פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/רשימת אתרים ארכאולוגים בישראל/אתרים במחוז מרכז

אתרים ארכאולוגיים במישור החוף המרכזי

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
14-0689-001	תל סחר	Tel Sahar	תל סחר הידוע גם בשם תל מגדים (בערבית: תַל קַרְעַה) הוא תל עתיק הנמצא בין חיפה לעתלית, בפינתו הדרומית מערבית של מושב מגדים (הגישה מתוך המושב) עיקר הממצאים בחפירות הם מתקופת הברונזה הקדומה ממנה נתגלו מספר שכבות יישוב. בנוסף, נחשפו מספר ממצאים התומכים בקיומו של יישוב פיניקי במקום: מערכת ביצורים הכוללת חומה וכלי חרס האופייניים לתרבות הפיניקית. נחשפו מספר שכבות של יישוב מהתקופה הפרסית ומבנה בודד המתוארך לתקופה הביזנטית בארץ ישראל ששימש לדעת החוקרים בתור פונדק דרכים.	32°43′29″N 34°56′53″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0053-001	מבצר עתלית	Atlit Castle	שרידי יישוב קדום על חוף הים, בצידו הצפוני של מפרץ נוח לעגינה. על-גבי היישוב נבנתה מצודה צלבנית שהוקפה חומה. מצודת עתלית הצלבנית הייתה אחת החשובות בארץ-ישראל. באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות.	32°42′19″N 34°56′02″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0053-002	מבצר דטרוא	Le Destroit	שרידי מצודה צלבנית הידוע גם בשם "חורבת קרתא". המצודה סמוכה למבצר עתלית. המצודה בנויה מגוש אבן רבועה שגובהו 4 מ', חצוב בכורכר. בחלקה הדרומי ישנן בליטות, מעין מרפסות מרוצפת באריחים גדולים, בור מים מטויח ושלושה אבוסים גדולים. ממערב למצודה חצר תחומה בקיר בנוי אבן וממזרח מצוי חפיר חצוב.	32°42′31″N 34°56′48″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0053-101	עתלית ים	Atlit Yam	כפר נאוליתי השוכן בתוך הים במרחק 400 מטר מקו החוף, מערבית לשפך נחל אורן בעורפו של רכס כורכר טבוע, שבהמשכו דרומה נמצא מבצר עתלית הצלבני. האתר נמצא בעומק של 12-8 מטר מתחת לפני הים. אך בזמן שהיה מיושב נמצא קו החוף ממערבית לרכס הכורכר והכפר שכן על גדתו הדרומית של נחל אורן. המבנים וקטעי הריצוף התגלו על שטח של כ-30 דונם, הממצא היה מפוזר על שטח של כ-60 דונם ומתוארך לסוף התקופה הנאוליתית קדם קרמית ג', בסוף האלף ה-7 לפנה"ס. האתר כולל מבני אבן, באר מים, מוקדי שריפה, מתקנים, קברים, ממצא קטן וממצא אורגני.‏	32°42′39″N 34°56′07″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0675-001	מבצר כפרלט	Cafarlet	מבצר כפרלט (ידוע גם כמבצר הבונים) הוא שמו של מבצר קדום מתקופת ימי הביניים, שנמצא בתחומי מושב הבונים שבמישור החוף. המבצר בנוי על גבעת כורכר שגובהה כשלושים מטרים, הנמצאת כ-800 מטרים ממזרח לקו החוף, כשמונה קילומטר מדרום לעתלית וכחמישה עשר קילומטרים מצפון לעיר קיסריה.	32°38′17″N 34°56′07″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0433-101	תל דור	Tel Dor	תל ארכאולוגי בצמוד לחוף הים ליד קיבוץ נחשולים. האתר מזוהה עם העיר דור המופיעה במקרא. האתר נמצאו ממצאים מהתקופות הברונזה התיכונה, המאוחרת, הברזל, הפרסית, ההלניסטית הרומית והביזנטית.	32°37′03″N 34°54′59″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0694-101	סכר נחל תנינים	Nahal Taninim Dam	סכר העתיק של נחל תנינים בסמוך לקיבוץ מעגן מכאל החפירות הארכאולוגיות נמצא שימוש בסכרים, תעלות, ומתקני מים בתקופה הרומית, הביזנטית והעות'מאנית. הסכר הגדול העלה את מפלס המים בשלושה מטר מעבר לשלושת המטרים שהנחל היה גבוה ממפלס פני הים. מכאן יצאה אמת המים הנמוכה לקיסריה. במקום נמצאו תעלות הטיה, מתקן לוויסות כמות המים העוברת בסכר, בריכת חלוקה וטחנות קמח חצובות. בתקופה הביזנטית ובתקופה העות'מאנית שימשו המים להפעלת טחנות קמח. במקום נמצאו גלגל כפות אנכי שפעל בתקופה הביזנטית והיה מוכר בארץ רק בתקופה הצלבנית. נמצאו גם אבני רחיים של חמור שהותאמו להפעלה במים.	32°37′03″N 34°54′59″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0800-001	תל מבורך	Tel Mevorach	תל קטן השוכן על הגדה הדרומית של נחל תנינים בכניסה ליישוב בית חנניה. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הפרסית ומעוט שרידים מהתקופה ההלניסטית עד הערבית המאוחרת.	32°32′02″N 34°55′39″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-7699-101	קיסריה	Caesarea Maritima	קיסריה היא עיר נמל מרכזית שהוקמה בשנים 13-25 של לפנה"ס. היא שימשה כבירת ארץ ישראל בתקופה הרומית, ונקראה על שם אוגוסטוס קיסר. היישוב בה נמשך עד לשלהי התקופה העות'מאנית. בשרידי העיר נערכו חפירות נרחבות שחשפו מבני ציבור רבים: תיאטרון, היפודרום, מקדשים ומבנים פרטיים	32°30′09″N 34°53′30″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-7699-102	אמות המים של קיסריה	Caesarea Maritima	אמות מים בנויות שהזרימו מים לעבר העיר קיסריה. בחלקים שונים נערכו חפירות וכן פעולות שימור. חלקים של האמות בנויים וחלקים אחרים חצובים. לאורך האמות נראים תיקונים ומפעלי מים.	32°30′48″N 34°53′48″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0189-101	תל אֵסוּר (תל אסוויר)	Tell Esur	תל ארכאולוגי גדול ליד כפר פינס בואדי עארה. האתר מצאו מבנים וביצורים. בחפירות נמצאו ממאים מתקופת הברונזה התיכונה, המאוחרת, הברזל וההלניסטית	32°28′54″N 35°01′11″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0698-101	חורבת בורגתה	Burj et Atot	מגדל צלבני, המצוי בסמוך למושב בורגתא בשרון, הידוע בפי הערבים תושבי המקום כ-"בורג' אל-אחמאר - "המגדל האדום". במקום שכן כנראה כפר בורגתא המוזכר בתלמוד הירושלמי. באתר שרידי מגדל ומבצר מהתקופה הצלבנית ששימש כמרכז מינהלי וכאכסניה לשיירות.	32°19′06″N 34°56′58″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
14-0287-101	תל זוריקיה	Tel Zureikya	אתר ארכאולוגי באגן נחל פולג, מדרום לקיבוץ תל יצחק. גובהו 25 מטר מעל פני הים והוא נחלק לשני חלקים, צפוני ודרומי. בחלק הצפוני של האתר נמצאו שרידי בנייה מהתקופה הפרסית וחרסים רבים. במקום זה התקיים במאה ה-19 יישוב ערבי קטן בשם ח'ירבת א-זוריקיה. בחלק הדרומי נערכו חפירות בין השנים 1978-1979 בהנהלת רם גופנא, בהן נחשפו שרידי מצודה מתקופת הברונזה: חומות, מבנים ומגדל. מצודה זו היוותה חלק ממערך ההגנה של ממלכת אפק הכנענית.	32°14′44″N 34°52′30″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
18-6400-001	אפולוניה	Apollonia	אפולוניה-ארסוף היא עיר עתיקה הנמצאת בשרון הדרומי ליד הרצליה. העיר הוקמה בראשית התקופה הפרסית על ידי הפיניקים. בתקופה ההלניסטית שמשה העיר כנמל ומעגן עבור ספינות ששטו בין יפו לדור, הנמלים המוגנים היחידים באזור. בתקופה הביזנטית הייתה העיר הגדולה בשרון, אחרי קיסריה. בשנת 640 נכבשה העיר בידי המוסלמים. בשנת 1101 נכבשה ארסוף על ידי הצלבנים בראשות בולדווין הראשון והעיר הפכה לאחוזה פאודלית. בעקבות המפלה הצלבנית ביצוריה נהרסו. בשנת 1241 בוצרה העיר ונבנתה המצודה הגדולה שלה וכן הוקם בה נמל חדש. ב-1265 כבש הסולטן בייברס את העיר, הרס את חומותיה ומבצרה והיא נשארה נטושה מאותו היום והלאה.	הרצליה 32°11′44″N 34°48′21″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
18-6400-002	תל מיכל	Tel Michal	שרידי יישוב פזורים על חמש גבעות, על מצוק הכורכר סמוך לים, בדרומה של הרצליה. בגבעה הדרום מזרחית השתמר תל ובראשו מצודה מהתקופה הרומאית ששלטה על הים. בתל נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת האדם הקדמון אך הסימנים הראשונים להתיישבות במקום הם מתקופת הברונזה התיכונה, לפני כ-4,000 שנים, כאשר התל שימש כתחנת מסחר עם המדינות הסובבות. היישוב בתל היה מיושב בתקופת הברזל והגיע לשיאו בתקופה הפרסית.	הרצליה 32°09′33″N 34°47′52″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
13-5000-001	תל קסילה	Tell Qasile	תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב. במקום נמצאו שרידי עיר פלישתית כולל מקדש וחפצי פולחן. הפלשתים ישבו בתל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. בתל 12 שכבות - שלוש הראשונות (12 עד 10) מקבילות לתקופת השלטון הפלשתי (שיאו של היישוב בשכבה 10), ושכבות 9 עד 1 מאוחרות לו.	תל אביב 32°04′35″N 34°47′22″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
13-2640-101	תל אפק (אנטיפטריס)	Antipatris	תל ארכאולוגי שבו שרידי העיר המקראית אפק, והעיר אנטיפטריס מהתקופה הרומית והביזנטית. התל שוכן סמוך למקורות נחל הירקון מערבית לראש העין. בתקופה העות'מאנית נבנה המקום מבצר. מהתילים החשובים בארץ ישראל הכולל רצף של שכבות יישוב מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה המודרנית.	32°06′18″N 34°55′48″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
13-2640-102	מגדל אפק	Migdal Afek	הוא שרידי יישוב קדום ומצודה על שם העיר אפק. בתקופה הצלבנית, הוקמה במקום מצודה בידי משפחת איבלין בשם "מיראבל". בשנת 1187 נכבשה המצודה בידי המוסלמים. בשנת 1191 במסע הצלב השלישי נהרסה המצודה על ידי המוסלמים אך נבנתה בידי הממלוכים. מהמאה ה-16 היה כאן כפר בשם מג'דל יאבא.	32°04′51″N 34°57′25″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)

אתרים ארכאולוגיים בשפלת יהודה

מספר אתר	שם אתר (עברית)	שם אתר (אנגלית)	תיאור אתר	מיקום וכתובת	תמונה	תמונות נוספות
19-0567-101	תל בטש	Timnah	תל בטש מזוהה עם תִּמְנָה המקראית, הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, לא רחוק מקיבוץ צרעה. תמנה ככל הנראה כבר הייתה קיימת בתקופת הברונזה המאוחרת, ואחת מהסברות גורסת כי היא התמנה אשר נזכרת בסיפור יהודה ותמר בספר בראשית. העיר הוחרבה בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 603 לפנה"ס, אולם נושבה מחדש בעת שיבת ציון והתקיימה עד סוף התקופה ההלניסטית.	נחל שורק 31°47′05″N 34°54′37″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
19-0567-102	בית הכנסת העתיק במודיעין, חורבת אום אל אומדן	Um el Umdan	אום אל עומדן נמצא מצפון לכביש המחבר את מודיעין עם כביש 3 הארצי, בקצה של שכונת בוכמן (מוריה) במודיעין. בהתאם לניתוח הממצאים הארכיטקטים והסטרטיגרפים של האתר, ניתן להבחין בשלוש שכבות עיקריות, אשר תוארכו בעזרת מטבעות ישנים וכלי חרס שנמצאו. הממצאים הראשונים הם מן התקופה הפרסית מהמאה החמישית עד לשלישית לפנה"ס. בנוסף להם אף נמצאה כמות מועטה של כלי חרס מן התקופה ההלינסטית מהמאה השלישית עד לשנייה לפנה"ס. ואף נמצאו שרידים רבים מהשנים המאוחרות של המאה הראשונה לספירה, לתחילתה של המאה השנייה לספירה. בגלל הממצאים מימי מרד החשמונאים יש ארכאולוגים הטוענים כי היה זה כפר חשמונאי.	מודיעין 31°53′02″N 34°59′48″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
19-0567-103	חורבת תנשמת כנסיית בקחוס הקדוש	Bacchus church	בשטח פארק יער שוהם התגלו שרידים ליישובים מתקופת המשנה ומתקופת התלמוד ומספר מערות קדומות. במרכזו נמצאים שרידיה של "חורבת תנשמת" שבה נחשפו שרידי כנסיית בכחוס מההתקופה הביזנטית. הכנסייה נחשפה בשנת 1995 במהלך חפירות הצלה, והיא מתוארכת למאה ה-4. שטחה כ-100 מ"ר והיא מחולקת לשלוש סטראות על ידי שישה עמודים. בכנסייה נמצאו ריצפת פסיפס בצבעי שחור, לבן, אדום וכתום, וכתובת ביוונית לאמור "של בכחוס הקדוש", אשר הקנתה לכנסייה את שמה. ליד הכנסייה נמצאו בית בד ובריכת מים.	שוהם 31°59′50″N 34°57′46″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
19-0059-100	חורבת בורגין	Horvat Borgin	חורבת בורגין הוא אתר עתיקות הנמצא בראש גבעה החולשת על סביבותיה, בתחום פארק עדולם, כקילומטר ממזרח ליישוב נחושה.	מטה יהודה 31°38′09″N 34°58′09″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
19-1200-001	חורבת הגרדי	Hurvat haGardi	קברו של שיח' מוסלמי בלב פארק יער בן שמן. זה אחד האתרים המזוהים עם אחוזת הקבר של המכבים. החורבה נמצאת כשלושה קילומטרים צפונית-מערבית לעיר מודיעין. האתר כולל בנוסף שריד מבנה מפואר המכונה בפי תושבי הכפרים המקומיים אל-קלעה (המצודה).	31°38′09″N 34°58′09″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)
19-0777-101	חורבת עקד	Hurvat Eked	חורבה בשטחו של פארק קנדה.‏ האתר בוצר בשלהי התקופה הסלאוקית או בימי בית חשמונאי.	31°50′12″N 35°00′30″E		תמונות נוספות במיזם ויקישיתוף (לחצו על הסמליל)