פורטל:חוק ומשפט/משפטנים/עורכי דין/3
גדעון האוזנר (26 בספטמבר 1915 – 15 בנובמבר 1990) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כחבר הכנסת וכשר בממשלת ישראל. ידוע בעיקר כמי שהיה התובע מטעם מדינת ישראל במשפט אייכמן.
האוזנר התמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ב-1960, עם מינויו של קודמו חיים כהן לבית המשפט העליון. הוא טיפל בהצלחה בפרשיות רבות שעלו באותו המועד, ובראשן פרשת "העסק הביש". האוזנר הוא שחשף, באמצעות ראיון בפריז עם דליה כרמל, ששימשה מזכירתו של בנימין ג'יבלי, כי ההאשמה שהטיח בן-גוריון בפנחס לבון, כאילו לבון הוא האחראי לפרשת העסק הביש, שבה הוקמה רשת שהופעלו בה יהודים במצרים כדי לבצע פרובוקציות אנטי-אמריקניות כגון פיצוץ הספרייה האמריקנית בקהיר, הייתה עלילת שווא, שמקורה בזיוף. גילוי זה הביא לא במעט להתפטרותו של בן-גוריון מראשות הממשלה בשנת 1963, ולעלייתו של לוי אשכול לתפקיד ראש הממשלה.
גולת הכותרת של כהונת האוזנר כיועץ משפטי לממשלה הייתה הופעתו במשפטו של אדולף אייכמן ב-1961 כתובע ראשי מטעם המדינה. פעילותו של האוזנר כיועץ משפטי לממשלה, ועוד על רקע היוקרה הבינלאומית שזכה לה כתוצאה מהופעתו ההיסטורית במשפט אייכמן, היו לצנינים בעיני הממשל. בוצעו כמה מעשי פרובוקציה כנגדו, כגון כאשר בן-גוריון הקריא בישיבת בכנסת מִזכר פנימי שהאוזנר כתב אליו ובו הוזכר מנחם בגין. האוזנר התפטר מתפקידו בשנת 1963, על רקע סכסוכים בינו לשר המשפטים. כשנתיים מאוחר יותר התחיל למלא את תפקידיו כחבר הכנסת ומאוחר יותר כשר בממשלה.