורדי | ישראל | פייר וולפר | על בדיקות מודאליות בעזרת אוטומט סופי | |
| 2001 | אוריאל פייגה | ישראל | 1959 | סנג'יב ארורה, שפי גולדווסר, קארסטן לאנד, לסלו לובאס, ראג'יב מוטוואני, שמואל ספרא, מדו סודן ומריו סגדי | על משפט ה-PCP והשלכותיו באלגוריתמי קירוב |
| 2001 | שפי גולדווסר | ארצות הברית | 1958 | סנג'יב ארורה, אוריאל פייגה, קארסטן לאנד, לסלו לובאס, ראג'יב מוטוואני, שמואל ספרא, מדו סודן ומריו סגדי | על משפט ה-PCP והשלכותיו באלגוריתמי קירוב |
| 2001 | שמואל ספרא | ישראל | סנג'יב ארורה, אוריאל פייגה, שפי גולדווסר, קארסטן לאנד, לסלו לובאס, ראג'יב מוטוואני, מדו סודן ומריו סגדי | על משפט ה-PCP והשלכותיו באלגוריתמי קירוב | |
| 2003 | יואב פרוינד | ישראל | רוברט שפיר | עבור המצאת אלגוריתם AdaBoost | |
| 2004 | ניר שביט | ישראל | מאוריס הרלי, מייק זאקס ופוטיוס זהרוגלו | על אפליקציות בטופולוגיה של חישוב מבוזר | |
| 2005 | נוגה אלון | ישראל | 1956 | יוסי מטיאס ומריו סגדי | על תרומתם היסודית בתחום אלגוריתמים לזרמי מידע |
| 2005 | יוסי מטיאס | ישראל | נוגה אלון ומריו סגדי | על תרומתם היסודית בתחום אלגוריתמים לזרמי מידע | |
| 2009 | עומר ריינגולד | ישראל | 1969 | סליל ואדן ואבי ויגדרזון | על מכפלות "זיג-זג" של גרפים |
| 2009 | אבי ויגדרזון | ישראל | 1956 | סליל ואדן ועומר ריינגולד | על מכפלות "זיג-זג" של גרפים |
| 2012 | נעם ניסן | ישראל | 1961 | אליאס קוטסופיאס, כריסטוס פאפאדימיטריו, טים ראפגרדן, אוה טרדוש ואמיר רונן | על הנחת היסודות בתחום תורת המשחקים האלגוריתמית |
| 2012 | אמיר רונן | ישראל | אליאס קוטסופיאס, כריסטוס פאפאדימיטריו, טים ראפגרדן, אוה טרדוש ונעם ניסן | על הנחת היסודות בתחום תורת המשחקים האלגוריתמית | |
| 2013 | דן בונה | ישראל | 1969 | מת'יו פראנקלין ואנטואן ז'וקס | על כלים קריפטוגרפיים המבוססים על מיפוי בי-ליניארי |
| 2014 | אמנון לוטם | ישראל | רונאלד פאגין ומוני נאור | על תוצאות פורצות דרך באלגוריתמים של קיבוץ מידע (אגרגציה) | |
| 2014 | מוני נאור | ישראל | רונאלד פאגין ואמנון לוטם | על תוצאות פורצות דרך באלגוריתמים של קיבוץ מידע (אגרגציה) |
.jpg)
.jpg)
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום המדע בישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום המדע בישראל | |
|---|---|
|
| לוח מודעות | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא מדע בישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)