פורטל:אתרי מורשת בישראל/מבוא
אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים.
לפי אמנת בורה, המשמעות התרבותית, היא ערך אסתטי, היסטורי, מדעי, חברתי או רוחני של דורות העבר, לדור בהווה ולדורות בעתיד. משמעות תרבותית מגולמת במקום עצמו, במבנה שלו, בסביבה, בשימוש, בהקשרים, במשמעויות, בעדויות, ובקשר שלו למקומות ולחפצים. ייתכן שמקום או נכס מסוים יגלם בתוכו מגוון של ערכים עבור פרטים או קבוצות שונות.
בישראל, רשות העתיקות אחראית להגנת אתרים המוגדרים כאתר עתיקות. על פי חוק העתיקות כל אתר שנבנה לפני שנת 1700 הוא אתר שכזה המוגן על פי חוק. אתרים שנבנו לאחר תאריך זה אינה מוגנים.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע, אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי. המועצה פועלת לשימורם של כ-30,000 אתרים ברחבי הארץ, שאינם מוגנים על פי חוק העתיקות, והעומדים בקריטריונים להיותם אתרי מורשת.
יש להבדיל בין אתרי מורשת, לבין אתרי מורשת לאומית בישראל - רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל.