פורטל:דואר ובולאות/ציטוט נבחר/42
 מן המכתב ששלח מלך אַלַשִיַה (ששמו אינו ידוע) אל אחנתון מלך מצרים ניתן ללמוד על חוסר האמון ששרר בין שתי הממלכות. שני הצדדים הבטיחו הבטחות שלא מומשו, וכל אחד מהם החזיק בנכסים שהיו דרושים לאחר. חוסר האמון הוביל למצב בו אף אחד לא רצה להיות הראשון שיספק את הסחורה, וזאת מחשש שלא יזכה לקבל תמורה. בין היתר החזיק מלך אַלַשִיַה את שליחו של מלך מצרים בשבי שלוש שנים, בתירוץ שלא ניתן לשלוח אותו עקב מגפת דבר שפרצה בארצו (אותה הוא כינה בשם "יד נרגל", כלומר, עונש שהוטל על ידי אל המגפה נרגל). מלך מצרים מצדו החזיק גם הוא בשבי את השליח של יריבו. מלך אַלַשִיַה ניסה במכתבו לשכנע את מלך מצרים שישחרר את שליחו, והבטיח בתמורה לשלוח את מטען הנחושת ("המתנה") שביקש אחנתון.[1] |
_(Mus%C3%A9e_du_Caire)_(2076972086).jpg) |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום. אנשים. אירועים. יצירות, פרק 106 – דברי הימים: נמוך קומה מלא עורמה – על תקופת אל עמארנה. חלק ב'