פורטל:להט"ב/ציטוט נבחר/98
זאת גאווה להיות צועד מן המנין במצעד הגאווה בירושלים, להיות צועד חופש בעיר הקודש. זאת חובה לצעוד ביום הזיכרון לרצח, ביום השנה לפשע השנאה.
כי יש מקום לחופש חדש, לזכויות אדם ולחירויות אנושיות גם כאן, בייחוד כאן בירושלים, הסגורה והמסתגרת. וגם הקדושה המסורתית – חייבת להתחדש ולכלול בתוכה את הרגישים, הרגישוֹת והרגישוּת שעלו היום הנה לרגל.
יש הומופובים בכל מקום! ויש הומופוביה דתית הסומכת את פחדיה וסלידתה על תורה מסיני, על התגלות מלמעלה. כביכול, האוּמן העליון ציווה עליהם לשנוא ולהוקיע את חלקנו, ברואיו.
אבל אנחנו מאמינים אחרת: "בצלם אלהים ברא את האדם”. ההומו וההטרו, הלסבית והטרנסג'נדרית. בכולם יש צל מהצלם העליון. וכל המכחיש זאת למכחיש את אלהים עצמו ידמה.
[...]
מכאן, מקרית הלאום אנחנו שולחים מסר אל תוככי הכנסת ובתי הכנסת ואל כל באיהם : אל תחכו שהילד שלכם יצא מהארון או יעזוב את ארון הקודש כדי להפסיק לשנוא את מי שאינו כמותכם ממש ובדיוק. אל תשתקו נוכח גילויי שטנה ושפיכות דמים. התחילו לאהוב אותו או אותה כבר היום. כי זאת התורה כולה על רגל אחת. רגל גאה ואוהבת.